שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להיות מרתה גראהם
    הגברת הראשונה של המחול המודרני נפטרה ב-1991 בניו-יורק, אך יצירתה ושפתה ממשיכות להסעיר ולהשפיע על דורות של יוצרים. האמן האמריקני, ריצ'ארד מוב, יעלה בישראל ערב שכולו גראהם ומספר על מקורות ההשראה

    האמן האמריקני ריצ'ארד מוב, המגלם את דמותה של מרתה גראהם בערב רב תחומי שיעלה בבכורה ישראלית במרכז סוזן דלל בתחילת יוני, נחת בישראל. במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר (ד'), סיפר מוב על משיכתו לדמותה האגדית של הגברת הראשונה של המחול המודרני ולהשראה שתפישתה האמנותית ויצירתה מהוווים עבורו.

     

    במסיבת העיתונאים השתתפו גם במקביל יאיר ורדי, מנכ"ל סוזן דלל ומי שעבד עם גראהם בביקורה בישראל; השחקן יוסי גרבר, ידידה של היוצרת מתקופת שהותה בארץ; רינה גלוק, מנהלת המגמה למחול באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים המלמדת את טכניקת המחול של גראהם וסהר עזימי שיתארח במופע כסולן.

     

    מוב, יליד וירג'יניה, נחשף לראשונה לשפתה יוצאת הדופן של גראהם כנער. כתלמיד במגמת התיאטרון של בית הספר בו למד, החליט להעשיר את עצמו בלימודי מחול. "לא ידעתי כלום על מחול, אבל האופציות היו קלאסי, ג'אז או מודרני ומכיוון שהאמנתי שאני בחור מודרני, זה נראה לי טבעי", הוא מספר.

     

    מוב הצטרף לשיעוריה של מרגרט אן מוס, תלמידתו של אלן מגי, רקדן לשעבר בלהקת המחול של גראהם. "מרגרט היתה נאמנה לשפתה של גראהם ושמרה באדיקות על דרכה הייחודית ומלאת הדרמה. גראהם הפכה את המחול לדת. היא היתה הראשונה שהתייחסה לצד הדרמטי של התנועה מה שמשך אותי מאוד לשפה שלה. הטכניקה שלה היתה ועודה הבסיס לבלט המודרני ונדמה לי שכל הרקדנים המודרניים חבים לה חוב גדול. היא שינתה את האופן בו נראה המחול על הבמה, סללה את הדרך או כמו שהיא עצמה אמרה – 'אני המצאתי את הכל'. היא אמרה את זה בהומור, אבל זה נכון. המורשת שלה חיה גם היום אצל יוצרים ורקדנים. היא השראה, גם אם בתקופת הלימודים שלי התייחסו משום מה לעבודותיה כאל מיושנות".

     

    להחזיר את מרתה לחיים

     

    מוב ביקש להעמיק בתחום תיאטרון המחול ודרך יצירתה של גראהם התוודע ליוצרים אחרים שהושפעו ממנה כמו מרדית מונק, רוברט ווילסון ומרתה קלארק. "העולם הזה הסעיר אותי, זה היה כל כך שונה. החלטתי להתמקד במחול ועברתי לניו-יורק", הוא מספר. הגעתו של מוב לניו-יורק התרחשה זמן קצר לאחר מותה של גראהם ולדבריו באותה התקופה נחשף לביוגרפיה העשירה שלה. הוא פיתח קריירה עצמאית במחול ובמקביל הופיע בקברטים בניו-יורק.

     

    "בקונטקסט הזה חשבתי שאולי הגיע הזמן להחזיר את מרתה לחיים, לבמה ולקהל. רציתי לאפשר לה לעשות פוסט מורטום וליישר פעם אחת ולתמיד את ההדורים מול כל אותם פרסומים שהיו עליה, לאפשר לה לדבר עם העולם פעם נוספת".

     

    האירוע, שאמור היה להיות חד פעמי, שינה פנים ולבש מבנה חדש שבו מוב, בדמות גראהם, מנחה ערב וריאטה בסגנון המופעים של וודוויל. במהלך המופע, שנע ונד ברחבי ארה"ב ובאירופה, ארח מוב אמנים מקומיים ובהם מיכאיל ברישניקוב, מרס קנינגהם, מרדית מונק ומארק מוריס. האירוע, שהחל את דרכו בתיאטרון Mother בניו יורק, הפך להצלחה מטורפת על גבול הקאלט. "בכל מקום אליו מגיע המופע אני מנסה למצוא את הקשר בין המקום לבין מרתה", אומר מוב, "כשהופעתי באיטליה גיליתי, למשל, שמרתה הכירה היטב את האפיפיור. הקשר שלה לישראל היה כמובן מאוד מיוחד בשל קשריה הקרובים לברונית בת שבע דה רוטשילד שתמכה משמעותית בלהקה שלה. זו הסיבה שהיא הגיעה לישראל וזו הסיבה שהעבודה היחידה שגראהם יצרה שלא ללהקתה שלה, היתה עבור להקת 'בת-שבע' בתחילת שנות השבעים".

     

    "היא הדמות שהכי השפיעה על חיי"

     

    יוסי גרבר, שיתארח במופע בישראל, מספר: "את מרתה הכרתי בשנת 1973 כשהגיעה לישראל להעלות כאן את 'חלום יעקב'. הכרנו קודם הכרות רופפת דרך עו"ד אמנון ויסברגר, שייצג אותה והיה חבר קרוב שלה. לפני הגעתה לישראל הוא ביקש שאלווה אותה כאן ונוצר בינינו קליק מהרגע הראשון. בילינו את כל הזמן החופשי שלה יחד. היא היתה אישה יוצאת דופן עם הומור עצמי עצום. אני ראיתי בה הכוהנת הגדולה של המחול, אבל בחייה הפרטיים היא היתה רחוקה מהדימוי. לאורך השנים הכרתי מקרוב הרבה מאוד אמנים גדולים אם זה מרלן דיטריך או ג'ון גילגוד, אבל מרתה היתה הגדולה מכולם.

     

    הדבר שהיא הכי רצתה לעשות כשהגיעה לישראל היה לפגוש את משה דיין, זה היה ברמת האובססיה והם אכן נפגשו. אם המפגש ביניהם היה כמה שנים קודם לכן ולא כשהיתה בת 70, אני משוכנע שזה היה נגמר במיטה. אחרי הכל, היא היתה אשה יצרית מאוד. מכל האנשים שפגשתי לאורך הדרך, היא ללא ספק הדמות החשובה ביותר וזו שהכי השפיעה על חיי. היא הבינה תיאטרון, היו לה הבחנות מדויקות והיא תמיד אמרה מה שהיא חושבת. אני זוכר שכשהיא ראתה אותי משחק עם הבובות ב'הצריף של תמרי' היא אמרה לי: 'יוסי, אל תתחרה בבובות'. היא היתה בית ספר למשחק והמחול שלה היה תיאטרלי".

     

    במופע של מוב בישראל יתארחו תלמידי מגמת המחול מהאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והרקדנית האמריקנית דניס וייל שתדגים את הטכניקה של גראהם ואת עולם הדימויים שהשתמשה בו במהלך השיעורים. לתוך המופע ערך מוב מקטעים מתוך יצירותיה של גראהם בהן "Frontier" ו"Night Journey" אותן יבצעו תלמידי האקדמיה, וייל ועזימי.

     

    מרתה - ימים ה-מוצ"ש, 2-4 ביוני, במרכז סוזן דלל בתל-אביב

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים