שתף קטע נבחר

ליאון צ'רני: אני פתוח לכל השקעה רצינית בישראל

המיליארדר היהודי-אמריקני בעל קשרי-העבר הכלכליים והפוליטיים הענפים עם ישראל, הגיע בשבוע שעבר לארץ כדי לקדם את רכישת קבוצת קלאב-הוטל; צ'רני - שחוץ מאיש עסקים הוא גם חזן, מגיש טלוויזיה, זמר פופ ושחקן קולנוע לשעבר - מצהיר כי קבוצת ברונפמן-שרוהן הציעה לו שותפות ברכישת דיסקונט, ומספר איך הגיע מירושה של 32 דולר לנכסים של מיליארד דולר

"רוצים אותי כשותף בדיסקונט", אומר לנו במפתיע המיליארדר היהודי האמריקני ליאון צ'רני, בעת ראיון שנערך איתו בשבוע שעבר. "לפני חודש קיבלתי טלפון מעו"ד ליאונרד גרונסקי, מי שמייצג את קבוצת ברונפמן-שרוהן ברכישת דיסקונט", הוא מספר. "קבענו לאכול צהריים ביחד. חבר משותף שמכיר את שנינו, שמי רוקח, משקיע נדל"ן בניו-יורק, הצטרף לפגישה. הפגישה היתה במסעדת אביגיל בברודוויי, ניו-יורק. בארוחה הציע לי גרונסקי להיות בעלים של 10% מקבוצת ברונפמן-שרוהן (שרכשה 26% מדיסקונט מידי המדינה - ע.פ), ולהיכנס כשותף באותם תנאים של ראשי הקבוצה ולהיות דירקטור בהנהלת הבנק. 'אתה והשם שלך תהיו נכס אדיר לקבוצה', הוא אמר, והציג תוכנית של הקבוצה לחמש שנים איך להתמודד עם הבנק. אמרתי לו שאחשוב על כך, ושישלח לי הצעה כתובה. עכשיו אני מחכה להצעה".

 

לדברי צ'רני, הוא אינו מכיר את ברונפמן אך מיודד עם שותפו לקבוצה, איל הנדל"ן הניו-יורקי רובי שרוהן. "למדנו יחד באותה כיתה", הוא אומר.

 

בקבוצת ברונפמן-שרוהן, שעדיין מחכה לאישור סופי על רכישת הבנק, מכחישים בתוקף את דבר ההצעה. "זו המצאה של האיש, לא היה ולא נברא", אומרים חד-משמעית בקבוצה.

 

צ'רני לא מסתפק בכך וטוען עוד, כי לפני כשבועיים נפגש עם איל הנדל"ן הישראלי יצחק תשובה בלשכתו בניו-יורק, לאחר שתשובה הציע לו לשתף פעולה בפרויקטים של רכישת מגדלי משרדים ושינוי ייעודם למגורים. "עד היום לא עסקתי בהמרת בניינים ממסחר ומלונאות למגורים", אומר צ'רני. "תשובה בא לראות אותי ושאל אם נרצה לעשות עסקים ביחד. לא פסלתי את זה, למרות שבאופן עקרוני - אין לי שותפים".

 

על פרויקט מלון פלאזה הוא אומר: "זו עסקה מאוד מעניינת, אבל היא תלויה עכשיו בהסכם שלו עם איגוד העובדים, וגם בדולר, שחייב להישאר נמוך לעומת האירו".

 

תשובה סירב להגיב על הדברים, עד מועד פרסום הכתבה. 

 

לא ברור האם קיבל צ'רני הצעות מברונפמן ומתשובה, אבל מדבריו ברור שהוא מעוניין לחזור להשקיע בישראל. 

 

צ'רני, בעל היסטוריה ענפה של קשרים עם ישראל, הוא היום אחד ממשקיעי הנדל"ן הגדולים בניו-יורק, ומוערך בכמיליארד דולר. בעבר פורסם לא פעם על מו"מים שניהל לרכישת חברות בארץ, בהן קבוצת "מעריב" (ב-1991) ומכרזי הרדיו האזורי (ב-1995), אבל דבר לא יצא לפועל, וכיום אין לו כאן אחזקות מלבד חברת היי-טק לפיתוח הצפנה טכנולוגית שהקים לפני 9 שנים.

 

בשבוע שעבר הוא הגיע לארץ כדי לנסות לחתום על חוזה לרכישת 50% מקבוצת קלאב-הוטל - הכוללת את המלונות באילת וטבריה ואת הקזינו בלוטרקי - מידי איש העסקים ניסן חקשורי, לפי שווי של 300 מיליון דולר לכל הקבוצה. בין חקשורי, המחזיק ב-50% מהקבוצה, ושותפו משה בובליל, המחזיק בשליטה ומנהל בפועל את החברה, מתנהל בשנים האחרונות סכסוך משפטי מורכב. המו"מ בין צ'רני לחקשורי מתנהל כבר שנה.

 

למה העסקה עם חקשורי לא מתקדמת?

 

צ'רני: "לא קיבלתי עדיין את המסמכים מחקשורי. ראיתי רק מסמכים ראשוניים בסיסיים. צריך עוד לעשות בדיקת היתכנות. לפי מה שנראה עכשיו, על סמך מה שהוצג לי, ההחזר על ההון יהיה טוב. חקשורי אומר שהוא מחזיק 50% במלונות ו-18% בקזינו ביוון. נמסר לי שהרווח על המלונות הוא 8 מיליון דולר בשנה, ועל הקזינו - 50-40 מיליון דולר בשנה. דו"חות החברה יוצגו לי השבוע. יש לי קווי אשראי גדולים מאוד. עניינתי כבר שני בנקים בעסקה הזו. הם מכירים את הדיל ומוכנים לממן אותי. בשבוע הבא (הדברים נאמרו בשבוע שעבר - ע.פ) אחתום על העסקה ואשלח צוות כלכלי מיוחד שיעבור על כל פיסת נייר בקלאב-הוטל".

 

בית-המשפט קבע שמשה בובליל ימשיך להחזיק בניהול. אתה מוכן להיות שותף פסיבי, כמו חקשורי היום?

 

"אני רוצה שליטה. לבובליל יש זכות סירוב על העסקה. נציע לו הצעה לצאת".

 

נפגשת איתו?

 

"אם הוא ירצה, הוא ייפגש איתי. בובליל הוא המפתח, והוא צריך להחליט אם הוא רוצה לקנות או למכור. אלו שתי האפשרויות היחידות שלו, מבחינתי. אם הוא יפעיל את זכות הסירוב, חקשורי יצטרך לשלם לי 3% מגובה העסקה. אבל אני רוצה ללכת על זה. זה עסק טוב. אני רוצה להחזיק 51% ויותר, ויש דרכים חוקיות להגיע לזה. זכות ההצבעה זה הדבר החשוב ביותר. בלי שליטה לא אהיה שם. אני לא שותף פסיבי".

 

גורמים מוסמכים בקבוצת קלאב-הוטל מסרו בתגובה: "מזה זמן מפורסמות בתקשורת ידיעות על כך שליאון צ'רני חתם על הסכם הבנות עם חקשורי לרכישת זכויותיו. עד היום חקשורי טרם הציג עותק שלו להסכם. עד כה לא נעשתה מצד חקשורי שום פנייה המעידה על כוונה אמיתית למכור את זכויותיו. על מנת שבובליל, המחזיק בשליטה בקלאב-הוטל, יוכל לשקול את מימוש זכויותיו ולקדם את פתרון הסכסוך שיזם חקשורי, אמור להימסר לו עותק חתום ומחייב של ההסכם.

 

"על-פי ההסכם בין בובליל לחקשורי, שקיבל תוקף בבית-המשפט, בפני בובליל עומדות שלוש אפשרויות: האחת, להפעיל את זכות הסירוב. השנייה, להפעיל את זכות ההצטרפות על מלוא זכויותיו ולמכור את מלוא זכויותיו, והאפשרות השלישית - להסכים ולקבל את ה'רוכש' במקום חקשורי.

 

"הטענה כאילו ניתן לרכוש 51% ושליטה בקלאב-הוטל היא כוזבת. כמו כן, לפי הדוחות הכספיים המבוקרים של קלאב-הוטל, בין המספרים המופיעים בידיעות בעיתונים למספרים בדו"חות הכספיים - אין קשר".

 

מקורבים לבובליל מסרו בתגובה: "משה בובליל אינו מנהל את עסקיו באמצעות התקשורת".

 

עו"ד שי כהן מסר בתגובה מטעמו של חקשורי: "זו עסקה גדולה מאוד, זה עסק בהתהוות, ואין מקום לנהל עליו משא ומתן דרך התקשורת".

 

פגישה עם ערפאת בשליחות ויצמן

 

צ'רני הוא דמות מוכרת בישראל. בעבר הרחוק הוא החזיק ברוב הקרקעות של שיכון ל' בתל-אביב, אבל בתחילת שנות ה-70 מכר אותן. "עד היום אני בוכה על זה", הוא אומר. "היום זה שווה מיליארדים". הוא גם מכר בזמן למשפחת קחטן את המגרש התקוע ביותר במדינה, הבור בפינת פרישמן-דיזנגוף בתל-אביב - פרויקט במימון בנק דיסקונט שהלך והסתבך ככל שהמיתון בענף הנדל"ן העמיק. בתחילת שנות ה-90 הוא היה כאמור בין המתמודדים על רכישת מעריב מול חברת הכשרת הישוב, והציע 17 מיליון דולר עבורו.

 

גם קשריו עם המנגנון הפוליטי בישראל היו הדוקים ביותר לאורך השנים. בתחילת שנות ה-70 הוא סייע לגולדה מאיר במהלכים למען שחרור יהודי בריה"מ. הוא לקח גם חלק פעיל בשיחות השלום עם מצרים. בעת השיחות בקמפ-דייוויד ב-1978 הוא שימש יועץ מיוחד לנשיא ג'ימי קרטר. "כשסאדאת ביקר בירושלים אנשי קרטר התעניינו בקרב כתבים ומומחים לגבי אדם שייטיב להסביר את מדיניות ישראל באורח לא פורמלי. רובם המליצו עלי, וכך נולד התפקיד", הוא מספר.

 

צ'רני אף הפיק סרט תיעודי בשם יועץ מיוחד על תהליך השלום ועל תפקידו באותה תקופה, בו מופיעים גם עזר ויצמן וג'ימי קרטר. בסרט של צ'רני, הגדוש בתחושת ערך עצמו, הוא מציג בין היתר את מפית הנייר שהצילה, לדבריו, את השלום עם מצרים. "מדובר במפית שעליה כתב צ'רני מסר מסאדאת, מסר שלדבריו הוציא את השיחות ממבוי סתום שאליו נקלעו. צ'רני היה זה שהעביר את המפית עם המסר לנשיא קרטר באטלנטה. קרטר אומר בסרט כי קיבל מצ'רני אינפורמציה חיונית שלא הייתי מקבל משר החוץ ומהיועץ לביטחון לאומי", וצ'רני עצמו אומר: "אלמלא הייתי שם, אני לא בטוח שהיה היום שלום בין ישראל למצרים".

 

הרומן הידוע ביותר של צ'רני היה עם עזר ויצמן, שנחשב לאורך השנים לחבר טוב שלו. הם נפגשו ב-1979 כשצ'רני שיחק בסרט אמריקני (כן, בנוסף להיותו משפטן ואיש עסקים) שצולם באילת. ויצמן, שהיה אז שר התחבורה, הגיע לאילת, ובין השניים נוצרה כימיה, שהביאה כעבור כמה שנים להקמת "צ'רני את ויצמן אינקורפורייטור" - חברה שהשקיעה בשני בנייני משרדים במנהטן.

 

איל הספנות רמי אונגר, בעלי טלקאר, יבואנית דייהטסו וסאניונג, שויצמן היה בשלב מסוים מעורב בעסקיו, היה חבר של ויצמן ושל צ'רני באותה תקופה. כשהוא נשאל היום על כך, הוא לא מוכן להגיד מילה טובה על צ'רני. גם צ'רני מעווה את פניו כשמזכירים את אונגר. נראה שבין השניים עבר חתול שחור כלשהו.

 

ב-1988 הקים סביבו צ'רני רעש תקשורתי לאחר שנשלח על-ידי ויצמן, שהיה אז שר בממשלה, יחד עם ד"ר אחמד טיבי במטוס פרטי לפגוש את יאסר ערפאת בטוניס במטרה להשיג מידע על רון ארד, בניגוד לעמדת הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה לא היה מוכן לעבור בשתיקה על הפרשה, וממשלת האחדות כמעט נפלה. "יצחק רבין - אגב, לאה היתה חברה טובה שלי - הזהיר אותי שלא אטוס לפגישה, כי ערפאת ינצל אותה לפרסום", מספר צ'רני, "אבל הוא לא יכול היה למנוע בעדי, כי אני אמריקני. כשסיימתי את הפגישה, שהיתה מפחידה למדי, נתן לי ערפאת את סרטי הצילום שלה, כדי שלא אדאג שהפרשה תיחשף. הוא הבטיח לחזור אלי תוך שבועיים עם תשובות על רון ארד. הוא לא חזר אלי מעולם".

 

צ'רני אומר כי ב-30 השנים האחרונות ניהל כל יום שישי אחר-הצהריים שיחת טלפון עם ויצמן.

 

איך זה שדווקא אתה מכל האנשים לא הגעת להלוויה של ויצמן?

 

"זה היה בפסח וכל הטיסות מארה"ב היו מלאות".

 

מכר שמאטעס ולמד משפטים

 

צ'רני אמר פעם כי הוא התגלמות החלום האמריקני: הוא נולד בעיירה עלובה, באיין, בניו-ג'רזי, ובגיל 18 החל לעבוד בצחצוח נעליים בבסיס חיל הים הסמוך. אביו התפרנס ממכירת שמאטעס. כשנפטר היה צ'רני בן 19 וקיבל ירושה שמנה: 32 דולר בחשבון הבנק. "הייתי שבור, אבל גם הרגשתי שזו התחלה, שמכאן הכל תלוי בי", הוא מספר.

 

כמו אביו, הוא המשיך למכור שמאטעס שקנה מבתי-חרושת, ובמקביל למד משפטים ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק. היום אחד מארבעת תוארי הדוקטור של כבוד שיש לו הוא משם. תואר כבוד נוסף קיבל מאוניבסיטת חיפה.

 

לאחר שסיים את הלימודים החל לעבוד, אך פוטר מארבעה מקומות עבודה בזה אחר זה. האחרון היה משרד עורכי-דין בוול-סטריט. הסיבה: הבוס היהודי שלו דרש שיוריד את הדיפלומה של ישיבה יוניברסיטי מהקיר, "כי זה לא טוב לעסקים להראות שאתה יהודי". הוא התפטר ופתח משרד עצמאי.

 

הלקוח הראשון שלו היה קומיקאי, שתבע את התוכנית הפופולרית של אד סליבן ואת רשת סי-בי-אס שבה שודרה, בטענה כי גנבה חומר שלו. צ'רני ייצג אותו, ניצח, וקיבל 150 אלף דולר. זה הפך אותו לעורך-דין מפורסם, ובמהרה הפך משרדו למוביל בייצוג אנשים מתחום הבידור והספורט. בשנות ה-70 הוא אף הביא לביקור בישראל את הבדרן סמי דייוויס ג'וניור.

 

ב-1975 התמודד צ'רני לסנאט מטעם הדמוקרטים, אך לא הצליח להיכנס. במהלך השנים שימש שלוש פעמים כרגולטור של הבנקים במדינת ניו-יורק - מינוי מטעם מושל ניו-יורק.

 

עיקר הונו של צ'רני מוחזק בנכסים בטיימס סקוור בניו-יורק, שם יש לו מגדל בן 40 קומות בברודוויי 1441 פינת רחוב 41, ועוד 100 אלף מ"ר מושכרים - נכסים ששוויים הכולל הוא כ-800 מיליון דולר. לאחרונה הוא מימש 11 נכסי נדל"ן שהיו בבעלותו, חלקם בשדרה החמישית. בנוסף לנכסיו, הוא נחשב היום לאחד הסוחרים המובילים באגרות חוב שנועדו להבטחת כספי לווי המשכנתאות בארה"ב.

 

צ'רני לא מאמין בשותפויות, בעיקר בתחום הנדל"ן. הוא אוהב להיות משקיע סולו. מצד שני, הוא לא מבין את הישראלים שמתרוצצים היום בניו-יורק לבד בחיפוש אחר עסקאות נדל"ן. "עסקאות כאלה צריך תמיד לעשות עם שותף מקומי, אחרת זו טעות. בנק לאומי איבד בעבר את המכנסיים כאן בנדל”ן".

 

את הכסף ממימוש נכסיו הוא רוצה עכשיו להביא לישראל, לרכישת קלאב-הוטל וגם עסקים אחרים.

 

מי יהיה הנציג שלך בישראל? אולי גיסך, רו"ח דני דורון?

 

"אני לא מערב משפחה בעסקים. אני מתכנן לשלוח לישראל את נשיא הקבוצה שלי בארה"ב, שהיה לפני כן מנהל הנכסים של ג'נרל אלקטריק בארה"ב".

 

יש לך ניסיון בעסקי קזינו?

 

"כן. זה עסק טוב. בעבר היו לי 10% בקזינו בסן מרטין בקריביים".

 

אתה רוצה להיות שותף בקזינו באילת דרך קלאב-הוטל?

 

"לא. כאיש שומר מצוות אני לא בטוח שיש מקום לקזינו בישראל".

 

אתה מכיר את השותפים האחרים בעסקי הקזינו של קלאב-הוטל - יגאל זילכה, פרדי רובינסון ומרטין שלאף?

 

"את זילכה ורובינסון לא. את שלאף פגשתי מתישהו בעבר. את חקשורי פגשתי באמצעות היועצים הכלכליים שלו".

 

יש בארץ קצת חשדנות כלפיך. הרבה עסקאות שהיית מעורב בהן לא יצאו בסוף אל הפועל, למרות הכותרות הראשיות שלהן זכית.

 

"זה תלוי באישיות שלי. כשאני עושה עסק אני צריך לחוש ביטחון מכל הצדדים, וכמעט תמיד יש מכשולים לא צפויים".

 

צ'רני אומר כי אחד הסייגים שלו להשקעה בארץ הוא שאינו מוכן להיכנס לשותפות בקבוצה שמתכוונת לפטר אנשים. "רגשית אני לא מסוגל לזה", הוא אומר.

 

בתוכנית דיסקונט שראית יש כוונות לפיטורים?

 

"אני לא זוכר. אל תסבך אותי".

 

תוכנית טלוויזיה שבועית

 

צ'רני הוא לא רק איש עסקים, הוא גם סלבריטי, וברזומה שלו יש עוד כמה פרקים מפתיעים מלבד היותו שחקן בסרט קולנוע. כשהוא הולך ברחוב בניו-יורק מזהים אותו מיד, מאחר שהוא מגיש את "ליאון צ'רני ריפורט" - תוכנית טלוויזיה שבועית על יהדות וישראל, שזוכה לרייטינג גבוה וכנראה תירכש על-ידי הטלוויזיה החינוכית בישראל. צ'רני גאה מאוד על התוכנית. "לא נשאר בישראל אף אחד שלא ראיינתי כבר", הוא אומר. "אהוד ברק, יצחק שמיר, א.ב. יהושע, גילה אלמגור. הכי אהבתי את התשובה של שמיר לשאלה מי הגיבור שלו. ציפיתי שיגיד ז'בוטינסקי, אבל הוא ענה: 'מאו טסה-טונג', מפני שנתן אוכל למיליארדי אנשים".

 

חוץ מזה הוא שר כחזן בבית-כנסת בשבתות, ובעבר אף הופיע במועדוני לילה כזמר פופ. היה לו אפילו להיט אחד, "ספליש ספלאש", שהתפרסם בשנות ה-60.

 

צ'רני נשוי בפעם השנייה לצילי דורון, ישראלית, לשעבר מלבישה בתיאטרון הקאמרי. הם נפגשו במקרה בתחרות מלכות יופי שנערכה באיצטדיון יד אליהו בתל-אביב, והפגישה הובילה לחתונה, שנערכה במלון בהילטון ב-1991. שני העדים היו עזר ויצמן ויצחק רבין. אחיה של צילי, גיסו של צ'רני, הוא רו"ח דני דורון, שהיה נשיא לשכת רואי-החשבון בישראל.

 

בכל גיחותיו לארץ מתגורר צ'רני במלון הילטון בתל-אביב.

 

אמך המנוחה ואחותך עשו עלייה לפני הרבה שנים והתגוררו ברעננה. מה איתך?

 

"אני חצי ישראלי לכל דבר. אשתי צילי היא ישראלית, והילדים שלי, תאומים בני שש, הם חצי ישראלים. בבית מדברים איתם עברית. כל קיץ הם מבלים בישראל. אבל אני מחויב להיות בניו-יורק בגלל העבודה".

 

אתה יודע ליהנות מהחיים, כך נראה.

 

"אנשים בתחום הכלכלה צריכים איזון בחיים. יש לי חברים מיליארדרים שמשתגעים אחרי המיליארד הבא. אני כותב כבר ספר חמישי על המיסתורין של הקידוש. הרוחניות חשובה מהכל. אלוהים בירך אותי בעושר, אבל אני לא שוויצר, אלא אדם עניו וצנוע שכל מעייניו ברוחניות".

 

אתה וורקוהוליק?

 

"לא, אני ת'ינקוהוליק (מכור לחשיבה)".

 

מה נוסחת הקסם שהופכת 32 דולר למיליארדים?

 

"אני מעריך שעבודה קשה, הרבה מזל ויצירתיות. חייבים לתת גם אמון באנשים, ותמיד לשמור על איזון ולזכור שכסף הוא לא הכל בחיים".

 

היום אתה כבר לא מעורב פוליטית בישראל?

 

אין לי קשר לשרון, אבל אני חושב שהוא עושה עבודה טובה מאוד. רובי ריבלין הוא חבר נפש שלי".

 

אז נראה אותך סוף-סוף משקיע שוב בארץ?

 

"אני תמיד מתעניין בהשקעות בישראל. אני פתוח לכל השקעה רצינית. יו"ר הרשות לניירות ערך, משה טרי, חבר שלי, מנסה לעודד אותי להשקיע כסף כאן, ואני חייב לציין שהוא עושה עבודה טובה מאוד".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודו בכר
משה בובליל. בעל זכות סירוב
צילום: דודו בכר
צילום: דודו בכר
ניסן חקשורי. מו"מ עם צ'רני
צילום: דודו בכר
מומלצים