מ-100 ל-200 קמ"ש, בשנייה וחצי.....

אני מכיר את הפנייה הזו במסלול הניסוי פול-ריקאר, בדרום צרפת, כשעה נסיעה מרהיבה ממרסיי. רק לפני מספר חודשים נהגתי כאן במכונית חדשה, ספורטיבית דווקא, עם המון אחיזה ולא מעט כוח מנוע. אחרי היציאה מפניית ה-S האיטית יחסית, הצמדתי את המצערת בכל הכוח לרצפה, סחטתי כל מאית כוח שהייתה במנוע, והגעתי אליה בערך ב-180 קמ"ש. הימנית הארוכה אפשרה לי לשמור על מצערת מלאה, כשאני מגרד קלות את קצה המסלול. אז חשבתי שזה היה מאד מהר.

עכשיו אני מביט באותה פנייה בדיוק ממרחק בטוח של כעשרים מטרים, ממתין למכונית הפורמולה 1 הדוהרת לכיוונה. רנו שהזמינה אותי לכאן, מקלארן, טויוטה, ב.א.ר, רד-בול, כולן נמצאות היום על המסלול לצורך אימונים, ואחת אחרי השנייה הן אמורות לתקוף את העיקול המאיים. "הן מגיעות כאן ל-280 קמ"ש, והטובים לא מאטים כלל. תוכל לשמוע את המנוע ממשיך לצווח ב-18,000 סל"ד" מבטיח לי קצין העיתונות של רנו. אני לא כל-כך מאמין לו. הן הגיעו. מספר דקות מאוחר יותר אני קולט שהלסת התחתונה שלי עדיין שמוטה.

שיחק להם, לרנו

עונת הפורמולה 1 של רנו לא יכולה הייתה להפתח השנה טוב בהרבה. האמת, אילו היו מבטיחים לפני מספר חודשים לפלאביו בריאטורה, מנהל הקבוצה האגדי, כי אחרי חמישה מירוצים יוביל בראש טבלת אליפות היצרנים עם ארבעה ניצחונות ומקום שני אחד, לבטח היה מתייחס לנבואה בביטול. אילו היו אומרים לו כי פרננדו אלונסו יוביל בבטחה את טבלת אליפות הנהגים, כנראה שהיה שולח את הנביא לאשפוז כפוי. אם היו מספרים לו כי אחרי רבע עונה בערך, הפכה רנו למועמדת בכירה לנצח באליפות, וכי אלונסו הפך למועמד המוביל לזכייה באליפות, סביר להניח שלא היה מתייחס לכך ברצינות. אלא שהיום, ערב המירוץ השישי לעונת 2005, זה בדיוק המצב.

נהג הניסוי של רנו ממתין למקצה נוסף, אחרי אוברול מהיר (תצלום: מ. בר)

רנו+פורמולה=כסף

נראה שההצלחה של רנו על מסלולי סדרת המירוצים היוקרתית והקשה ביותר שיש, לא יכולה הייתה להגיע בתזמון טוב יותר. כאילו החליטו על כך מראש, בדיוק כאשר היבואן המקומי מנסה לשכנע אתכם כי "מגאן סדאן מתאימה לחובב ההגה", מציגה קבוצת המירוץ יכולת שיא ומאיימת להפוך לאלופה הבאה. מה ששכנע כנראה את אנשי היבואן לחשוף את עולם הפורמולה 1 של היצרן הצרפתי לעיתונות, תוך סיור מודרך באתר האימונים והניסוי פול ריקאר, מסלול ייחודי בבעלות ברני אקלסטון, האיש החזק של עולם המירוצים הזה.

מיכל גיל, מנהלת מותג רנו, מרחיבה בנושא. "המטרה שלנו היא לקדם את נושא הספורט המוטורי גם בקרב הקהל הישראלי, באמצעות סיפור ההצלחה של רנו וברוח האסטרטגיה הפרסומית החדשה שלנו, המתמקדת בחווית הנהיגה". גיל מבהירה כי עולם הפורמולה 1, על ערכיו המוכרים, מגויס כעת לטובת הצלחה גדולה יותר של רנו מגאן. לדבריה, מחקרים שערך היבואן הוכיחו כי המכונית המשפחתית נהנית מתדמית מצוינת של בטיחות, נוחות ועיצוב.

החיבור שעושה כעת החברה בין דגמי רנו לספורט המוטורי בכלל והפורמולה 1 בפרט, אמור להביא עמו גם ערכים נוספים החסרים, כמו חוויות נהיגה, קידמה טכנולוגית, העזה. קישור מוכר ויעיל מאד מאז שחר ימי הספורט המוטורי. למה דווקא פורמולה 1 ולא ראלי למשל, כמו שעשו סיטרואן-פיז'ו או היפנים מסובארו ומיצובישי? התשובה של רנו מתמקדת באופן טבעי בציון פרישתם של המותגים הצרפתים מעולם הראלי בסוף העונה הנוכחית, ואזכור העובדה שהיפנים חייבים היו את ההצלחה בראלי כדי להגיע לאירופה. הם ממלמלים גם משהו על ההד התקשורתי הגדול בהרבה של הפורמולה 1. רגע, ומה עם שינוי הולם גם במגוון הדגמים של היצרן, שלבטח אינו ספורטיבי באופיו? בעתיד, אולי, כנראה.

מיישמים מדדים אחרים

"0 ל-100 קמ"ש", כך מסביר לי איש יחסי הציבור של הקבוצה, "אנחנו לא מודדים. האמת, גם לא מדובר בתוצאה מרשימה במיוחד. בעיקר כאשר משווים לשלל מכוניות העל החדשות, המגרדות את ארבע השניות מלמטה. מקסימום אנחנו מהירים מהן בשנייה". האמת, קצת מפתיע. כיום, אופנוע ספורטיבי מתקדם, כזה שנרכש בכל חנות, עשוי להותיר פורמולה 1 קצת מבוישת, עם תוצאה טובה בהרבה. וממש לא משנה כמה קשה לזנק עם כ-900 כ"ס.

האיש מזהה את מבט המהוסס מעט, והוא מוכן לו. "במקום זה, אנחנו מודדים 0 ל-200 קמ"ש". ואז הוא ממתין עוד שנייה מתוזמנת היטב, ופולט בחצי-אדישות - "ארבע וחצי שניות". זה בערך הזמן שלקח לכם לקרוא את המשפט האחרון. מעמידה ל-200 קמ"ש ב-4.5 שניות, שוב, אם לא קלטתם בפעם הראשונה. בחישוב מהיר, זה אומר שההאצה מ-100 ל-200 קמ"ש, אורכת שנייה וחצי בלבד. מ-100 קמ"ש, ל-200 קמ"ש. זו אינה טעות דפוס.

מסלול הניסוי פול-ריקאר. במקום חצץ, אספלט גס במיוחד (תצלום: מ. בר)

רוצים עוד כמה פרטים מאלפים על הפורמולה 1, זו שאינה משודרת על-ידי ערוץ הספורט המקומי שלנו, עקב עלות גבוהה להחריד ורייטינג נמוך עד גיחוך? ולכן אתם נדרשים לעקוב אחריה בעיקר בערוץ RTL הגרמני (120, yes)?

• הרייטינג העולמי של כל מירוץ במהלך העונה, עומד על כ-350 מיליון צופים ביותר מ-160 מדינות, עם סך צפיות של כשישה מיליארד במהלך עונה שלמה. רוצים פרופורציות? מדובר בחשיפה דומה לזו של המשחקים האולימפיים או אליפות העולם בכדורגל. ההבדל הוא שאירועים אלה נערכים פעם במספר שנים בלבד.

• בכל מסלול מירוץ - מתוך ה-19 שיערכו העונה - מתקבצים בממוצע כ-100,000 צופים. מי שלא יהיה שם, יוזמן לעשות שימוש ב-600 עיתונאים וצלמים מ-54 מדינות המסקרים באופן קבוע את האירוע מדי שבועיים.

• מחיר מכונית פורמולה 1 שמשתתפת במירוץ (בניגוד לכזו שהשתתפה, אך "יצאה לפנסיה" וניתנת לרכישה על-ידי בעלי ממון פרטיים), אינו רלוונטי. לא ניתן לאמוד את ההשקעה האדירה בחומר האקזוטי המרכיב את הכלי (בעיקר חומרים קלים, מרוכבים וסופר-חזקים כמו סיבי פחם, מגנזיום, טיטניום, דבקים שונים), ועוד פחות מכך בשעות עבודה.

• בזמן התדלוק מתמלא המיכל של מכונית פורמולה 1 בקצב של 12 ליטר בשנייה. אגב, משקל הצינור אותו נושא המתדלק הוא 40 ק"ג. לכן הוא נעזר בחבר. צינור הדלק מתחבר למכונית כשנייה וחצי בלבד לאחר שעצרה לחלוטין.

• במהלך מירוץ חם במיוחד, עלולה הטמפרטורה בתא להגיע אל מעבר ל-50 מעלות. במירוצים קשים במיוחדף מאבד הנהג עד 4.5 ליטר של נוזלים. רק מחצית מכך הוא יכול לשתות במהלך המירוץ ובעזרת קשית.

• חום הדיסקים הקדמיים במכונית פורמולה 1 עשוי להגיע ל-1000 מעלות צלזיוס. לכן הם מוחלפים לאחר כל מירוץ. חום הצמיג עשוי להגיע ל-120 מעלות צלזיוס. החלפת הילוך מתבצעת תוך 25 אלפיות השנייה.

• להלן רק חלק מאמצעי השליטה העומדים לרשות נהגי קבוצת רנו על הגה המכונית: הפעלה או ביטול בקרת אחיזה, קשר עם הפיטס, שליטה על התערובת, מפות שונות לתפקוד מצערת, שתי מפות נפרדות לתפקוד בקרת אחיזה, בקרת דיפרנציאל, מתג הגבלת מהירות, מתג ביטול מגביל סל"ד, מצמד והילוכים, ואלה רק מחצית.

• השמועה אומרת כי מיכאל שומאכר למשל, משנה במהלך הקפה אחת מספר פעמים את חלוקת עומס הבלימה לפנים-אחור, בהתאם לסוג הפנייה המתקרבת. אחד הדברים שעושים אותו מיוחד כל-כך, ומהיר כל-כך, ואלוף מספר רב כל-כך של פעמים.

• פורמולה 1 הוא הספורט היחיד בו הגוף נאלץ להתמודד עם כוחות פיתול כה גדולים. הגוף למשל מניע את הידיים ימינה בפנייה, אך נדחף בכוח של מספר ג'י לשמאל, באותה עת. בסוף הישורת של מסלול ברצלונה, מגיעים הנהגים עד ל-5.5 ג'י. בפניות רבות יש ג'י צדי גבוה במיוחד. כמו טייסי קרב, רק בלי חליפת לחץ.

צריך לראות, כדי להאמין

לא הרבה צופים יש למירוצי פורמולה 1 בישראל. אפילו אם מוסיפים לכך את מספר ה"אוהדים בארון", מגיעים לכמות הנאמדת - באופן אופטימי - על-ידי זכייני ערוצי הטלוויזיה בכמה אלפים בודדים. כמובן, אילו היו משדרים את המירוצים על בסיס קבוע, או לפחות קטעים נבחרים מהם בשעות צפית השיא, סביר להניח שהמספרים היו גדלים. אלא שבהיעדר ספורט מוטורי אמיתי מכל סוג, כולל חסרונו המביש של מסלול מירוץ אחד לרפואה, קשה לראות כיצד העסק מתרומם.

וזה חבל. כל מי שזכה לבקר במירוץ פורמולה 1 כלשהו, ולא משנה לפני כמה שנים זה קרה, יספר לכם כי מדובר בחוויה מאד יוצאת דופן. יש לכך הרבה מאד סיבות, אבל אחת חייבת להיות החשובה והמרשימה מכולן - מהירות הפנייה. הקצב בו חולפת מכונית המירוץ על-פני עיקול, הקצב בו היא נעלמת מול עיניך.

נכון, ההאצה של מכונית פורמולה 1 היא לא פחות מפנומנלית, וראו את הכותרת. ההאטה מרשימה קצת יותר, עם יכולת בלימה מ-300 קמ"ש לעמידה כמעט מלאה בשתי שניות. אבל את אלה קשה מאד לזהות, אלא אם עומדים בקרב המכונית. לעומת זאת, את אפקט "האצת התמונה" אין כל בעיה לזהות. מראה שהמוח האנושי מסרב לעכל כהגיוני, מכיוון שמדובר בכוחות אותם הוא לא מכיר.

מכונית פורמולה 1 מתבססת בעת פנייה לא רק על אחיזה מכאנית, אותה ניתן לייצר בעזרת צמיגים, מתלים, גיאומטריה ושלדה. היא בעיקר עושה שימוש בעקרונות אווירודינמיקה, המסייעים להצמדת המרכב אל האספלט בכוח שגדל ככל שהמהירות עולה. בפניות מהירות במיוחד, עשוי כוח ההצמדה להגיע לטון וחצי. זאת על כנפי מכונית השוקלת קצת יותר מ-600 ק"ג. אם לתאר זאת באופן קיצוני, ככל שהמכונית תהיה מהירה יותר, עד גבול מסוים כמובן, היא תייצר יותר כוח הצמדה. נשמע לכם מסובך? רק כי עדיין לא ראיתם.

להזכירכם. מקצה קביעת המיקום הראשון לקראת המירוץ במונאקו, יערך בשבת, 13:00 שעון מקומי. המקצה השני יערך בשעה 10:00 של יום ראשון, ואילו המירוץ עצמו יוזנק באותו יום בשעה 14:00. מירוץ הרחובות של מונאקו, יהיה מעניין.