שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בג"ץ קבע: גם הפינוי וגם הפיצוי - חוקיים

    ברוב של 10 שופטים דחה בג"ץ הבוקר את 12 העתירות שהוגשו נגד חוק פינוי-פיצוי. שופט אחד חלק על דעת הרוב: אדמונד לוי. יחד עם זאת, קבע בית המשפט 4 סייגים קלים לחוק הפיצויים. אחד העותרים: "השקפת עולמם של השופטים ניכרת היטב בפסק הדין". בדעת המיעוט קבע השופט לוי, כי ביישום ההתנתקות ע"י מפלגת הליכוד יש משום סטייה בלתי סבירה מרצון הבוחר. עכשיו מצפים בלשכת רה"מ לגידול במספר הפניות למינהלת

    בג"ץ סירב להכשיל את ההתנתקות: הרכב של 11 שופטי בג"ץ הודיע הבוקר (ה') כי הוא דוחה את 12 העתירות השונות שהוגשו נגד חוק פינוי-פיצוי. ההחלטה התקבלה ברוב של 10 שופטים, נגד דעתו החולקת של השופט אדמונד לוי.  

     

    בג"ץ דחה לחלוטין את העתירות בנושא חוקיות הפינוי. השופטים קבעו כי הפינוי פוגע בזכויות האדם של המפונים - אך לא באופן שמחייב לבטל את ההתנתקות. כמו כן דחו השופטים את העתירות בנושא הפיצויים, למעט ארבעה שינויים קלים שערכו בסעיפים שונים.

     

    עו"ד יוסי פוקס, מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל שעתר נגד החוק אמר בתגובה: "הרכב בית המשפט העליון אינו משקף   

    את הרכב הציבור בישראל, והשקפת עולמם של השופטים

    ניכרת היטב בפסק הדין. הם אפילו לא טרחו לבוא לביקור בגוש קטיף, אין להם מושג איך הדברים נראים".

     

    לשכת שרון: "הוסר המעצור האחרון על יישום החוק"

     

    בלשכת ראש הממשלה העריכו הבוקר, כי בעקבות פסיקת בג"ץ יהיה גידול במספר הפניות למנהלת סל"ע, האחראית על מתן הפיצויים. "ההחלטה הסירה את המעצור האחרון מעל יישום החוק אחרי אישור החוק בכנסת ואחרי סוגיית משאל העם", נמסר מהלשכה.

     

    מהלשכה נמסר עוד בעקבות ההחלטה, שוועדות זכאות נוספות של מינהלת סל"ע יתכנסו אחרי חג השבועות, משום שכמה עורכי דין בעלי ייפוי כוח ממתנחלים אמרו כי הם בעמדת המתנה עד קבלת הפסיקה. "מה שבג"ץ קבע מקובל, לטוב ולרע", נמסר.

     

    גם ממינהלת ההתנתקות נמסר, שהם נערכים להתגברות זרם הפניות לקבלת הפיצוים בעקבות הפסיקה. לדבריהם, במינהלת נערכים לשלם את תוספת הפיצוי כפי שקבע בג"ץ.

     

    הפסיקה: "החוק הולם את ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית"

     

    השופטים דחו את טענות העותרים לפיהן תוכנית ההתנתקות אינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: "התכליות המדיניות, הלאומיות והביטחוניות שעליהן מבוססת תוכנית ההתנתקות הן כבדות משקל. הן נועדו להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה כצורך חברתי חיוני ומהותי שיש בו, אם אמנם יתממש, כדי להצדיק פגיעה בזכויות אדם של הישראלים המפונים", קבעו השופטים.

     

    השופטים גם התייחסו לטענת העותרים לפיה העובדה שלא נערך משאל עם פוסלת את החוק: "בישראל הריבון הוא העם. העם בוחר את הכנסת", כתבו השופטים.

     

    השופטים קבעו לגבי הפינוי כי הוא "גורר אחריו פגיעה בזכויות האדם". לדברי השופטים, נפגעו חופש העיסוק וכבוד האדם של המפונים. עם זאת, קבעו השופטים כי הפגיעות עומדות ב"פסקת ההגבלה", המאפשרת פגיעה בחוקי יסוד תוך עמידה בתנאים מסוימים.

     

    השופטים שדנו בעתירה הם: אהרן ברק, מישאל חשין, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, איילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, אשר גרוניס, מרים נאור, עדנה ארבל, אסתר חיות ויהונתן עדיאל.

     

    דעת המיעוט: "רצון הבוחר עוות"

     

    השופט אדמונד לוי קבע בדעת המיעוט שלו, כי בכך ששרון, הח"כים ושרי הליכוד תומכים בהתנתקות, הם סוטים במידה כה רבה מעקרונות היסוד שעל בסיסם נבחרו, עד כדי כך שנוצר עיוות רצון הבוחר ופגיעה בשיטה הדמוקרטית: "ניתן להעלות על הדעת מצבים בהם סטייה ממצע פוליטי ועקרונות יסוד של מפלגה תהא כה גסה וקשה, עד כי לא יהיה מנוס מלקבוע כי היא בלתי סבירה", כתב השופט.

     

    השופט לוי הבהיר כי "טענה מסוג זה אינה טענה שבית משפט זה יידרש לה כמעשה של שגרה. על הטוען לכך להראות כי הסטייה ממחויבות זו, כמוה כעיוות מהותי של רצון הבוחרים, עד כי אין לראות בה תוצאה טבעית של הליך דמוקרטי. מטבע הדברים, יהיו מצבים אלה נדירים מכל נדירים. סבורני שהמקרה הנוכחי הוא אחד מהם".

     

    הפינוי הוא "בראש ובראשונה הרס של מרקם חיים", קבע השופט, וביקר את חבריו להרכב על ההימנעות מהביקור בגוש קטיף: "אסור לנו להכריע בעתירות מבלי לבקר ביישובים המיועדים לפינוי, או לפחות בחלקם. רק בדרך זו יוכל בית המשפט להתרשם התרשמות אמת ממשמעות עקירתם של כרבבת יהודים מבתיהם, התרשמות ששום תמונה או קלטת אינן יכולות לשמש לה תחליף".

     

    העותרים: מאוכזבים, לפחות עוולות כלכליות תוקנו

     

    ח"כ בני אלון, שעתירתו בנוגע לעניין מנהלי בנושא ועדת הזכאות נדחתה, אמר לאחר מתן פסק הדין: "אני, כמובן, מזדהה יותר עם דעתו של שופט המיעוט לוי, שטען לעוול משווע בחוק".

     

    "עדיין, קיבלנו ארבע הוראות שיש בהן משום הקשבה למפונים, דברים אנטי-מוסריים שהשופטים היו קשובים אליהם", הוסיף אלון, "אני נלחם בכנסת לביטול חוקים, ולא כאן בבג"ץ למרות שמוסרית לבי עם השופט לוי".

     

    לדבריו, "נאבקתי כי לדעתי עקירת רבבה של יהודים מבתיהם ללא תכלית זה עוול חוקתי. לצערי, השופט לוי הוא היחיד שמבין זאת".

     

    עותר אחר שעתירתו נדחתה, עו"ד פוקס פוקס, מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, אמר כי "החוק הזה היה חוק גזל, ודווקא התיקונים שנעשו יתנו פיצוי לכל אחד. עוולות כלכליות יסודיות תוקנו כאן, אך זו טיפה בים האי-מוסריות של העקירה".

     

    השינויים של בג"ץ: גם מתחת גיל 21 יקבלו פיצויים

     

    הסייגים שהכניסו השופטים לחוק, נוגעים לארבעה תחומים: חוק פינוי-פיצוי קובע כי גיל 21 הוא גיל המינימום לזכאות למענק אישי בשל ותק.בג"ץ קבע, כי גם מפונים צעירים, שגילם פחות מ-21, זכאים למענק אישי.

     

    בנוסף, ביטל בג"ץ את ההסדרים המגבילים אשר קבעו כי "היום הקובע" לצורך קבלת פיצוי על פי החוק הוא ה-6 ביוני 2004 – יום קבלת ההחלטה בממשלה בדבר ההתנתקות. בג"ץ קבע כי הוותק של התושבים המפונים לא יחושב עד ליום ל-6 ביוני, אלא עד ליום הפינוי.

     

    בנוסף, ביטל בג"ץ את הסדר "ייחוד העילה", שקבע כי מפונה שפנה לוועדת הזכאות במינהלת סל"ע בבקשה לפיצויים, אינו יכול לפנות בבקשת פיצויים מבית משפט רגיל, אלא אם הוא מושך את בקשתו לוועדת הזכאות בתוך שלושים יום. שופטי בג"ץ ביטלו הסדר זה, וקבעו כי המתנחלים יוכלו למעשה לבקש פיצויים הן דרך מנהלת סל"ע והן דרך בתי משפט אזרחיים.

     

    השופטים גם ביטלו את ההסדר ששולל את אפשרות החזרה של המפונים משומה פרטנית לבתי מגורים, וקבע כי מפונים שמבקשים שומה פרטנית יודיעו על כך למנהלת סל"ע בתוך שלושים ימים ממתן פסק הדין.

     

    השופטים לא ביקרו באזורים המיועדים לפינוי

     

    על הפרק עמדו שתי עתירות עקרוניות. האחת, עתירתה של המועצה האזורית חוף עזה, הנוגעת בפן החוקתי של החוק, ובה מבקשת המועצה לבטל אותו, מאחר שלטענתה עצם הפינוי פוגע בזכויות אדם באופן בלתי-מידתי. עתירה עקרונית נוספת נוגעת לפן הכלכלי ובה מונים העותרים 40 "עוולות כלכליות" שנוצרות לטעמם מהחוק.

     

    עתירות נוספות שהוגשו: בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז, תושבי חומש ויישוב נוסף בצפון השומרון, שדרו להגדיל את סכום הפיצוי למפונים, חקלאים

    טענו שהחוק פוגע בחוק יסוד: חופש העיסוק. בנוסף, הוגשה עתירה נגד הרכב ועדת הזכאות. בג"ץ דן גם בעתירתו של ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) הנוגעת לפן פרוצדורלי של צווי הפינוי, וכך גם עתירות נוספות.

     

    השופטים נמנעו מביקור באזור שלגביו יכריעו, חרף בקשותיהם החוזרות ונשנות, אחת מהן אפילו רשמית, של העותרים.

     

    עו"ד יצחק מירון, שייצג את העותרים בעתירה הכלכלית מטעם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, אמר: "אני מאוד מצטער שהשופטים לא הגיעו לבקר". "אני חושב שביקור במקום שאתה הולך לקבוע את גורלו הוא חיוני, וחיוני במיוחד במקרה הזה שבו התעוררו שאלות קשות. זו חידה רצינית למה הם לא הגיעו, כי ברגע שהצענו את המתווה לביקור והפרקליטות לא התנגדה לכך, היה יותר מטבעי שהשופטים יבקרו".

     

    בהכנת הידיעה השתתפה דיאנה בחור-ניר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סבסטיאן שיינר
    בג"ץ. "הפגיעה בזכויות האדם מוצדקת"
    צילום: סבסטיאן שיינר
    צילום: זום 77
    השופט לוי. "סטייה בלתי סבירה מרצון הבוחר"
    צילום: זום 77
    צילום: חיים צח
    העותרים, היום בבג"ץ
    צילום: חיים צח
    צילום: איי אף פי
    אלון. "מזדהה עם לוי"
    צילום: איי אף פי
    מומלצים