באמת שניסינו להתנתק

"אדוני הנשיא, זה לא שלא ניסינו. דווקא רצינו מאוד לפנות את ההתנחלויות מעזה. הקמנו מערכת אדירה, שפכנו כספים. יכול להיות שזה בלתי אפשרי". (ראש הממשלה שרון בשיחת טלפון לבית הלבן בספטמבר)

70 יום להתנתקות מרצועת עזה וצפון שומרון - והיא נראית עדיין רחוקה מאוד. מטח הקסאמים האחרון כבר חילץ מחלוץ, הרמטכ"ל הטרי, את ההצהרה: "לא תהיה התנתקות תחת אש". והאש, כידוע, רק הולכת וגוברת. מה יקרה כשהנפגעים לא יהיו פלסטינים וסינים? האם אז ייכנס צה"ל למשחק? 

נכון להיום, הגרעין הקשה של גוש קטיף מאוחד בהתנגדותו לפינוי. רבני הציונות הדתית מעניקים את הגיבוי הרוחני, והסרטים הכתומים כובשים בהדרגה אזורים שלמים ברחבי הארץ ומחזקים את הביטחון העצמי של מחנה הימין. להנהגת המתנחלים יש אינטרס ברור להפוך את ה-15 באוגוסט לסיוט עבור שרון. הקיצונים מאמינים עדיין ב"נס" שימנע פינוי, ואילו המתונים יותר חושבים טקטית - "שלא יתעסקו איתנו" בפינוי הבא, בתוככי הגדה. 

היועץ לביטחון לאומי, גיורא איילנד, מזהיר מ"דימוי של ברדק" בכל הקשור לטיפול במפונים. רק כמה עשרות משפחות פנו עד כה למינהלת ההתנתקות, שלא מספקת את הסחורה. ראשי המתנחלים משחקים את המשחק הדמוקרטי - משא ומתן על תוכנית ניצנים ומאבק משפטי. אך במקביל, מעניקים תמיכה למחנה האקטיביסטי - חוסמי הכבישים, שדואגים למרר את חיי הנהגים ולהשאיר את המאבק בכותרות - לרוב בתמיכת העיתונות הדתית.

מרבית תושבי גוש קטיף יסתפקו כנראה במאבק פסיבי. אבל בינתיים בשטח, מתבצרים המרזלים והבן-גבירים, שאמורים לככב עם "נוער הגבעות" במאבק האלים. ועוד לא דיברנו על שחקני החיזוק מכפר חב"ד, שהחלו לחסום כבישים ונחושים להצטרף למאבק.

70 יום להתנתקות, והתרחיש שלי אינו אופטימי. צפוי מאבק ארוך, קשה ועקוב מדם בכל החזיתות. אולי אז נקבל את התשובה לשאלת מיליון הדולר - עד כמה שרון באמת רוצה בהתנתקות.

אלעד טנא, עורך ומרכז נושא ההתנתקות ב-ynet

חדש בערוץ הדעות - קריקטורה אקטואלית