שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    חופש של שיפוצים: ניתוחים פלסטיים של צעירים

    המוני צעירים מנצלים את החופש הגדול למקצה שיפורים פלסטי - מהצמדת אוזניים בולטות ועד הקטנת/ הגדלת חזה. המטרה: לחזור ללימודים עם לוק חדש. אז נכון, ההמלצה הרפואית היא לא לבצע ניתוחים פלסטיים למי שטרם מלאו לו 18, אבל לכו תמצאו מנתח שיסרב לנערה בוכייה (ולכרטיס האשראי של ההורים שלה)

    כולנו חולמים, בשלב זה או אחר בחיינו, להידמות לאיזו דמות נערצת. כולנו מפנטזים – ולו לרגע – על אף סולד יותר, חזה גדול יותר או קטן יותר, בטן שטוחה, ישבן מוצק או עור פנים חלק וזוהר. בקיץ, מתברר, רבים מוכנים להפוך את החלום למציאות. החופש הגדול הוא העונה החמה של הניתוחים הפלסטיים בקרב בני-נוער, ולפי דיווחי המומחים – גם בקרב המורות והמורים. גם הם, מתברר, מחכים לחופש כדי לבצע את השינוי המיוחל וליהנות מפרק הזמן הארוך יחסית בו יוכלו להתאושש מבלי להיתקל במבטים סקרניים במסדרונות בית-הספר.

     

    גם השנה – למרות לא מעט מקרים טרגיים שאירעו בעת האחרונה למנותחים – מצפים במרכזים הקוסמטיים לגל הצעירים הצפוי.

     

    הטיפולים האסתטיים לצעירים, לפי ההערכות השונות, מהווים כ-20-25 אחוז מכלל הפעילות במרכזים הללו. בקיץ האחוזים עולים, למרות שההנחיה הכללית קובעת כי אין לבצע ניתוחים פלסטיים מתחת לגיל 18, אלא במקרים חריגים.

     

    מקטינים (את החזה)

     

    רונית רפאל, בעלת רשת מרכזים רפואיים- קוסמטיים-פלסטיים, מספרת כי הניתוחים הפלסטיים הנפוצים ביותר בקרב בני-נוער הם ניתוחי אף, ניתוחים להצמדת

    אוזניים בולטות וניתוחי חזה. "הרבה בנות מבקשות לנתח את החזה, אבל לרוב אנחנו מסרבים לבקשות האלה, מתוך אמונה שאת גיל הטיפש-עשרה צריך לעבור בלי שינויים רדיקליים, שעלולים ליצור קשיים פסיכולוגיים", אומרת רפאל. "אנחנו עושים הבחנה בין לקוחות עם בעיה אובייקטיבית – כמו השמנה, אקנה, אף גדול, חזה א-סימטרי וכו' – לבין כאלה שהבעיה שלהם סובייקטיבית".

     

    "ביצוע ניתוחים לפני גיל 18 הוא בעייתי", אומר ד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים "בילינסון" והמנהל הרפואי של רשת "כללית אסתטיקה" מקבוצת "שירותי בריאות כללית". "אנחנו מעדיפים לבצע את הניתוחים האלה בסיום ההתפתחות הגופנית. לעיתים הדחייה מומלצת מתוך תחושה של אנשי המקצוע שהמטופל אינו בשל נפשית לשינוי".

     

    ד"ר מיכאל פיינרמן, מנתח פלסטי מומחה ברשת "רונית לוינגר", מספר כי כשהוא מציע לפונים אליו ייעוץ פסיכולוגי, הוא זוכה לא-פעם לתגובות בנוסח "אתה המשוגע פה".

     

    מתפתים (לעסקות חבילה)

     

    "יש לא מעט מקרים של נערים ונערות שמאשימים משהו במראה שלהם, ורואים בו המקור למצוקה שהם חווים", אומר ד"ר פיינרמן. "אני מזהה מקרים כאלה ולרוב פשוט אומר להם שלא אוכל לעזור להם. כשאני מציע ייעוץ פסיכולוגי, חושבים שאני משוגע. העקשנים שבהם ימצאו מישהו אחר שיעשה להם את הניתוח. לצערי, יש מנתחים שיעשו הכל למען הכסף".

     

    "ההורים חייבים להיות מעורבים", אומר זאב וורמברנד, מנכ"ל "שירותי בריאות כללית". "עליהם לבדוק קודם כל את מידת הבשלות של הצעירים לביצוע הטיפול או הניתוח, לכוון אותם לביצוע תחקיר יסודי ולא להתפתות לעסקות חבילה שמציעים חלק מהמכונים".

     

    לומדים (לחיות עם הפגם)

     

    ברשת "רונית רפאל" מלווה את הצוות המקצועי פסיכולוג קליני, ד"ר רוני עופר, שנותן לו כלים לטיפול בבני-נוער. "האישיות בגיל ההתבגרות נמצאת בתהליך של שינוי, חוסר גיבוש", אומר ד"ר עופר. "הדעות משתנות לעיתים קרובות. ישנן חרדות רבות ולכן פתרון דרסטי בשלב הזה הוא בעייתי. הצעירים לא נמצאים במקום מספיק בשל כדי לקבל החלטה גורלית.

     

    "אני מכשיר את אנשי הצוות לזהות פונים צעירים שבאים לטיפול האסתטי ממקום בעייתי. זה יכול להיות כתוצאה מלחץ של אחרים, כתוצאה מלחץ של הצעירים עצמם למרות התנגדות חזקה של ההורים או בשל ציפיות לא ריאליות".

     

    עם זאת, אומר ד"ר עופר, הגישה הפסיכולוגית המקובלת כיום בהחלט מקבלת ניתוחים פלסטיים גם בצעירים. "אם בעבר מקובל היה לחשוב שצריך ללמוד לחיות עם הפגם, היום הגישה היא שאין טעם לסחוב פגם גופני שהופך למועקה נפשית כשניתן לתקן אותו בצורה בריאה, מבוקרת ומפוקחת. אחרי הכל, התיקונים הללו יכולים לחסוך הרבה כאבי לב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    חוזרים ללימודים יפים יותר
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים