שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עברית Wפה 100ממת
    לצד מאמרים מעניינים, פורומים מרתקים וטקסטים עשירים אחרים ברחבי הרשת, אפשר גם למצוא תופעה די מדאיגה: רידוד השפה העברית. זה בא לידי ביטוי באיחוד של שתי מילים למילה בהחלפת אותיות בסימני מחשב, כך שעדרים שלמים של גולשים לכתוב טקסטים פ33ת**ם ו-100ממים

    ספר הקריאה "הרציני" הראשון שקראתי היה "אורה הכפולה" של אריך קסטנר. קיבלתי אותו ליום הולדתי ה-8 ומאותו יום אני מאוהבת במילה הכתובה. מאז, למעלה מ-20 שנה, אני קוראת. ספרים, מגזינים, מסמכים של הבנק שחתימתי מתנוססת מעליהם, אפילו את השלטים ברחוב ואת ה"מאחורה" של כרטיסיות האוטובוס והרכבות. בעשר השנים האחרונות גם גיליתי שאני מאוד אוהבת לכתוב.

     

    אי אפשר לאמוד את כמות המילים שקראתי בכל השנים האלו, בעיקר לא מאז שאני מחוברת לאינטרנט; אני סורקת עמודי בית של אתרים, מקישה בכמעט אוטומטיות

    על כותרות שמעניינות אותי, קוראת את הטוקבקים, נכנסת לפורומים הקבועים בהם אני משתתפת ומקבלת עשרות מיילים ביום לעבודה ועוד כמה לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטי בבית, וכמובן שיש גם את דואר הרשת בהוטמייל וג'ימייל, לשם מגיעים הניוזלטרים ורשימות דיוור אחרות. ובכל זאת, אני משתדלת לקרוא לפחות ספר אחד בשבוע (בעיקר בשעות הנסיעה שלי ברכבת), ואת המגזינים אני שומרת בעיקר לסופי השבוע, כי גם ככה אין כמעט מה לראות בטלוויזיה בשישבת.

     

    יש לי לייק בלוג מושלם, ולך?

     

    מאז שהאינטרנט נכנס לחיי, כמויות הטקסטים שעיניי גומעות גדלות מיום ליום. לצד מאמרים מעניינים, פורומים מרתקים וטקסטים עשירים אחרים ברחבי הרשת, אפשר גם למצוא תופעה אחת - שאותי, באופן אישי - די מדאיגה: רידוד השפה העברית.

     

    זה בא לידי ביטוי באיחוד של שתי מילים למילה אחת ("מה המצב" / "מה העניינים", לדוגמה, הפכו ל"ממצב" ו"מניינים"), בהחלפת אותיות בסימני מחשב (Xחות* זה בעצם אחותי), ובמציאות האינטרנטית של היום נוכל למצוא בקלות עדרים שלמים של גולשים שכותבים טקסטים פ33ת**ם ו-100ממים (פצצתיים ומהממים, הכוונה). עוד מילה חדשה היא "לייק" (שמחליפה את ה"כאילו"), וכל דבר טוב הוא בעצם מושלם. ועוד לא התחלתי לקטר על שגיאות הכתיב.

     

    מושחטים נמאסתם

     

    הטוקבקים עמוסים בכותרות מסוג "מושחטים נמאסתם!". יש אינפלציה של האות י', מגמה שמניבה לא מעט טקסטים בסגנון "הוא אמר לי אני יבוא אלייך ואז אני יעשה לך ואז אני ילך הביתה". הכתיבה הרדודה הזו כובשת בעיקר את סצינת הבלוגים, הטוקבקים והפורומים של הצעירים, כלומר המקומות בהם כל אחד שחמוש במקלדת, יכול לכתוב. קול העם נשמע היטב ברשת, רק חבל שלפעמים הוא עושה בושות ל"עם הספר". לא שלכתיבה הרדודה יש מעריצים רבים, מלבד אי אילו שהם בלוגים בהם משתתפים ומגיבים בעיקר החברים של "נוי14 המוי מושלמת".

     

    לאינטרנט יש השפעה גדולה מאוד על השפה העברית, שאפשר להוביל, כמו כל דבר בחיים, לשני כיוונים שונים. הכיוון האחד, האופטימי, הוא שעצם קיומה של האינטרנט מעודד אנשים לכתוב תקין ומרתק. תנו מבט קצר לעמוד הראשי של ישראבלוג וראו בעצמכם: רוב הבלוגים הנצפים ביותר הם הבלוגים שכתובים טוב. הכותבים הכי פופולריים בפורומים הם אלה שמתנסחים בבהירות וכותבים הודעות מעניינות.

     

    אני מכירה לפחות שני אנשים, שסובלים מדיסלקציה וכל הודעה שהם רוצים להעלות בפורום זה או אחר הם כותבים על מסמך Word, מריצים בדיקות איות ואחרי התיקונים מעתיקים ומדביקים לפורום. עצם הידיעה שהדברים שהם כותבים הופכים להיות חשופים לעיני אחרים, גורם לכך שהם יתאמצו מעבר לרגיל.

     

    כך, למשל, לפני מספר שבועות פנתה אליי אישה בת 58 וביקשה שאמליץ לה על ספר לימוד לשיפור העברית. "לשם מה את צריכה ספר כזה?", שאלתי. "אני מתכתבת עם חברות שלי ב-ICQ", סיפרה לי, "ואני מתפדחת משגיאות הכתיב שיש לי. אני רוצה ספר שילמד אותי לכתוב נכון". אותה אישה היא דוגמה נהדרת לדור הולך ופוחת של משתמשי מחשב וגולשי רשת, שמודעים לכישורי השפה שלהם ומעוניינים להשתפר. אפשר להגיד שהאינטרנט שינה אצלם משהו בחיים, והעביר לחזית את השפה הכתובה.

     

    קוראים פחות ספרים

     

    הכיוון השני, הפסימי יותר, הוא שאנשים ימשיכו לקרוא, מדי יום ביומו, את הטקסטים הרדודים והדלוחים של כל ה'יעליות', ה'דנות' וה'נויות' המקוונות, ויפסיקו לקרוא ספרים. שמעתי שלקרוא פחות ספרים זה משהו שהולך נורא חזק היום. כבר יצא לי לשוחח פה ושם עם אנשים (בעיקר צעירים) שהודו בפניי ש"אני קורא/ת מספיק באינטרנט, למי יש כוח לקרוא גם ספרים". אז נכון, הגלישה באינטרנט מחייבת את כולנו לרפרף על פני מילים, אבל אלו טקסטים קצרים ובלתי מורכבים, שנועדו לעינו של הגולש הממהר.

     

    יכול להיות שמדובר רק בשלב התפתחותי של קול העם באינטרנט. נכון, חלק ניכר מהמרחבים הציבוריים ברשת משקפים עילגות, התנסחויות עקומות ושפה רזה, וייתכן שפירושו של דבר שאנשים באמת זונחים את הספרים לטובת גלישה באינטרנט. אולם ייתכן כי דווקא עינו הפקוחה של הציבור היא שתעדיף את ה'שרות' ה'דליות' וה'רינות' הישנות והטובות, אלו שיודעות לכתוב משפט כהלכתו, על פני ה'יעליות', ה'דנות' וה'נויות'.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים