החיים מהממים

הדבר האחרון שהפתיע את גלית גוטמן בתקופה האחרונה היתה הסערה שנוצרה סביב שידור התוכנית "הדוגמניות". גם הרייטינג המכובד שהביאה לישראל 10 (14 אחוז בשיא) וגם התגובות באינטרנט, שהרימו גבה וירטואלית נוכח השתתפותה של גוטמן בשערורייה הטראשית, לא הפתיעה אותה. "כל המהומה נוצרה בגלל שאנשים שבויים בדימוי מוטעה על עולם האופנה, ופתאום המציאות התפוצצה להם בפנים. לא אני ולא החברות שלי למקצוע הופתענו ממה שקרה. בשביל להיות דוגמנית צריכים נפש חזקה, שלא לכולן יש".

גלית גוטמן (צילום: יריב פיין)

אחת הטענות העיקריות שעלו נגד התוכנית היתה שהיא לא משקפת את המציאות.

"מתי אתה חושב מצלמים קטלוגים של בגדי ים? בקיץ? בשיאה של עונת קניית בגדי הים? ממש לא. בחורף. פה זה לא אמריקה, שקופצים לאיים הקאריבים החמים. פה קופצים במקרה הטוב לאילת, וגם שם בחורף הטמפרטורה לא מי יודע מה רותחת".

ומה עם צורת הדיבור של הצלמים והשופטים?

"אתה חושב שלי לא העירו בתקופה שעליתי במשקל? העירו גם העירו, ולא הייתי בשוק כזה גדול. משלמים לך על איך שאת נראית, וכשאת עולה שני קילו ופוגמת בצילומים, אף אחד לא יהיה אלייך נחמד או סלחן במיוחד".

את רוצה להגיד לי שבתקופה של חריגות משקל אנשים הרשו לעצמם לקרוא לך "דבה", או הסתירו אותך בצורה מעליבה מאחורי גלשן?

"אמרו לי להכניס את הבטן, אמרו לי בלי התייפייפות שאני צריכה לרזות ועשו לי לא מעט פרצופים. משלמים לדוגמנית אלפי דולרים ליום צילום לא בגלל האג'נדה החברתית שלה או האישיות הנעימה שלה, אלא בגלל המראה שלה, אז בוא לא ניתמם".

גלית גוטמן הכי מבינה את כללי המשחק. היא לא מתלוננת, לא מזלזלת, לא מלכלכת ובעיקר משתדלת ליהנות מכל רגע. גוטמן היא ללא ספק אחד האנשים הכי יציבים שתמצאו בסביבת השואוביז. מגיל 17, כשפרצה לתודעה בתחרות "תגלית השנה", היא מיוצגת על ידי אותה סוכנות דוגמנות ("לוק"), וזה בזמן שמרבית חברותיה למקצוע נודדות מסוכנות לסוכנות ומסתכסכות עם חצי עולם. היא נשואה מגיל 24 באושר ועושר לזיו קורן, צלם עיתונות מוערך, משמשת אמא לשתי בנות (שירה בת חמש וחצי ואמה בת שבעה שבועות), ולצד כל זה ממשיכה לעבוד בקצב מסחרר.

היא הובילה כל קמפיין אופנה אפשרי, עשתה גיחה קצרצרה לחו"ל ("זה היה מאוד בינוני ולא היה לי שווה להגיד תמות נפשי עם פלישתים ולוותר על המשפחה, על החברים ועל העבודה שיש לי פה"), ולמרות גילה ה"קשיש" בסטנדרטים של עולם האופנה (32 וחצי) היא ממשיכה להיות מבוקשת מתמיד. היא חיית עבודה דעתנית שמחבקת באהבה את המקצוע, שמחבק אותה בחזרה ("כל דבר שאתה מזלזל בו, מזלזל בך בחזרה, ואני בחיים שלי לא זלזלתי באף תצוגה").

גוטמן היא ללא ספק תופעה ייחודית בעולם האופנה ועל כך יעיד תיק הארכיון שלה, שמורכב מאלפי תצלומים וכתבות. מצד שני, היא סיפור עיתונאי משעמם במובן החיובי של המילה. היא בריאה בנפשה, בליבה ובמוחה, ובמקרה שלה גם בגופה ובפניה. "אני לא מתעסקת במה קורה למישהי אחרת בקריירה, ולא נתפסת לשטויות. בגלל זה, כשראיתי את הפרק שבו הבנות עברו מהפך ובכו, לא הבנתי את איבוד הפרופורציות שלהן. אז גזרו לכן את השיער, נו? אז? זה עובר לידי. לא מעניין אותי באיזה צבע יהיה השיער שלי, כל עוד אעשה את הקמפיין שאני רוצה".

אבל את מדברת מהמקום המנוסה בו את נמצאת. אני מניח שבתחילת הדרך הדברים היו אחרת, לא?

"תמיד הייתי קצת יותר בוגרת. גם בתצוגות הראשונות שלי, כשהבנות הוותיקות מיררו לי את החיים כי פתאום הגיעה איזה צ'ופצ'יקית חדשה לקליקה, והיה לי קשה עם הבימוי הקפדני שהיה בתקופה ההיא, לא נכנעתי. אף פעם לא ממש שיחקתי את המשחק. תמיד היו הבנות של הצלם יקי הלפרין או של רון קדמי או של בן לם. אני לא השתייכתי לשום קליקה, ואולי זה מה שעזר לי. תמיד השתדלתי להסתכל על הכל בחיוב, גם בתקופה שהייתי מלאה".

את? מלאה? מתי ואיפה? פרטי, נמקי ושלפי תמונה מהארכיון.

"אחרי הצבא עליתי במשקל, ובמשך שלוש שנים היו לי קילוגרמים עודפים. אני זוכרת שהיתה כתבה בעיתון תל אביב ושמו בשער את נועה תשבי, מרב מיכאלי, יעל בר זוהר וגלית גוטמן, שלא שמעו על המראה האנורקטי של קייט מוס ובכל זאת מצליחות. זה היה וויקאנד קשה, אבל מצד שני, אכלתי והיה לי נורא טעים".

העיסוק התמידי של המפרסמים, התקשורת והקהל בחיצוניות שלך לא מערער את הנפש?

"אני לא נותנת לזה להשפיע לי על החיים הרגילים. אני לא יוצאת מהבית ודופקת הופעה, וכשאני הולכת עם חברים הם אומרים לי 'יו, ראית איך הם הסתכלו עלייך?'. פייר, אני לא רואה את זה. אם אשמע והתייחס, זה עשוי לחרפן אותי. אני חושבת שתמיד יש סוג של אכזבה קלה כשרואים אותי במציאות, כי אני הכי לא משקיעה ביומיום. אבל העיקר השפיות שלי. זה עניין של בחירה: או להיכנס לזה, להיות דוגמנית 24 שעות ביממה ולהזדעזע מכל ביקורת, או פשוט לחיות את חיי הרגילים עם הבנות והבעל".

בין השורות אפשר לקרוא פה טיפ לדוגמניות מתחילות מהמלכה האם?

"צריך לרצות את זה מאוד ולתת המון כבוד למקצוע. צריך להתחבר לקטע של האופנה ולהתייחס לכל העבודה הזאת כאל יצירה. הספרים, המאפרים, המלבישים, הצלמים - כולם אמנים בעיניי. בעיקר צריכים להבין שגם אם את רוצה לכבוש את כל העולם, לא כולם יאהבו אותך ואת אף פעם לא תהיי יפה בעיני כולם. אני הבנתי בשלב די מוקדם שאף פעם לא אהיה מספיק יפה, גבוהה ורזה עבור כולם, וזה בסדר גמור. אני פשוט עושה את שלי ונהנית".

אין ספק שביטחון עצמי ומודעות למעמדה לא חסרים לגוטמן, ולמרות זאת היא לא מעט מחמירה עם עצמה ("אני המבקרת הכי גדולה שלי, ולדעתי בגלל זה אני מתקדמת כל פעם. אני לא יושבת בבית ואומרת איזו מהממת אני"). מצד שני, היא לא מתביישת, מצטנעת או מסמיקה כשהיא מספרת על הרזומה שלה או על מעמדה בתעשייה. היא גם לא מתנצלת כשהיא מדברת בשיא הטבעיות על הכסף הרב שצברה כתוצאה מעבודה מאומצת. באותה מידה אין לה בעיה להצהיר אחת לרבע שעה שיש לה בעל מהמם, ילדות מהממות וחיים מהממים.

למישהו מהצד דבריה יכולים להתפרש כביטחון עצמי מוגזם, סנוביזם או התנשאות, אבל מבחינתה מדובר במקצועיות. גוטמן משתדלת להיות מקצועית בכל מה שהיא נוגעת בו, כמו המעבר החלק והמרשים, יש לומר, שעשתה בשנים האחרונות לגזרת הטלוויזיה וכולל השתתפות ב"לימוזינה", "צימרים", "משחק מקדים", "הדוגמניות" והנחיית ספיישל השטיח האדום לפני טקסים. לא שאנחנו שוכחים לה את "רמת אביב ג'", כמובן.

"אני מרגישה נוח מאוד בטלוויזיה, ומאוד מרוצה מהפרגון שאני מקבלת. ב'צימרים' רענן שקד כתב שאני הדובדבן שבקצפת, ואפילו ב'הארץ' פרגנו לי", היא אומרת, וממהרת להביע את הערכתה למבקר של המדינה: "ואגב ובלי שום קשר לביקורות שלו עליי, שהן לפעמים מעורבות, אני פריקית שלו. אני אוהבת את זה שהוא עיתונאי שלא מפחד מאף אחד והולך עד הסוף".

ומה עם הדיקציה שלך? הס' הסוררת? גם עליה כותבים לא פעם, ולאו דווקא מחמאות.

"זאת אני. זה חלק ממני. זה לא מפריע לי, ומעולם לא הפריע לי. אני לא הולכת לשיעורי דיקציה ואין סיכוי שאחליף את אילנה דיין בעתיד".

טוב, תקשיבי, זה לא עובד יותר בינינו. זה לא אנושי. הכל מהמם? מה עם קצת משברים? אכזבות? לא יכול להיות שהכל ורוד.

"האכזבה היחידה שהיתה לי במקצוע הגיעה אחרי הלידה של שירה, כשפתאום אנשים בתעשייה אמרו: 'היא אמא והיא לא יכולה לפרסם ג'ינס של צעירים'. אז התאכזבתי, ולא הבנתי איך פתאום יש משמעות לאישיות שלי ולמה שקורה לי בבית. פתאום זה לא מתאים שיש לי ילדה? אבל גם את זה עברתי, כמו שאתה רואה".

מה הרגשת בחודשים האלה, כשהיית קצת פחות "חמה", בגלל הילדה?

"מה הרגשתי? בעיקר פחות כסף בחשבון בנק. תבין, אין פה 'מה הרגשתי'. זה ביזנס. אין פה יותר מדי מקום לרגשות, וזה שוב מתחבר לאופן הרגשני שבו חלק מהאנשים קיבלו את 'הדוגמניות'".

אני מצטער, אבל אני כבר לא מצליח לראות מה כל כך גליק בלהיות דוגמנית, אם זה אפור, טכני, עסקי ולא זוהר כמו שאת מציגה את זה.

"זאת עבודה שנותנת לך להיות עצמאית בגיל צעיר. ועצמאות פירושה כוח, וכוח פירושו בחירה בכל המובנים. בחירה של איך אחיה את חיי, ועם איזה בן זוג אחיה אותם. תאמין לי שעמדו בתור הרבה מאוד גברים שרצו שאני אהיה המחזיק מפתחות היפה שלהם, אבל אני יכולתי לבחור את הגבר שלי לא בגלל הכסף שלו. בזכות המקצוע הזה אני יכולה לעבוד יומיים אינטנסיביים בשבוע, ובכל השאר להשקיע במשפחה שלי".

אפרופו הילדות. שאלה מיוחדת מנשות המערכת - איך חזרת לממדים טבעיים, שלא לומר בלתי אנושיים, חודש אחרי ההיריון?

"אני מניחה שזה שילוב של גנים ועודף מודעות עצמית. בזמן שאמה שוכבת על המזרון שלה, אני עושה כפיפות בטן ולא מתעסקת בלראות טלוויזיה. הכל עניין של כוח רצון".

למרות שגוטמן לא הכריזה מעולם על פרישה מעולם הדוגמנות, אין ספק שהמעבר לגזרת הטלוויזיה מבשר אט אט על סיומה של קריירה מפוארת כדוגמנית. אבל למרות ש"הדוגמניות" יורדת השבוע מהמסך, לא צריך לדאוג. גוטמן חוזרת בקרוב לעונה שנייה של "משחק מקדים", כשברקע לחשושים רציניים על עונה שנייה ל'הדוגמניות' ועל תוכנית חדשה בהשתתפותה.

בדיעבד, היית עושה את התוכנית?

"הייתי עושה את זה, אבל קצת אחרת. הייתי רוצה להיות יותר מעורבת ולשמש סוג של מדריכה לבנות, כמו שקרה באופן ספונטני בפרק של תצוגת האופנה. היה חיץ מאוד גדול ביני לבין הבנות, וכמעט לא ראיתי אותן בצילומים. המון דברים ראיתי בבית, כמו כולם, ומהמקום שלי כאמא היה לי גם קשה לראות מה קורה איתן במצבים מסוימים".

היית מעורבת בתסריט?

"כשבנו את התוכנית היו הרבה ישיבות בהן דיברו איתי על עולם האופנה, ומזה הוציאו חלק מהמשימות. אבל כשהפורמט היה כבר בנוי, הייתי באה ועושה את מה שמוטל עליי. עם רוב הדברים לא היתה לי בעיה, אבל עם משימת העירום האמנותי הרגשתי לא נוח. באופן אישי, עשיתי את זה פעם אחת בחיים שלי, בגיל שלושים ובמיוחד עבור המעצב דני מזרחי (שמגדיר את גוטמן כמוזה שלו - י.א). עשיתי את זה כשהרגשתי בשלה ושולטת במצב - כלומר יכולתי לבחור את הצלם ואת מי שיהיה - או יותר נכון לא יהיה - בסטודיו. הן לא שלטו במצב. כאב לי הלב עליהן במשימה הזאת".

ומה עשית בנדון?

"שיניתי את הטקסט של המשימה ממשהו החלטי של 'אתן חייבות לעשות את זה' ל'הבחירה עד כמה רחוק תלכו היא בידיים שלכן'. היה לי מאוד קשה עם זה, למרות שכיום חצי מהבנות בתחום עושות צילומי עירום".

התחושה העיקרית שעולה מצפייה בבנות היא שלקחו כונפות שיעשו רעש, ולאו דווקא בנות עם פוטנציאל אמיתי לדוגמנות.

"זה לא היה פשוט לאתר את הבנות, מהסיבה שהבנות היפות שמתאימות לתחום נקלטות בתעשייה כבר בגיל 15. אני לא מתווכחת איתך על זה שיש שיותר מתאימות ופחות מתאימות, אבל אני חושבת שהגרעין שנשאר מאוד מתאימות להיות דוגמניות. ואגב, אל תשאל אותי מי תזכה, כי אני לא מהמרת על זה בעיתון".

את חושבת שיש כאלה שישתלבו בתעשייה למרות שלא זכו?

"לגמרי. לדעתי, אולגה מדהימה ביופיה, אבל היא פשוט החליטה שלא בא לה לשחק את המשחק. גם אוולין יפהפייה בעיני. יש לה פנים הורסות".

אפרופו אוולין, מה קרה שבכית בפרק ההדחה שלה?

"זה היה בפרק שבו הכרזתי על הבנות שעולות לגמר, ואוולין ממש רצתה לעלות לגמר. היא מלאה אמביציה וכוח רצון, וכשהיא נעמדה מולי עם דמעות שמעתי את הזכוכיות של החלום שלה מתנפצות לרסיסים, ולא יכולתי להגיד לה 'את חוזרת הביתה'. התחלתי לבכות".

גמר הדוגמניות, יום א', 21:35, ישראל 10