שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חברי מייק ברנט ציינו 30 שנה למותו
    לפני 30 שנה קפץ אל מותו ממרומי הקריירה הנוסקת שלו הזמר מייק ברנט. אתמול התקבצו בבית הקברות בחיפה קרובי משפחה ומעריצים שבאו לחלוק לו כבוד

    30 שנה לאחר שקפץ אל מותו מהקומה השישית של בית דירות במרכז פריז, נשאר מייק ברנט נערץ כשהיה. אתמול (ב') התקיים בבית העלמין בחיפה טקס אזכרה לזמר.

     

    בטקס השתתפו אחיו, צבי ברנט, קרובי משפחתו ועשרות מעריצים שעלו לקבר מכל רחבי הארץ. במהלך טקס האזכרה הקריאו מעריציו קטעים מתוך שירים שביצע במהלך הקריירה שלו. על הקבר הניח זר ממלא מקום ראש העיר חיפה, צבי דהרי, שאמר: " מותו בטרם עת של מייק ברנט, גדע קריירה מפוארת וציער את בני משפחתו ואת עשרות אלפי מעריציו".

     

    מייק ברנט נולד בניקוסיה ב-2 בפברואר 1947 בשם משה מיכאל ברנד. לפלסטינה עלתה המשפחה חודשים ספורים לאחר לידתו והתיישבה בקיבוץ גבת שבגליל ומאוחר יותר בחיפה שם נולד גם אחיו הצעיר, צבי. עד גיל 5 הילד משה לא דיבר ולו מילה אחת. כילד נמשך אל המוזיקה דרך מזמורי בית הכנסת בשכונה והיה לבן היחיד במקהלת בית הספר בו למד. משה ברנד לא סיים את חוק לימודיו ונשלח על ידי הוריו לעבוד בקיבוץ בצפון. מאוחר יותר הצטרף לשיעורי הדרמה של תיאטרון חיפה. הוא נאלץ לוותר על שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות.

     

    בשנת 1962 הצטרף ללהקה בה היה חבר גם אחיו, שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה ובתל-אביב. בשנת 1967 אביו הנערץ עליו נפטר והותיר אותו שבור לב. בגיל 19 הצטרף ללהקת כרמון עמה נסע להופעות בעולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע בשרתון בתל-אביב והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" בהילטון טהרן שבאיראן. שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקרה בפריז. ברנט החל להופיע בפריז והתחבר עם המלחין ז'אן רנאר מי שכתב בין היתר לג'וני הולידיי. רנאר היה זה שכתב לברנט את הלהיט Laisse Moi Taimer שהפך ללהיט ענק ומי שהחתים אותו על חוזה הקלטות לחמש שנים.

     

    בשנת 1970 הופיע ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסת מערכת הטלפונים של רשת הטלוויזיה. הוא ביצע את השיר "Mais Dans La Lumiere" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומיו נמכרו במאות אלפי עותקים ולסיבובי ההופעות שלו קשה היה להשיג כרטיסים.

     

    בשנת 1971 אחרי שהחלים מתאונת דרכים קשה שעבר, ברנט הופיע לראשונה באולם "אולימפיה" היוקרתי בפריז. שנה מאוחר יותר בפסטיבל סן רמו באיטליה הוא גילה ואימץ את השיר "Qui Saura" שמבוצע על ידי הזמר חוזה פליסיאנו. ברנט שר את השיר בעיבוד חדש של מישל זו'רדן שפילס את דרכו לראש מצעדי הפזמונים בצרפת ודחק אפילו את "יריבו" ובה בשעה המודל שלו לחיקוי – קלוד פרנסואה.

     

    ברנט התחיל לכתוב בעצמו. את המילים לשירו הראשון Cest Ma Priere, כתב רישאר סף וגם אלבום זה כבש את המקום הראשון במצעדי המכירות. בשנת 1973 עם פרוץ מלחמת כיפור מייק ברנט החליט להופיע בפני חיילים בחזית ולבקר את הפצועים בבתי החולים מישראל. הוא חזר לצרפת איש שונה. ב-22 בנובמבר 1974 ברנט ניסה להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון השלום בז'נבה. הוא ניצל. דלידה ושארל אזנבור, חברים קרובים, ביקרו אותו בבית החולים בו אושפז בניסיון לרומם את רוחו. הוא יצא עם זעזוע מוח ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה קשה. ב-2 בפברואר בחדרו בבית החולים הוא חגג את יום הולדתו ה-28.

     

    ברנט המשיך להופיע ולהקליט אך מצבו הנפשי הידרדר. ב-25 באפריל 1975 הוא קפץ אל מותו. לטקס ההשכבה, שנערך בבית הכנסת ברחוב ויקטואר 44 בפריז, הגיעו אלפים. ברנט נקבר ב-7 במאי בבית הקברות בחיפה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים