מי הבוס

טוב, בואי נגמור עם הגילוי הנאות עוד לפני שהראיון הזה בכלל יוצא לדרך. את תזמיני מה שאת רוצה מהתפריט וגם תשלמי על האוכל. כולל על המנה שלי. כי בין כה וכה חשבון ההוצאות שלי ממומן מהמניות שלך. זהו, אמרתי את זה. את בעלת הבית שלי. עכשיו אני יכול לשאול כל שאלה שאני רוצה?

"דבר חופשי. תוציא לך את זה מהסיסטם. אני הכי זורמת".

כאילו שזה משנה. הרי בין כה וכה יגידו שהכתבה הזאת "מכורה" ושעשיתי לך הנחות בגלל שאת הבוסית שלי.

"וזה מטריד אותך?".

את מכירה מישהו שלא מעסיק אותו מה אחרים חושבים עליו?

"לי ממש לא אכפת מה אומרים עליי. אני קמה בבוקר, מסתכלת במראה ובודקת את עצמי. אם הייתי בסדר, אז שום דבר שיגידו לא יטריד אותי. הפעמים היחידות שאני מתבאסת זה כשכותבים דברים רעים על סטיב".

היא נולדה כבת אצולה למשפחה שעל פי הערכות הכלכלנים אוחזת בשלל מניות ורכוש, שהופך את שושלת מוזס לאחת מהמשפחות העשירות, המשפיעות והחזקות במדינה. היא עיתונאית ואשת תקשורת עם רזומה שכולל כתיבה במוסף "7 ימים", תוכנית רדיו אישית ברשת ב' והנחיה טלוויזיונית. היא אמא לחמישה ילדים בני שבע עד 22 (שניים מבעלה הראשון ושלושה מבעלה הנוכחי), וכמובן אשת שר החוץ. מתוקף היותה מיקס שכזה היא גם מהווה אייטם לוהט במדורי הרכילות. ועם זאת, ולמרות הרזומה הארוך שלה, עושה רושם שצילו הענק של החיקוי המ-א-מ-ם של אורנה בנאי גבר על כל פיסת מציאות הקשורה לג'ודי האמיתית.

השבוע נחתה ג'ודי בעמודים הראשונים של העיתונים, שלא בטובתה. שמה שורבב לפרשת פיטוריו של לירן פטרזיל, עוזרו של שגריר ישראל בוושינגטון. פטרזיל טען שפיטוריו באו בעקבות דרישה של אשת שר החוץ, שכעסה על כך שלא סידר לה תמונה עם מדונה בעת ביקורה בארץ, לא פחות. שלום ניר מוזס רואה את הדברים אחרת, כמובן, אבל כשהתקשרנו אליה בתחילת השבוע היא העדיפה שלא להגיב על הפרשה. הראיון, אתם מבינים, התקיים שבוע קודם.

אז נכון שג'ודי היא הכי לא סוניה פרס שיש, וגם ממש לא שרי אריסון, אם להקביל אותה לבת אצולה אחרת, אבל היא גם הכי לא ג'ודי של "ארץ נהדרת".

את מודעת לעובדה שכולם מכירים אותך, אבל לא ממש יודעים מי את. עבור רובנו את דימוי של שיער אדום, ג'ינס, סלוטייפ באף וזהו. זה מטריד אותך?

"בכנות מוחלטת, 'ארץ נהדרת' מבחינתי היא דבר נפלא, כי היא חשפה אותי לקהלים שלא הכירו אותי ושעכשיו יפתחו את הטלוויזיה לראות את ג'ודי האמיתית. מצד שני, אני מודעת לעובדה שעכשיו מוטלת עליי האחריות להוכיח שיש לי מה לומר".

אני עדיין לא מצליח להבין מה נפלא ב"ארץ נהדרת". הם מוציאים אותך בצורה מאוד לא מחמיאה, שלא לומר מעליבה.

"ג'ודי של 'ארץ נהדרת' זו דמות נלעגת, אבל בין הדמות לבין המציאות אין כלום, ולכן זה מאוד מצחיק אותי".

אז מאיפה הם שאבו את הדיבור, את ההתנהגות, את ההתלהבות? איך נוצרה התדמית של המיליונרית, הבליינית והמתפנקת?

"הקטע של קניות בכיכר המדינה והדיבור על הכסף זה כל כך לא אני. מי שמכיר אותי מקרוב יודע את זה. אני מתלבשת הכי פשוט בעולם ומעדיפה לקנות בעזריאלי מאשר בכיכר המדינה. זה לא שאני לא קונה בחיים בכיכר, אבל אנשים אוהבים לקשר בין עובדות שונות וליצור תדמית. אני תמיד אומרת לחברות שלי שאני הבן אדם הכי מרובע שיש, שאני משעממת, ושכל מי שמכיר אותי יודע שאחרי עשר בלילה לא מתקשרים אליי. בחיים לא הייתי בליינית פרועה. בגיל 24 כבר הייתי נשואה".

אז בעצם הפה הגדול שלך אשם בכל?

"אני מודעת לעובדה שחושבים שאני לא שולטת בפה שלי, אבל כל ההתבטאויות שהפה שלי סיפק היו מחושבות. סטיב אומר בקשר אליי שהרבה אנשים משתינים בבריכה, אבל אף אחד לא משתין מהמקפצה. אני אומרת דברים שאנשים לא מעזים לומר ומקסימום אומרים אותם בחדרי חדרים".

בואי ננסה לנפץ את תדמיתה של ג'ודי. מה הם הרגעים המבגרים שחווית בחיים?

"היו שניים משמעותיים. הראשון כשעמירם, בעלי הראשון, נהרג ב-89', ופתאום באמצע החיים הפכתי להיות אלמנה צעירה עם שני ילדים. והשני היה לפני עשור, כשאמא שלי נפטרה מסרטן הלבלב. כשהיא נפטרה הרגשתי שנשארתי לגמרי לבד".

איך מתמודדים עם שני אובדנים קרובים ופתאומיים תוך זמן קצר יחסית?

"פשוט ממשיכים הלאה. הבן הגדול שלי, שלומד עכשיו פסיכולוגיה, אומר שאני מדחיקה הכל ובגלל זה לא עוברת משברים קשים".

וזה נכון?

"אין לי מושג. בחיים לא הייתי אצל פסיכולוג. אני לא מרגישה צורך".

יש לך תדמית של עליזה תמידית. משהו יכול להוציא אותך מכלייך?

"לפעמים, כשאני מנסה לעשות הכל למען הילדים ולמען סטיב ובסוף כולם יורדים עליי, אז אני יכולה להישבר. למשל, היינו לפני שבועיים באילת וכל אחד בא בטענות של 'אין מה לעשות במלון' ו'איפה נאכל?'. פתאום התחלתי לבכות. אתה יודע, חמישה ילדים".

עוד פעם את מזכירה את הילדים ואני אתחיל להאמין שהסידרה "עקרות בית נואשות" נכתבה בהשראתך.

"עקרת בית נואשת נשמע לי הגדרה מאוד מדכאת".

זאת צורת דיבור חדשה, כמו "דור האיקס". זה לא אומר שהן באמת נואשות. זה אומר שיש להן חיים בורגניים מוצלחים, אבל אפרוריים ורגילים.

"עם זה אני מזדהה. אני מדברת על עצמי ומשתעממת. הרבה פעמים אורנה (דץ - י.א) ואני אומרות שאנשים חושבים שאנחנו חיות בזוהר בגלל שאנחנו מופיעות בטלוויזיה, אבל בשורה התחתונה יש לנו חיים רגילים עם מאבקים, אכזבות, זוגיות שצריכה לשרוד וילדים לדאוג להם".

ובכל זאת, החיים שלך לא רגילים. את אוכלת ארוחות ערב עם בראד פיט ושרון סטון, ומחליקה יד עם הנסיך צ'ארלס. את לא מרגישה לפעמים שאת חיה בסוג של אגדה בועתית?

"אני לא מכירה משהו אחר. אלה החיים שלי מאז ומתמיד. לי זה נראה החיים הכי הכי נורמליים. גדלנו בצורה מאוד בריאה. אף פעם לא עשו בבית עניין מהכסף או מהמעמד, להפך. גם עכשיו, כשסטיב שר החוץ, בסופו של יום אנחנו במיטה, רואים 'יצפאן' והולכים לישון. את חיי הזוהר אנחנו חיים מקסימום דרך התוכנית של גיא פינס".

את מודעת לעובדה שזה לגמרי לא מה שחושבים עלייך?

"באמת?".

לפני שנפגשנו עשיתי סקר לא רשמי בן חברים ושאלתי מה הם חושבים עלייך, והתשובות היו: "הכי לא אמא", "שופינג", "אורנה, פנינה וחברות".

"איפה כבר רואים אותי מבלה? כשאני הולכת לפרגן לדיסק של הדצים או הולכת לחתונה של פנינה רוזנבלום, שהם חברים? מבחינתי, אני קודם כל אמא. הדבר היחיד שאני מפשלת בו זה שאני בשלנית גרועה".

איזו אמא את להערכתך?

"אני רוצה להאמין שטובה. אני גאה לומר שאני משקיעה בכל הילדים שלי בשיחות נפש ובבילויים. כמעט כל יום אני קופצת לבית הספר של הקטנים, להגיד להם שלום בהפסקה ולתת נשיקה. אנחנו הולכים הרבה ללונה פארק ולבאולינג, ובשבתות הולכים לים או לשחק כדורגל כל המשפחה, כולל גדוד מאבטחים. אנחנו אוהבים לשחק מונופול ולא מפסידים אף פרק ב'פלוריינסטה'. הילדים זה גם הנושא ה'חם' שאני רבה עליו עם סטיב. הוא רוצה שהם יחכו לו ערים כשהוא חוזר מאוחר, ואני רוצה שהם ילכו לישון בשעה מוקדמת".

שמת לב שאת מדברת הרבה על סטיב?

"וואלה?".

בערך בכל משפט חמישי.

"אני לא שמה לב לזה. הוא פשוט החבר הכי טוב שלי כבר 12 שנים".

אתם זוג רומנטי?

"לא. בעיקר לא הוא. אבל יש בו איכויות אחרות".

אגב, מאיפה הכינוי סטיב? את הדבקת לו את זה?

"כשסטיב היה צעיר הוא הצטיין בכדורסל, אז החברים שלו הדביקו לו את הכינוי 'סטיב' על שם השחקן סטיב צובין, ששיחק אז במכבי תל אביב".

ארוחת צהריים ארוכה בחברת ג'ודי חושפת אשה רגישה, מצחיקה, ספונטנית, אכפתית, אמפטית, אבל כזו שיודעת לעמוד על שלה, ובעיקר שאומרת כמעט כל מה שעל ליבה. למרות שסטיב לא אוהב שהיא מדברת על עניינים פוליטיים כמו תהליך ההתנתקות, פיטורי בראל או השמאל הקיצוני ויוסי ביילין, היא פוצחת יותר מפעם אחת בנאומים חוצבי להבות על כל אותם נושאים "אסורים". "הכל נובע מזה שהצדק בוער בעצמותיי. אני יודעת שאני צריכה להיזהר בלשוני כי כל מה שאני אומרת ישר משויך לדעות של סטיב, למרות שזאת טעות גדולה. את הקריירה שלו הוא עשה במו ידיו, וכל הדיבורים על זה שאני לובשת את המכנסיים בבית זאת פשוט אגדה. פוליטיקה לא מעניינת אותי ברמה שמעבר לאזרח רגיל", היא חוזרת ומדגישה לאורך פגישתנו.

ג'ודי משוחררת מעכבות, ויש משהו מעורר קנאה באדם שמרשה לעצמו להגיד כל מה שבא לו ומסרב להתנהל על פי מערכת הציפיות הנובעת ממעמדו. סוד הקסם של ג'ודי, שלעיתים גם עובד נגדה - ובמקרה הזה מתכתב עם דמותה ב"ארץ נהדרת" - זו העובדה שלמרות מעמדה, בסופו של דבר היא אחת מהחבר'ה. היא מחזיקה בארנק תמונה של סטיב, מתעניינת בעוברים ובשבים שפוצחים איתה בשיחה סתמית, ובעיקר נלהבת תמידית. היא מתלהבת מהמראיין, מסלט הנבטים שאכלנו, ממנהל בית הקפה, מהחברים, מהילדים וכמובן מסטיבי. "אני טיפוס מתלהב. מודה. אני שכונה. בהלוויה של האפיפיור הייתי כמו ילדה קטנה. אמרתי לסטיב: 'תראה, הנה אסד, הנה חתאמי, הנה מלך ספרד', והוא אמר לי: 'תרגיעי, את לא בשכונה'. באתי לקצב ואמרתי לו: 'תראה מה זה, אתה מקריית מלאכי ואני מרמת גן, ותראה לאן הגענו. אני לא מתביישת להגיד שאני מתלהבת. זה כיף. זה שומר אותי. זה מה שגורם לי לחיות את החיים שלי, שלפעמים הם באמת משעממים. למה אני צריכה להיות עם פאסון מזויף? כולנו משתינים בבוקר וכולנו מתים בסופו של דבר, וככה חונכתי".

"התוכנית מורכבת מכתבות חוץ, כשבכל תוכנית יהיו שלוש כתבות שונות שיחשפו סיפורים של אנשים אנונימיים עם סיפור חיים מעניין, כמו האמא של הבחורה שבעלה רצח אותה וביתר את גופתה בתאילנד, או זוויות חדשות על אנשים מפורסמים".

תני לי דוגמה למפורסם שנפתח בפנייך.

"יעל בר-זוהר דיברה איתי בפתיחות רבה על עתיד היחסים שלה עם גיא זוארץ".

ואיך את מסבירה את זה שיב"ז נפתחה איתך?

"אולי בגלל שאני מדברת בגובה העיניים עם האנשים ובאה מנקודת מבט סקרנית ומפרגנת. אני לא מקנאה באף אחד, לא רוצה להכעיס אף אחד, אין לי רגשי נחיתות או מרירות בחיים, וזה עובר לצד השני שמרגיש בטוח".

אנשים מהברנז'ה ששמעו שאני נפגש איתך בגלל התוכנית החדשה שלך, אמרו לי: "אה, היא בטלוויזיה כי היא מקושרת ובעלת ממון".

"אבל התחלתי מהכי למטה שאפשר. זה התחיל מהופעות אורח כאשת תקשורת בתוכנית 'רשת על הבוקר', ובשלב מסוים קיבלתי פינה קבועה אחת לשבוע. משם זה צמח לתוכנית ששודרה בתשע בבוקר בשם 'ג'וד מורנינג' ואז עברתי ל'ג'וד לאק', שרצה ארבע עונות והתעסקה במיסטיקה. אחר כך היה את 'ג'וד לאב' בשישי בערב. ההתפתחות היתה מאוד טבעית. יש קבוצת אנשים בברנז'ה שלא יכולים לחיות איתי בשלום, אבל הברנז'ה לא מעניינת אותי ומעולם לא היתה קהל היעד שלי".

יכול להיות שחוסר הפרגון בברנז'ה מגיע מהתחושה שאת אשה מוגנת תקשורתית, שאי אפשר לכתוב עליה דברים קשים?

"נו באמת. איפה לא יכולים לכתוב עליי? ב'ידיעות אחרונות'? יש עוד המון ערוצי תקשורת במדינה. תאמין לי שכתבו עליי לא פעם דברים לא מחמיאים בתקשורת".

רענן שקד, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות", יכתוב על התוכנית החדשה שלך?

"אין לי מושג, וזה ממש לא מעניין אותי. האיכות של התוכנית והרייטינג שיהיה, זה מה שמעניין אותי. הרבה פעמים אין קשר בין הרייטינג לביקורת. אני מקווה שהאיכות תהיה טובה".

מה טוב בך כאשת טלוויזיה?

"שאני מביאה את העיתונאית הטובה שבי, שכתבה ב'7 ימים'. אני מניחה שהקהל ירגיש את זה".

כל האופציות שבעולם פתוחות לפנייך. יש לך בכלל עוד חלומות?

"מבחינה מקצועית, מאוד אשמח אחרי התוכנית הזאת לקבל תוכנית בפריים טיים".

להיות יאיר לפיד?

"אני יכולה להיות לא פחות טובה מיאיר לפיד. שנינו שמים הרבה ג'ל בשיער, שנינו עושים הרבה כושר, שנינו באים ממשפחת עיתונאים, ולשנינו יש קרובי משפחה בפוליטיקה. וברצינות, אני חושבת שאני יכולה לעשות את זה לא פחות טוב ממנו".

עושה רושם שאת מאוד שלמה עם עצמך ובטוחה בעצמך. איך מגיעים לזה?

"זה לא שהכל מושלם, יש דברים שמטרידים אותי".

כמו מה?

"המשקל שלי. הילדים יודעים שהדרך הכי טובה לעצבן אותי זה להגיד לי ששמנתי. אז אני מבלה הרבה בחדר כושר. הדבר השני שמטריד אותי לפעמים זה שיש לי בעיית זיכרון קשה. אתה יכול לשאול אותי איזה ספרים קראתי השבוע ואני לא אזכור את השם שלהם. באמצע דיבור ברדיו יכולות לברוח לי מילים. אולי בגלל זה לפעמים אנשים חושבים שאני עילגת. לפעמים גם השם שלי בעוכריי, כי בוחנים אותי בשבע עיניים. אנשים הרבה יותר זהירים איתי, אבל אני לאט לאט מוכיחה מי אני. בסוף גם תהיה לי תוכנית בפריים טיים. אתה עוד תראה".

"ג'ודי", ראשון ורביעי, 18:40, ערוץ 2.