שוקי חורש: התנתקתי מהמפונים
שמו של עו"ד שוקי חורש, שותף בכיר במשרד ש. הורביץ, נקשר בשמם של לקוחות ומכרים כמו רפי פלד, פלאטו שרון ודני יתום. מה הוא חושב עליהם, על מה הולך בתוך אחד ממשרדי עוה"ד הפחות מתוקשרים בארץ, ומסביר למה הפסיק לייצג את המתנחלים בגוש קטיף
לאורך כל הקריירה שלו בחר עו"ד שוקי (יהושע) חורש שלא להיחשף לתקשורת, אך זו מצדה תמיד גילתה בו עניין. חורש הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין ש. הורביץ, אחד מחמשת משרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום העסקי, ומייצג את השמנה והסלתה של המגזר. בין החברות שהוא מייצג נמצאות חברת חשמל, פז, עיריית תל-אביב, הסוכנות היהודית, שופרסל ועוד. בין השמות הנוצצים להם העניק ייצוג משפטי ניתן למצוא את פלאטו שרון ואת האחים שלומי ומשה בן-ארי, שתבעו את שותפם ביקב רקנאטי - לני רקנאטי. שמו נקשר גם בשמם של רפי פלד, טל יגרמן, דני יתום ודוד אפל.
חורש (55), במקור מושבניק מבצרה, החל את דרכו בעולם המשפט כמתמחה במשרד ש. הורביץ לפני 30 שנה, כשהיה בן 24. לאחר ההתמחות החליט לעזוב למשרד עורכי דין קטן. "במאי 77', מספר חודשים לאחר שעזבתי את ש. הורביץ, יצאתי למילואים ברמת הגולן", מספר חורש. "הייתי קצין חבלה ועליתי על מוקש בפעילות מבצעית. קטעו לי את הרגל, ולמשרד הקטן היתה בעיה להחזיק אותי, לשלם לי משכורת כשאני שוכב בבית חולים.
"יום בהיר אחד הופיעה אצלי בבית החולים רותה אורן, שותפה בכירה בש. הורביץ, ואמרה לי 'שמע, המשרד
שלנו לא רק מופיע בבתי משפט אלא גם עושה עסקים, כך שתוכל לעבוד מהמשרד. בוא תחזור אלינו לשנה'.
ובאמת, חודשיים אחרי הפציעה כבר עמדתי על הרגליים ובאתי למשרד. זו היתה מחווה בלתי רגילה.
"הפציעה הזו שינתה את כל מסלול החיים שלי. ברור שאם הייתי נכנס כעורך דין למשרד קטן ובונה משרד משל עצמי זה לא היה מגיע למה שקורה כאן בש. הורביץ. ב-82', כשהצטרפתי כשותף למשרד, היתה לי שיחה עם אחד השותפים, עו"ד אמנון גולדנברג. סיפרתי לאמנון שיש ויכוח ביני לבין אשתי לגבי השאלה אם להיכנס למשרד כשותף או ללכת לדרך עצמאית. אז הוא אמר לי: 'אני נחשב לאחד מעורכי הדין הגדולים והטובים בעיר? אני נחשב למוכשר? אז אני לא הייתי מגיע למה שהגעתי לולא ??????? למשרד'. אני חושב אותו דבר, וזו עובדה".
"אתה לא מריח את השמן?"
בשנים 90-'81' שימש חורש ככונס הנכסים של חברות שהיו בשליטתו של פלאטו שרון, עד שהושג הסדר בינו לבין הנושים. לדברי חורש, "במהלך הטיפול בתיק קיבלנו דיווחים שפלאטו שרון מחזיק אצלו בבית יצירות אמנות בשווי 50 מיליון דולר. באנו לשופט יוסף חריש, שהיה אחר כך היועץ המשפטי לממשלה, וקיבלנו ממנו צו כינוס נכסים זמני אחר הצהריים, במגמה להיכנס אל שרון הביתה ולהשתלט על היצירות.
"באנו אליו הביתה והתחלתי לסמן את היצירות שנראו לי יקרות. הזמנו למקום את ג'וליאן בראן, מומחה עולמי ליצירות אימפרסיוניסטיות. צרפי לזה את העובדה שאני גם אוהב את הדברים האלה מאוד, זו היתה חוויה, כשראיתי את היצירות אצלו בבית פשוט התמוגגתי.
"בראן הגיע ואני זוכר את זה כמו היום - הוא עמד בדלת, ראה את התמונות על הקירות ואמר 'אתה לא מריח שהתמונות האלו צויירו מקסימום לפני 3 שנים?'. אמרתי לו 'מה זאת אומרת? מה אני צריך להריח?' - 'אתה לא מריח את השמן?'. אז הסתבר שכל ה-50 מיליון דולר היו שווים מקסימום אלף דולר".
משרדך ליווה משפטית את קרן פלד של רפי פלד. צפית את קריסת קבוצת פלד-גבעוני?
"רפי פלד חבר שלי, וש. הורביץ ליווה משפטית חלק מפעילות קרן פלד. אני מודיע לך שכשהקבוצה התמוטטה זה היה מבחינתי רעם ביום בהיר. לא ראיתי סימנים שיובילו לקריסה הזו".
כיצד הכרת את רפי פלד?
"רפי היה מנכ"ל חברת חשמל, ואני מייצג את חברת חשמל במשך שנים. על רקע זה נפגשנו. הוא מנהל מאוד מוכשר ונקשרו בניינו קשרי חברות".
האם ייצגת את טל יגרמן בנושאים כלשהם?
"כן, בעבר. ייצגתי את יגרמן בהליך פלילי, אולם פרשתי מהתיק. חשבתי בעבר - ואני חושב גם היום - שיגרמן הוא אדם מאוד מוכשר וכריזמטי. גם אחרי שפרשת פלד-גבעוני התפרסמה וגם לפני כן לא שוחחתי עם רפי ויגרמן על הנושא. אני לא מכיר מידיעה אישית את ההיבטים הקשורים לפרשה".
לאחרונה החלטת להפסיק לייצג קבוצה גדולה של מפונים מגוש קטיף. למה?
"פרקטית חדלתי לייצג אותם לפני שלושה חודשים. זה קרה מכיוון שמבחינתי התושבים לא היו מוכנים לטפל בצורה גלויה באלטרנטיבה לפינוי - סידור כלכלי והגעה להסכם. הם לא היו מוכנים לומר באופן ישיר שהם רוצים להיכנס למשא ומתן לקבלת פיצויים. אמרתי לעצמי שאם זה המצב, אין טעם שאטפל בתיק".
בעקבות סגירת תיק האי היווני נגד ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד החליטה הפרקליטות בחודש שעבר שלא להאשים את דוד אפל במתן שוחד לראש הממשלה, לשר אהוד אולמרט ולח"כ נחמה רונן. למה ש. הורביץ בחר בסוף שלא לייצג את אפל בפרשה?
"אני מכיר את דודי אישית הרבה שנים ואני חושב שהוא אדם מוכשר. הצטערתי לומר לו שהמשרד החליט שלא לקבל את התיק. אם את שואלת אם ההחלטה שלנו לא לטפל בתיק קשורה לדודי אישית - אז אני אומר לך שלא. למרות שהתיק יכול היה להיות מאוד מעניין, ואני חבר טוב של עו"ד משה ישראל המייצג את אפל, לא רצינו לעסוק בתחום המשפט הפלילי הכבד, טענות שוחד וכו'. דודי חשב לאורך כל הדרך שהוא חף מפשע - ואת רואה שהאישומים הסנסציוניים נגדו, שתפסו כותרות, אכן נמחקו".
חורש גם ליווה משפטית, על בסיס חברי, את חברו הטוב, ראש המוסד לשעבר דני יתום, במהלך הוועדה שהוקמה לבדוק את ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל בשנת 98', על ידי שני סוכני מוסד שנתפסו בירדן. חורש גם ליווה את יתום, שהיה אז אלוף הפיקוד, בוועדת החקירה שהוקמה לאחר ש-29 מתפללים מוסלמים נהרגו על ידי ד"ר ברוך גולדשטיין.
לא מקבלים קרובי משפחה
בשנים האחרונות יש מגמה של מיזוגים בין משרדי עו"ד. יש סיכוי שזה יקרה אצלכם?
"המגמה בארץ היא המגמה שקיימת בעולם הגדול ובייחוד בארצות-הברית. רק המשרדים הגדולים יוכלו לתת את השירות שרוצים הלקוחות הגדולים בארץ ובעולם. עכשיו, בהנחה שזאת המגמה, יש שתי אפשרויות לגדול: או לגדול תוך כדי קליטת עורכי דין שאתה מחנך ומגדל אותם, או באמצעות מיזוג עם משרד גדול. אני לא מכיר משרד בארץ שבו היה מיזוג מוצלח לאורך זמן.
"זה לא פשוט, כשהולכים שני משרדים של 25 איש ומתמזגים. זה תרבויות ניהול שונות, זה אופי שונה של שותפים, ועריכת דין זה מקצוע עם אגו בלתי מוגבל. זה פשוט קשה להאמין עד כמה שיש בינינו עורכי דין עם אגו כמו שלא תמצאי בשום מקום. אני יכול להגיד לך שהיו אלינו פניות בעבר בנושא, אבל זה לא התאים".
אז אין סיכוי שבעתיד הקרוב שנראה את ש. הורוביץ מתמזג, אפילו עם עוד משרד גדול?
"בקריירה שלי למדתי ש-NEVER SAY NEVER. אז אני לא אומר על שום דבר לא, אבל אני יכול להגיד שאין על הפרק שום מיזוג, ובעבר לא קידמנו הצעות בנושא כי חשבנו שזה לא מתאים לנו".
למה המדיניות שלכם היא לא לקבל עורכי דין שהם קרובי משפחה של עורכי דין בפירמה?
"אנחנו נמנעים לחלוטין מלקלוט עורכי דין שהם קרובי משפחה. מתמחה שהוא קרוב משפחה לא יוכל להמשיך
במשרד כעורך דין ללא כל קשר לשאלה אם הוא מוכשר או לא. זה לא טוב פעמיים: ברגע שמשרד הופך למשרד משפחתי זו יכולה להיות התפתחות לא טובה, ואנחנו רואים התפתחויות כאלו במשרדים אחרים. חוץ מזה, מטבע הדברים כל הורה חושב שהבן שלו הוא הטוב ביותר והיפה ביותר, גם אם הוא פחות מוכשר, ולא צריך להיכנס לחילוקי דעות ולמחלוקות אם אפשר לא לעשות את זה. ש. הורוביץ זו פירמה שמתנהלת על בסיס עסקי לחלוטין".
בש. הורביץ נהוג שהמתמחה יושב פיסית במשרד של השותף. זה לא מפריע לך?
"בשיחות או בנושאים שבהם אנחנו לא רוצים שהמתמחה יהיה מעורב אנחנו מבקשים ממנו לעזוב את החדר.
הגענו למסקנה שעדיף, מבחינת המתמחים, לשבת בחדר עם שותף, כי ככה כי אתה לומד מהמאמן שלך איך להתנהג נכון עם לקוחות, איך לדבר בטלפון, איך לעשות כל דבר - החל מקבלת הלקוח ועד למשלוח החשבונות. עו"ד חגי דורון, שהוא השותף שלנו שעוסק היום בקליטת מתמחים, אמר לי שבסופו של דבר, למרות הרתיעה הראשונית של המתמחים מלשבת עם השותף בחדר אחד, השורה התחתונה היא שהם מעדיפים את זה על פני לשבת בחדר אחד עם כל המתמחים".
מתחרים על מתמחים
למי יש סיכוי להתקבל לש. הורוביץ כמתמחה?
"אם זה היה תלוי ברצונות שלנו בלבד, אז היינו מקבלים את הסטודנטים הטובים ביותר מהאוניברסיטאות. אנחנו קולטים כל שנה 25 מתמחים, והתחרות על המתמחים היא מאוד מאוד גדולה. נדמה לי שכל המשרדים הגדולים עושים מאמצים כדי לקלוט את הטובים ביותר, ויש עליהם תחרות".
מוזר, הנטייה היא לחשוב שהמתמחים תמיד רודפים אחרי המשרדים.
"זה הדדי, יש יחסי גומלין בעניין הזה. אני חושב שהמשרדים הגדולים מסוגלים לתת את העזרה הגדולה ביותר למתמחה. הם נחשפים לתיקים הגדולים ביותר ולעבודה המעניינת ביותר, למרות שהיא עבודה מסביב לשעון. בהנחה שהמתמחה רוצה ללמוד, זה המקום לעשות את ההתמחות.
מצד אחד המתמחים מאוד רוצים להגיע לכאן, והתחרות מאוד משמעותית. מצד שני, קחי משרד כמו שלנו, שצריך לקלוט 25 מתמחים מדי שנה, וקחי משרדים אחרים, שקולטים 20-15 איש בשנה. אין באוניברסיטאות בארץ 150 מצטיינים כל שנה. המתמחים הטובים ביותר הופכים לעורכי הדין השכירים הטובים ביותר ואחר כך לשותפים הכי טובים. זו שרשרת התקדמות, ואם לא קלטת בבסיס את הטובים
ביותר, אתה נשאר עם הפחות טובים גם הלאה".
יש סיכוי שתקבלו למשרד עורך דין שלא התמחה בו?
"זה קורה מפעם לפעם, אבל הכלל הוא שאנחנו לא קולטים עורכי דין שלא היו מתמחים אצלנו. זה ברור, אתה רוצה לגדל אותם כמתמחים, להכיר אותם".
במה שונים המתמחים של היום מהמתמחים בתקופתך?
"אני, כשרציתי להתקבל כמתמחה במשרד, למרות שבאתי ממשפחה שלא היו בה אמצעים לא חשבתי על המשכורת כמו שחשבתי על המקום ועל איכות ההתמחות, מה זה ייתן לי לדרך. המתמחים של היום - ואין לי ביקורת, אני רק מציין את זה כעובדה - הם הרבה יותר רגישים ממה שהיינו להיבטים הכלכליים. הם לוקחים בחשבון גם את האיכות וגם את ההיבטים הכלכליים. אנחנו פחות שמנו על זה.
"גם הדגשים שונים. אני יכול להגיד לך שב-20 השנים הראשונות שלי כעורך דין לא היו הרבה נושאים שעניינו אותי חוץ מעבודה. לולא היתה לי אישה שהסכימה לקבל על עצמה את כל המטלות של הבית וגידול הילדים אני לא יודע מה הייתי עושה. היום זה אחרת. הם רואים את הדברים בצורה שונה והם רוצים לחלק את הזמן שלהם אחרת. הם רואים את החיים בצורה שונה".
ייצוג משפטי לגבעתי
במשרד כל כך מצליח ועמוס יש גם מקום לעבודה שהיא פרו-בונו (בחינם, ל.ד.)?
"כן. נוצר קשר בין המשרד לבין חטיבת גבעתי, ובמסגרת הזאת אנחנו ניתן סיוע לחיילים ולקצינים של החטיבה. זו חטיבה שפעילה באזורים מאוד מאוד בעייתיים ובמגעים שהיו בינינו לבין הצבא הם חשבו שיהיה נכון לעשות את זה".
כיום יש לך זמן לדברים שהם לא עבודה?
"אני קם בחמש ובשש וחצי אני במשרד. אני אוהב היסטוריה, ארכיאולוגיה ואמנות, ואני חושב שאני מבין בדברים האלה. אני מטייל הרבה בארץ ובעולם".
פרישה באה בחשבון?
"כרגע הנושא הזה לא מטריד אותי ואני לא חושב עליו. אם את שואלת אותי אם אני רוצה לשנות את הדגשים שלי בשנים הקרובות, אז התשובה היא כן, אבל זה ודאי לא כרוך בפרישה. הייתי רוצה להקדיש יותר זמן לתחומים שאני אוהב".
המשרד הוא סוג של משפחה עבורך?
"אין בכלל ספק. כשאני מדבר על הפירמה אני מדבר על מוסד שאני מבלה בו, לא פעם ולא פעמיים, הרבה יותר שעות".
ש.הורביץ - הרחק מאור הזרקורים
עו"ד שוקי חורש הוא אחד השותפים הבכירים במשרד עורכי הדין ש. הורביץ, המדורג על ידי כל מדריך משפטי אפשרי כאחד מ-5 המשרדים המובילים בישראל בתחום העסקי-מסחרי. המדריך המשפטי הנודע LEGAL 500, המדרג משרדי עורכי דין על פי איכותם, קבע רק לפני שבועיים כי משרד ש. הורביץ הוא מהמשרדים המובילים בתחום העסקי, פתרון סכסוכים, בנקאות ועוד.
במשרד מועסקים 120 עובדים, מתוכם למעלה מ-60 עורכי דין ו-25 מתמחים. מדובר במשרד שהינו משאת נפשם
של סטודנטים למשפטים כמקום התמחות, כשעל המתמחים המפורסמים אפשר למנות גם את אשת התקשורת אילנה
דיין. למרות היותו משרד מוביל, המוערב בעסקאות בישראל ובחו"ל, בחרו בו לאורך השנים להתרחק מאור הזרקורים.
