שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    השב"כ טוען: סיכלנו פיגוע יהודי בהר הבית
    המשטרה והשב"כ הודיעו כי חשפו שתי חוליות יהודיות שתיכננו לבצע פיגוע בהר הבית - באמצעות טילי לאו, רימונים והטסת טיסן. לטענת המשטרה, חברי החוליות הודו שרצו "ליצור אינתיפאדה שלישית ומלחמה עם מדינות ערב, כדי לעצור את ההתנתקות ולקדם טרנספר" - אך חזרו בהם מההודאה, ושוחררו בתנאים מגבילים. במערכת הביטחון מאשרים שמדובר ב"דיבורים בלבד", אך בימין הקיצוני ממהרים לטעון: זה סימן ל"היסטריה" וניסיון לסתום פיות. השר לביטחון פנים עזרא כנראה מסכים איתם: "זה לא רציני, כל הסיפור נופח"

    השב"כ והמשטרה עצרו שתי קבוצות של ישראלים, אנשי ימין קיצוני, שתיכננו פיגועים בהר הבית - כך הותר אחר הצהריים (יום ב') לפרסום.

     

    מדובר בשתי קבוצות שונות, האחת מונה חמישה חברים והשנייה ארבעה, שלהערכת מערכת הביטחון לא היה קשר ביניהן. קבוצה אחת תיכננה לפי החשד להשתמש בטיל לאו ורימונים והשנייה תיכננה פיגוע באמצעות "טיסן נפץ". התשעה נעצרו בתקופה האחרונה

    על ידי שירות הביטחון הכללי והמשטרה, שם מעריכים כי שתי הקבוצות תכננו לבצע פיגוע בהר על רקע התנגדותן לתוכנית ההתנתקות.

     

    אלא, שעדיין לא ברור עד כמה היו התוכניות רציניות. השר לביטחון פנים, גדעון עזרא אמר ל-ynet שאין בפרשה "שום דבר רציני": "הערבים עוד יחשבו שבאמת רוצים להרוס את הר הבית. אין כתבי אישום משום שלא היתה כל עבירה. אם זה היה רציני אז היו משחררים אותם? כל הסיפור הזה מנופח מדי".

     

    הפרשה הראשונה: טיל לאו ורימונים

     

    במהלך חקירת הפרשה הראשונה נעצרו שלושה בני משפחה בירושלים ושני אנשים נוספים, שהודו, לטענת המשטרה, בכוונה לבצע פיגוע בהר הבית באמצעות ירי טיל לאו - במטרה לשבש את תהליך ההתנתקות. החשודים נעצרו על ידי בית המשפט ובסיום מעצרם שוחררו בתנאים מגבילים למעצר בית.

     

    החשוד העיקרי הוא אבטליון קדוש, בן 21 מירושלים, הנמנה עם קבוצת חסידי ברסלב המכונה "פצועי הנחל". הוא פנה לאייל קרמני, תושב רחובות, אותו הוא מכיר מביקוריו בקבר שמעון הצדיק שבמזרח ירושלים, ושיתף אותו ברעיון לפגוע בהר הבית. הוא ביקש ממנו לרכוש עבורו טיל לאו ורימונים. לבסוף שיתף אבטליון את בני משפחתו בתוכניתו.

     

    בשלב כלשהו התחרט אחיו, עקיבא קדוש (25), אף תושב ירושלים, וסירב להמשיך במזימה. לטענת המשטרה, החשודים פנו לגורמים פליליים באמצעות גורם מתווך מבין מקורביהם, כדי שאלה ישיגו עבורם את אמצעי הלחימה. במקביל המשיכו החשודים בתוכניותיהם ואף יצאו לסיור שטח באזור הר הבית. הם בדקו וערכו סיור גגות ברובע היהודי והמוסלמי, ואיתרו לבסוף גג ישיבה הצופה על הר הבית כמקום המתאים ביותר לשיגור הטיל.

     

    השניים סיכמו כי לאחר שיגור הטיל, ועם הגעת השוטרים לישיבה, ישליכו לעברם רימונים ויתאבדו בראשם על ידי ירייה באקדח. כאשר ראו השניים שלא יצליחו להשיג את הכסף הנדרש לרכוש את אמצעי הלחימה ואין בידם הידע להפעלת הטיל, ביקשו להתייעץ עם סמכות רוחנית בסוגיות ההלכתיות הנוגעות לביצוע פיגוע שכזה. השניים, על פי החשד, פנו לאליאור חן (26) מבית"ר עלית ושיתפו אותו בתוכניתם. חן הציע להם לקחת הלוואה מהבנק למימון רכישת אמצעי הלחימה וגם אמר להם כי יפנה אותם לאנשים יוצאי צבא המוכרים לו, כדי שילמדו את השניים כיצד להפעיל את הטיל.

     

    בחקירתו סיפר החשוד העיקרי כי מטרתו היתה "ליצור אינתיפאדה שלישית ומלחמה עם מדינות ערב, דבר שיוביל להפסקת ההתנתקות בכלל וטרנספר של ערבים בפרט".

     

    המזימה: טיסן מעל הר הבית

     

    באירוע השני עוכב לחקירה איש העסקים אילן הירשפלד, בן 61 מרעננה, המוכר כתומך בפעילים כהניסטים שנים רבות.

     

    לטענת מערכת הביטחון הוא הודה בחקירתו כי בחן אפשרות לשימוש בטיסן מול ריכוזי אוכלוסייה ערבית ורצה להטיס טיסן שעליו מותקנת מצלמה לצרכי פרובוקציה מעל הר הבית. במהלך החקירה נחקרו גם צעירים המתמחים בתחום הטיסנים עמם התייעץ החשוד

    בנושא הטסת הטיסנים. לטענת המשטרה, גרסתם אימתה את המיוחס לו. במשטרה טוענים כי החשוד הביע במהלך חקירתו את התנגדותו לתהליך ההתנתקות ואפשר כי זה היה המניע לפעילותו.

     

    הירשפלד סיפר ל-ynet: "לפני כשנה עבדו אצלי שלושה בחורים צעירים ודיברנו על כל מיני דברים. אחד מהם, חובב טיסנים, היה בחור צעיר לפני צבא. הוא הסביר לי בין היתר שאפשר לשים מצלמה על טיסן. שאלתי אותו אם אפשר לשים מצלמה על טיסן כשהטיסן יהיה מעל הר הבית. הוא אמר לי שכן והסביר לי מה צריך לעשות. בזה נגמר הסיפור".

     

    הירשפלד טוען כי ההאשמות לפיהן תיכנן פיגוע בהר מגוחכות. "אני מעל גיל 60, עם בעיות לב. לא ניסיתי לעשות שום דבר כזה, פשוט רציתי לצלם ולהראות לאנשים את הבנייה שם". בתחילת אפריל הגיע חוקרים לביתו. "יום אחד דפקו אצלי בדלת", הוא מספר, "הם אמרו לי 'יש לנו צו חיפוש'. נתתי להם להיכנס, הם ביקשו לקחת לי את המחשב, שבו יש לי בעיקר בדיחות. לא ידעתי מה הם מחפשים. הם לקחו אותי לפתח תקווה ושם סיפרו לי שהחשדות נגדי הם שאני הולך לפוצץ את הר הבית. התגלגלתי מצחוק ולא הבנתי על מה הם מדברים. עוד באותו יום הם עצרו את שלושת החבר'ה שעבדו אצלי ושחררו אותנו בערב והחזירו אותי הביתה".

     

    הירשפלד שוחרר בערבות בתום החקירה ונאסר עליו להגיע לירושלים למשך 15 יום. כמו כן נאסר עליו במשך חודש לשוחח עם שלושת הצעירים שעבדו אצלו.

     

    נציג ירושלים במועצה המחוקקת הפלסטינית, חאתם עבד אל קאדר, אמר ל-ynet כי על הקהילה הבינלאומית לפעול בדחיפות לכינוס מועצת הביטחון של האו"ם כדי לדון באיומים על מסגד אל-אקצה.

      

    עבד אל-קאדר הוסיף כי האיומים עלו מדרגה: "הקיצונים בישראל נתמכים על ידי מגזר רחב במערכת הביטחון והצבא הישראלי, ועל העולם להטיל על ישראל את מלוא האחריות על כל פגיעה במסגדים, שיש בה כדי להצית את האזור כולו".

     

    השאלות הקשות

     

    אלא שהמקרה מעלה שאלות קשות, לגבי מידת האיום שהיוו הקבוצות האלו וכן לגבי מידת הרצינות של חבריהן. העובדה שמסיבת עיתונאים של משטרת ירושלים שנועדה להציג את הפרשה בוטלה במפתיע, מצביעה על כך שמדובר בסיפור בעייתי, לכל הפחות.

     

    ראשית, במערכת הביטחון מודים כי הפיגועים שבהם מדובר היו בשלב של "דיבורים בלבד" ולא במישור מבצעי כלשהו. שנית, ברשות 9 החשודים

    שנעצרו לא נמצאו אמצעי לחימה כלשהם. ושלישית - כולם שוחררו לבתיהם בערבות ובתנאים מגבילים. לא ממש מחבלים בדרגת סיכון גבוהה. וכתבי אישום? אין, וגם לא יהיו.

     

    אז מדוע לא הוגשו כתבי אישום בפרשה? החשודים, מתברר, חזרו בהם מההודאה באשמה. במשטרת מחוז ירושלים הסבירו: "בשל החשיפה המהירה והמוקדמת של כוונות החשודים, ולאור העובדה כי המעורבים חזרו בהם מכוונותיהם שטרם יצאו לפועל, והיות ורעיונותיהם לא הובאו לכלל מימוש, ולאחר התייעצות עם פרקליטות המדינה שליוותה את החקירה לכל אורכה - שוחררו העצורים בתנאים מגבילים".  

     

    בשל הנקודות האלה טוענים גורמים בימין הקיצוני כי על רקע תוכנית ההתנתקות, נוקטים בשירות הביטחון הכללי ובמשטרה צעדים מוגזמים, שנועדו לדכא את חופש הביטוי וההתארגנות. וזהו, יש להזכיר, יומו הראשון של יובל דיסקין כראש השב"כ החדש.

     

    ממשרד המשפטים נמסר, כי עמדת פרקליטות המחוז, שאליה הצטרפו גורמי החקירה ואשר אומצה על-ידי פרקליט המדינה, קבעה כי אין מקום להעמיד את המעורבים לדין. זאת, משום שלא הוכח כי המעורבים הספיקו לבצע עבירה כלשהי אלא רק לתכנן עבירה, ונראה כי הם התחרטו וחזרו בהם מן התכנית עוד לפני מעצרם. במשרד ביקשו לציין, כי אין בהחלטה זו לפגוע כהוא זה בהצדקה לפתיחת בחקירה ובנקיטת המהלכים למיצויה.

     

    בהכנת הידיעה השתתף אילן מרסיאנו
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר עמרם
    "התגלגלתי מצחוק". אילן הירשפלד
    צילום: עופר עמרם
    צילום: גבי מנשה
    הר הבית. היה או לא היה?
    צילום: גבי מנשה
    צילום: דובר צה"ל
    טילי לאו. לא נמצאו (ארכיון)
    צילום: דובר צה"ל
    צילום: יריב כץ
    טיסן. "רציתי רק לצלם" (ארכיון)
    צילום: יריב כץ
    מומלצים