שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מושגי לבנון
    בשנות ה-80 דובדבנים היו מצרך די נדיר, אך לא בשביל החיילים שחזרו הביתה מלבנון. היה גם עראק זחלאווי, שירים מקאבריים ("רד אלינו אווירון") וסוף מהיר במיוחד. חמש שנים אחרי הנסיגה, ynet חוזר אל אבני הדרך של המלחמה

    יריית הפתיחה

     

    העילה המיידית למלחמת לבנון הייתה ניסיון ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. ארגוב נורה על ידי מתנקשים מארגונו של אבו נידאל, יריבו של ערפאת באש"ף. 21 שנים לאחר מכן , בפברואר 2003, הלך ארגוב לעולמו.

     

    "40 ק"מ"

     

    בימיו הראשונים של מבצע שלום הגליל, שהחל ב-6 ביוני 82', הודיע שר הביטחון דאז, אריאל שרון, לכנסת על מטרותיו: יצירת רצועת ביטחון צפונית לגבול ישראל, כדי לשמור את קריית שמונה מחוץ לטווח ארטילריה מלבנון. רק כאשר כבש צה"ל את פאתי ביירות, קרוב ל-100 ק"מ צפונית לגבול ישראל, התברר שמישהו לא איפס את מד הקילומטרים.

     

    לפני החדשות

     

    עם תחילת המלחמה החלה הטלוויזיה הלימודית לשדר אחר הצהריים תוכנית אקטואליה בשם "שלום הגליל". לראשונה קיבל עם ישראל מנה מרוכזת של אקטואליה קשה בשעות שלפני 'מבט לחדשות', שהייתה משודרת בשעה 21:00. דן מרגלית היה המגיש הראשון, והמזוהה עם התוכנית – ששינתה את שמה מאוחר יותר ל"'ערב חדש", והשאר שייך כבר להיסטוריה.

     

    ההרוג הראשון

     

    במשך שנים שימש מבצר הבופור הצלבני, מרחק של כ-11 ק"מ ממטולה, בסיס של המחבלים שירו ממנו קטיושות לעבר צפון מדינת ישראל. בלילה שבין ה-6 ל-7 ביוני, יצא כוח של סיירת גולני, בפיקודו של רס"ן גוני הרניק, לכבוש את המקום. החיילים טיפסו מצדו התלול של המבצר, פרצו למתחם עם שחר וכבשו אותו תוך לחימה קשה. במהלך הקרב נהרגו הרניק ועוד חמישה לוחמים, החללים הראשונים של המלחמה. אמו של גוני, רעיה, הפכה לפעילה בולטת בשלום עכשיו ובארבע אמהות.

     

    שמיים מגינים מעל

     

    ב-9 ביוני 1982 נערך בשמי דרום לבנון קרב האוויר הגדול ביותר בעידן הסילון. קרוב ל-150 מטוסי קרב של צה"ל חיסלו את סוללות טילי הנ"מ בבקעת הלבנון, והפילו כ-50 מטוסים סוריים.

     

    נשיא על הכוונת

     

    בשיר ג'ומאייל, נוצרי מארוני, וממנהיגי העדה בלבנון, עמד בקשרים הדוקים עם ישראל. בחודש אוגוסט 1982 אמור היה ג'ומאייל להתמנות לנשיא לבנון, ולחתום מיד לאחר מכן על הסכם שלום עם ישראל. שלושה שבועות לפני כניסתו לתפקיד נרצח ג'ומאייל בפיצוץ מכונית תופת. אחיו אמין מונה במקומו לנשיא. הירצחו היווה את אחת העילות לטבח שביצעו הנוצרים במחנות הפליטים סברה ושתילה.

     

    הטבח

     

    ארבעה ממחנות הפליטים הגדולים ששכנו בדרום ביירות, הפכו בליל ה-16 בספטמבר 1982 לבית מטבחיים. יומיים לפניכן נרצח הנשיא הנבחר בשיר ג'ומייל. הפלאנגות, גדודי לוחמים נוצרים נכנסו באישורו של צה"ל למחנות הפליטים. המטרה הרשמית הייתה לטהר את המחנות מלוחמים פלסטינים. את מה שאירע לאחר מכן, קבעה ועדת החקירה, אמורים היו קציני צה"ל לשער: לוחמי הפלנגות טבחו ללא רחם במוסלמים, ובמשך יומיים הרגו קרוב ל-700 גברים, נשים וטף.

     

    ועדת כהן ושרון

     

    ב-25 בספטמבר 1982, תשעה ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה, מצליחה תנועת שלום עכשיו להוציא מאות אלפי מפגינים לכיכר מלכי ישראל בתל אביב (התנועה
    טוענת כי במקום היו קרוב ל-400 אלף איש, אולם הערכות מאוחרות יותר קבעו כי המספר היה מוגזם). בעקבות הלחץ הציבורי (והאמריקני) מחליטה הממשלה על הקמת ועדת כהן, ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את השתלשלות האירועים שהובילו לטבח, ואת האחריות – אם קיימת כזו – של הצמרת המדינית והצבאית של ישראל.

     

    הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, יצחק כהן, השופט העליון אהרון ברק והאלוף (במיל.) יונה אפרת, קבעה כי ישראל לא הייתה בשום פנים אחראית לטבח, אולם קבעה כי קצינים בצה"ל ידעו עליו ולא עשו להפסיקו. בין האישים שהוזכרו, הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, ראש אמ"ן יהושע שגיא, אלוף פיקוד צפון אמיר דרורי, ומי שהיה מפקד גזרת ביירות, עמוס ירון.

     

    הוועדה המליצה להדיח מתפקידו את שר הביטחון, אריאל שרון, ולא להפקיד שוב את התיק בידיו. הוועדה לא קבעה, עם זאת, כי הוא אינו כשיר לתפקידים בכירים אחרים. שרון סירב להתפטר והועבר על ידי הממשלה לתפקיד שר בלי תיק. מקורבו, העיתונאי אורי דן, טובע את האמרה: "מי שלא רצה אותו כשר ביטחון, יקבל אותו כראש ממשלה".אמר וצדק.

     

    יש ברירה

     

    מלחמת לבנון הייתה המלחמה השנייה שיזמה ישראל בתולדותיה (הראשונה הייתה מלחמת סיני ב-1956, אליה יצאה ישראל ביוזמתה, בעידודן של בריטניה וצרפת). הדבר גרר שורה של ארגוני סירוב למלחמה (תנועת יש גבול הוקמה בתחילתה) וגילויי סרבנות. שיא המאבקים היו בהחלטתו של אלי גבע, קצין בדרג אלוף משנה, לפרוש מצה"ל כדי שלא ייאלץ לפקד על הכוחות המיועדים לכבוש את ביירות.

     

    השירים

     

    אפשר לבחור בין שניים:

     

    "רד אלינו אווירון,

    קח אותנו ללבנון

    נילחם בשביל שרון,

    ונחזור בתוך ארון".

     

    חובר בתקופה מוקדמת יחסית, והושר בפני צלמי טלוויזיה. לכמה ישראלים נתקע האוכל בגרון ביום שישי בערב, כאשר שודרה הכתבה בטלוויזיה.

     

    השיר השני היה שיר הנושא מתוך הסרט 'שתי אצבעות מצידון', הפקה של דובר צה"ל שכמעט הגיעה לאוסקר (!) בקטגוריית הסרט הזר:

     

    "שתי אצבעות מצידון, אני יושב בדיכאון

    כל היום סיור, שמירות,

    מסתכלים, על מי לירות,

    רואה ילדה יפה בכפר ובך אני נזכר

    רחוק מהעין, רחוק מהלב,

    שכחת אותי וזה כואב

    חושב עליך המון,

    חייל שבוז, מלבנון"

     

    הממתק

     

    דובדבנים היו הממתק האולטימטיבי של ראשית שנות ה-80, לפני שדוכני דובדבנים צצו תחת כל עץ רענן בארצנו. מי שחזר מלבנון בלי דובדבנים לילדים ולחבר'ה, כאילו לא היה שם.

     

    המשקה

     

    עראק זחלאווי. מסממני החיים הטובים בלבנון. כל יחידה מצאה עצמה בשלב זה או אחר של הלחימה ממוקמת בווילה המשקיפה על ביירות, או אגם קרעון או כל נוף לבנוני אחר, כאשר חייליה נהנים ממטעמי המטבח הלבנוני ומהעראק המקומי.

     

    "היו להם מכונות ירייה?"

     

    מנחם בגין כיהן כראש ממשלה בתקופת המלחמה. היסטוריונים טוענים כי הוטעה על ידי עוזריו לגבי מטרות המלחמה ומהלכיה, אולם ועדת כהן קבעה כי גם הוא היה מהאחראים להסתבכות בבוץ הלבנוני, ואף קבעה כי לא הפעיל שיקול דעת נכון בפרשת הטבח בסברה ושתילה.

     

    לאחר כיבוש הבופור ביקר בגין במקום והפגין את ידיעתו במינוחים העדכניים: "היו להם מכונות ירייה?" הוא שאל את החיילים.

     

    עם התגברות הביקורת הציבורית על המלחמה, העלייה במספר הנפגעים, ופטירתה של רעייתו, עליזה, הודיע בגין לממשלה על התפטרותו, במילים "איני יכול עוד".

     

    הנעדרים

     

    ארבעה חיילי צה"ל נעדרים מאז מלחמת לבנון. זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים מאז הקרב על סולטן יעקב, ב-10 ביוני 1982. במהלך השנים הוחזרו לבני המשפחות מספר פריטים השייכים לשלושה. השר רחבעם זאבי נהג לענוד על צווארו דיסקית עליה חרוטים שמותיהם של השלושה. בשנת 2004 התכוון צה"ל להכריז על השלושה כנעדרים, אולם תשעה חודשים לאחר מכן חזר בו, והודיע כי ימשיך לחפש אחריהם.

     

    נווט חיל האוויר רון ארד, נאלץ לנטוש את מטוס הפאנטום בו טס ב-16 באוקטובר 1986. שותפו, הטייס שהטיס את המטוס, חולץ במסוק של חיל האוויר אולם ארד נפל בשבי, בידי ארגון אמל השיעי. מאז שנת 1987 נעלמו עקבותיו.

     

    האויב

     

    לאחר סילוק אש"ף מלבנון, באוגוסט 1982, החל מאבק בין הארגונים השיעיים על השליטה בדרום לבנון. חיזבאללה, שהוקם זמן קצר לאחר כניסת צה"ל ללבנון, על ידי השייח' פדאללה ובסיוע האיראנים, הלך והתחזק, ובשנת 1988 זכה בבכורה והפך לגורם העוין המרכזי לצה"ל בלבנון. ב-1992 חוסל מנהיג הארגון הראשון, עבאס מוסאווי, ובראש התייצב חסן נסראללה, המנהיג את הארגון – שעדיין נתמך בידי איראן וסוריה.

     

    בשנים האחרונות מתמקד חיזבאללה, המנסה להפוך למפלגה בלבנון, בירי נ"מ לעבר ישראל, בירי תקופתי לעבר הר דב ("חוות שבעא"), כפי שבוצע בסוף השבוע, ובביסוס מעמדו בגדה, תוך ייזום פעולות טרור נגד ישראל.

     

    שריקה באפלה

     

    הקטיושה, רקטה תוצרת ברית המועצות, ולעתים גם תוצרת סין, היתה הנשק האולטימטיבי של הפתח במלחמתו בישראל מאזור הפתח-לנד. הראשונה נחתה בקריית שמונה ב-31 בדצמבר 1969. אחריה הגיעו עוד אלפים לאורך השנים. הקטיושה בעלת רעש אופייני של שריקה ופיצוץ. בקריית שמונה רווחה הטענה שאם שמעת את השריקה, סימן שנשארת בחיים. האחרונה, בינתיים, נחתה בשלומי בערב יום העצמאות האחרון.

     

    האסון

     

    ב-4 בפברואר 1997, בשעות הערב, המריאו שני מסוקי יסעור משדה התעופה במחניים בדרכם לבסיסי צה"ל בדרום לבנון. על המסוקים היו 73 לוחמים, רובם מחטיבת הנח"ל, ואנשי צוות. סמוך לגבול התנגשו שני המסוקים באוויר והתרסקו. כל יושביהם נהרגו. ועדת החקירה שהוקמה לא הצליחה לקבוע מה הייתה הסיבה המדויקת להתנגשות. עד עתה, בגלל סחבת וביורוקרטיה, לא הוקמה אנדרטה במקום הנפילה.

     

    המחאה

     

    בעקבות אסון המסוקים התאגדו מספר נשים תושבות הצפון, לתנועת ארבע אמהות, שקראה ליציאת צה"ל מלבנון. לתנועה נוספו במהרה חברות (וחברים רבים). לדעת רבים, לחצם זירז את החלטתו של אהוד ברק בחודש מאי 2000, להוציא את צה"ל מלבנון אל הגבול הבינלאומי. מאז נולדו מספר ארגונים דומים, בהם 'שלושה אבות' ו"שובי".

     

    הבריחה הגדולה

     

    צד"ל. הדוגמה הישראלית של "איך לזרוק לכלבים את החברים היחידים שלך". מיד לאחר נסיגת ישראל מלבנון, שלא כללה הסכם בדבר עתידם של חיילי צד"ל, קרס הארגון לנוכח לחצו של החיזבאללה. חייליו נמלטו על נפשם לתוך שטח ישראל, כאשר הם מותירים מאחוריהם רכוש רב, קרקעות, ולעתים אף חלק מבני המשפחה.

     

    במשך שנים לא השכילה ישראל לשקם כראוי את בעלי בריתה לשעבר, ואלה נאלצו להגיע לעתים עד חרפת רעב. המדינה ניסתה להפריד את הטיפול בין הקצינים לחיילים, וחלקם העדיפו לחזור ללבנון, לעמוד למשפט על בגידה ולרצות את עונשם, רק להימלט מעונשה של ההשפלה בישראל. רק לאחרונה מנסה המדינה לתקן את הטעות, בין היתר באמצעות הענקת מעמד של אזרחי קבע לצד"לניקים.

     

    המהפך

     

    גם בחלומות ההזויים ביותר, לא תיאר לעצמו מפקד צד"ל אנטואן לאחד שהוא יהפוך לבעלים של פאב בתל אביב. את אהוד ברק, שסידר לו את סוף הקריירה הצבאית, אין סיכוי רב שתפגשו בפאב שלו.

     

    המחיר

     

    מתחילת המלחמה ועד לסיומה הרשמי, ב-1985, כאשר צה"ל נסוג עד לקו האוואלי, נהרגו 670 מלוחמיו. עד שנת 2000 נהרגו בלבנון כ-1,200 חיילים, האחרון שבהם -סמל צחי איטח ז"ל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לע"מ
    שרון, שר הביטחון, עם ראש הממשלה בגין
    צילום: לע"מ
    צילום רפרודוקציה: אלכס קולומויסקי
    שלמה ארגוב, השגריר שהפגיעה בו הציתה את המלחמה
    צילום רפרודוקציה: אלכס קולומויסקי
    הפגנת שלום עכשיו בעד נסיגה מלבנון
    צילום: לע"מ
    צילום: אביהו שפירא
    מקלטים בקריית שמונה
    צילום: אביהו שפירא
    מומלצים