"השקעה במדע מניבה תרומה חברתית וכלכלית גדולה"

"בשנה וחצי הקרובות נחזיר את תקציבי המחקר והפיתוח לרמתם מלפני הקיצוצים, אולי נחלק אותם קצת אחרת", הבטיח שר האוצר, בנימין נתניהו, בנאומו בועידת רחובות למדע וטכנולוגיה. בוועידה, שנערכת בחסות של משרד המדע, האקדמיה הלאומית למדעים ומכון וויצמן, הבהיר נתניהו כי התנאי להעלאת התקציבים היא הצלחתן של  הרפורמות הכלכליות האחרות.

עוד אמר נתניהו, כי ההוכחה הבולטת לכך שהטכנולוגיה היא גורם חשוב יותר ממשאבים, היא שבעשרים השנים האחרונות ביל גייטס הוא האיש העשיר בעולם. גייטס עבר את סולטן ברוניי, החולש על מאגרי נפט עצומים ואולם, עוצמה טכנולוגית לא מספיקה כדי להפוך מדינה לעשירה, לדבריו.

נתניהו ביסס טענה זו בכך שציין שמדינות כמו אירלנד, ספרד, סינגפור ואפילו קפריסין, שלהן אין מקבילה למכוני מחקר מדעיים דוגמת מכון ויצמן, נמצאות גבוהות יותר מישראל בדירוג התוצר הגולמי לנפש. לפיו, זוהי ההוכחה לכך שצריך גם כלכלה חופשית.

בכיר נוסף שהרצה בכנס היה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שדיבר על תרומתה של הטכנולוגיה לצמיחה הכלכלית של מדינות, מאז תחילת שנות השמונים. "למרות העלויות והמורדות בצמיחה במחזורים הכלכליים, אנחנו עכשיו בסוף מיתון ובהתחלת צמיחה. שיעור הצמיחה הממוצע של כלכלת העולם הואץ לאורך זמן".

"משתמע מכך", אמר פישר, "שקצב הצמיחה של רמת הטכנולוגיה שבשימוש במשקים בעולם עלתה על פני זמן. עוד ממצא: החינוך משחק תפקיד חשוב בהסבר ההבדלים בהכנסה לעובד ובשיעורי צמיחה בין מדינות על פני זמן", אמר פישר. תוצאה חשובה נוספת שהוא הציג בדיון הייתה שהתשואה לחברה מהשקעה במחקר ופיתוח, גבוהה בהרבה מהתשואה למשקיע עצמו.

פרופ' ברוך (בוקי) רז, יועץ בתחום הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה היה שותף בפיתוח מדד רחובות יחד עם ד"ר דורון גל. " אנחנו אוכלים ולא נוטעים. נהנים ולא משקיעים", אמר. רז גם התריע על כך שכלכלת ישראל מושתתת יותר מדי על תחום התקשוב. "במשך כשני עשורים יכלו צעירים מוכשרים בתחום המדעים והמתמטיקה למצוא מימוש רווחי לכשרונותיהם אם עסקו בתחום המיחשוב. הרבה פחות מכך בתחומי הפיזיקה והכימיה. נוצר אפוא מצב בו יש נהירה ברורה של מדענים צעירים לתחום המבטיח - התקשוב, הן מבחינת המספרים המוחלטים והן מבחינת התפלגות הגילים".

לדבריו, בתחום התפלגות הגילאים קיים מצב שבו 74% מכלל הפיזיקאים והכימאים של ישראל הם מעל גיל 51. לא זו בלבד שתוך פחות מ-15 שנה יפרוש רובם המכריע של העוסקים במקצועות אלה לגמלאות, אלא שכשלושה רבעים מהם נמצאים כבר היום מעבר לגיל המקובל כגיל של מקסימום יצירתיות.

לא להתמקד רק במיחשוב

פרופ' רז קרא בכנס להעביר כספים רבים יותר לתחומים בהם טמונה הצמיחה הכלכלית העתידית - מוליכות על בטמפרטורות גבוהות (העברת מידע במהירות פי 1,000 מן המקובל כיום והולכת חשמל למרחקים עצומים ללא אבדן), ננו טכנולוגיה (מסכי תצוגה ענקיים יישומים של תרופות ייעודיות, קטליזה מתוחכמת, מיקרו מיחשוב), או אנרגיות ממקורות לא פחמימניים תלויים.

תחומי מחקר אלה, לדבריו, תלויים בקיומו של סקטור חזק ופיעלי במדעי הפיזיקה והכימיה. "במצב העניינים הנוכחי", אמר רז, "חייבת לבוא פעולה עוצמתית ומתוכננת היטב מכיוון הממשלה. פעילות זו חייבת להבטיח גודל מתאים לתחומי הפיזיקה והכימיה בישראל. זאת הן מבחינת מספר המדענים, אך גם מבחינת איכות הנרשמים ללימודים בתחומים אלה, וגם מבחינת התקציבים המוזרמים למחקר".