אינתיפאדת הכבישים

צמיגים בוערים, מפגינים רוקדים ופקקים עצומים. אולי בתגובה נחסום צירים בערב שבת?

גיא רונן פורסם: 16.05.05, 21:05

גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים לגיהנום. שאלתם את עצמם איך הוא באמת נראה? תציצו החוצה, מחלון הפרייבט: אש ותמרות עשן, גם הדם כנראה בדרך. צמיגים בוערים, דוקרנים שלופים, אברכים עושים קריעה וזועקים לשמים, ילדה בכתום פוצחת בריקוד "הורה" – והכול באמצע האוטוסטרדה הקרובה לביתכם.

השבוע הוציא המטה ללוחמה בטרור אזהרת מסע נוספת - אל תיסעו לבוליביה. מה עם ירושלים או גוש דן? נראה אתכם מנסים.

המערב הפרוע זה כאן. אין דין ואין דיין, איש הישר בעיניו יעשה. עבורנו זו אולי מציאות חדשה. בשביל אותם אברך וילדה בכתום, זה כבר אורח חיים. תקראו את דו"ח המאחזים של טליה ששון, ותבינו מה קורה שם. תבינו איך הם חושבים.

לא מהיום החבר'ה הטובים לא מכירים במדינה ובחוקיה. לא מהיום ההחלטות שמתקבלות בירושלים מטרידות אותם כקליפת השום, משהו בין "הספר הלבן" של המנדט הבריטי או חוות הדעת על הגדר מבית-הדין בהאג. איך אמרו בני-הזוג הטריים בן-גביר? כשתקום כאן מדינת הלכה יהודית, נשפוט גם את ראש הממשלה והשרים. בינתיים, נוציא לכולכם את הנשמה.

עכשיו, יד על הלב, כמה מכם באמת האמינו שביום שני בערב ישתקו את חיינו? מי באמת ניסה להימנע מנסיעה והסתגר בבית? נו באמת, קרצנו אחד לשני, עם כל האיומים וההפחדות שלהם, דווקא הפעם זה יקרה? הרי המשטרה פרושה בכל צומת, מצבורי הצמיגים - יחד עם הדוקרנים וה"חפצים החשודים" - נחשפו בזה אחר זה כבר מהבוקר. טעינו. הפעם, הכלבים נובחים והשיירה לא עוברת. היא תקועה בצומת מורשה.

איך הם עושים את זה? ואיפה לעזאזל המשטרה, כשאני רוצה להגיע הביתה בסוף יום עבודה מפרך? שאלה טובה, אבל יש חשובה ממנה: איפה לעזאזל אנחנו? הרי זה קרה רק לפני ארבע שנים וחצי: ערביי הגליל שיתקו את ואדי ערה. "גיס חמישי", נחרדנו - ולא התביישנו גם לפתוח באש. כי כשחוסמים עורק תנועה מרכזי, כשמשתקים את התעבורה והכלכלה, זה כבר איום אסטרטגי.

חלילה לנו, כמובן, מלפתוח באש גם הפעם. אבל צריך לומר ביושר: הם הגדישו את הסאה. אינתיפאדת הכבישים הזאת, שהיא כנראה רק ההתחלה, לא יכולה לעבור בשקט מצידנו. אז אולי גם אנחנו נחסום צירים - בערב שבת? נראה אותם אז גיבורים בפקק בדרך הביתה. אולי בכלל ננעל להם את בתי-הספר? או שנבחר איזה צבע משלנו - שילוב של טורקיז צעקני, ירוק בקבוק ובז' - ונקשט בדגלים משלנו את המטות והמסיבות שלהם, בדיוק כמו שהם עשו בסוכות המציל שלנו?

אבל לא, אנחנו הרוב הדומם. והאמת, הגימיקים שלנו לא משעשעים אפילו אותנו. השאלה היא אם נמשיך להחריש, או שנתייצב כאיש אחד - משטרה, ממשלה, בתי-משפט, אזרחים וגם הקול השפוי בקרב הנהגת המתנחלים - ונגיד להם: גבירותי ורבותי, נשבר לנו מכם ומהגימיקים שלכם. ובכל יום שעובר הם רק מחזקים עוד את הקו לו אתם מתנגדים. עכשיו תתחילו לציית לחוק, או שתטופלו כאחרון העבריינים.