שתף קטע נבחר

ביהמ"ש פסק: החוסים יישארו בהרצליה פיתוח

5 דיירים המתגוררים בסמוך למעון של אקי"ם דרשו להגביל את מספר החוסים במקום ל-6, בטענה שזו ההגבלה הקבועה בחוק לבתים משותפים. השופטת דחתה את הבקשה

בית משפט השלום בהרצליה דחה היום (א') את בקשתם של חמישה תושבי הרצליה פיתוח לאסור על אקי"ם (אגודה לאומית לקימום ילדים מפגרים) לשכן יותר משישה חוסים הסובלים מפיגור בוילה ברחוב נורדאו בעיר.

 

את הבקשה הגיש לבית המשפט מאיר טורנו, בעל שני קוטג'ים במבנה של שלושה קוטג'ים המוגדר כבית משותף. טורנו מתגורר עם משפחתו באחד הקוטג'ים שבבעלותו ומשכיר את השני לשגרירות ארה"ב. בעליו של הקוטג' השלישי משכירים אותו לעמותת אקי"ם. לבקשתו של טורנו הצטרו חמישה בעלי קרקעות באותו הרחוב:  ניסים סמי, יהודה פפר, עמיקם כהן, ארוש עודד וחברת מור נזקי צנרת בע"מ.

 

התובעים ביקשו מבית המשפט להוציא צו מניעה קבוע לפיו תוכל אקי"ם לאכלס בקוטג' שישה חוסים בלבד וייאסר עליה להשתמש למגורים בקומת המרתף. זאת בטענה כי השימוש שעושה אקי"ם במבנה הוא הניגוד לחוק התיכנון והבניה המגביל מגורי חוסים בבניין מגורים לשישה חוסים. בנוסף, טענו המבקשים כי בור ספיגת הביוב איננו בנוי לקלוט מספר רב של דיירים וכי 14 דיירים ביחידת דיור אחת הוא מספר החורג מכל הגדרה של משפחה גרעינית. המבקשים גם טענו כי אקי"ם עושה שימוש אסור במקלט שמוגדר כשטח עזר שאינו מיועד למגורים.

 

בסיכומים טענו התובעים כי נוכחותם של חוסים מעבר למספר הקבוע בחוק מהווה פגיעה בערכם של הנכסים באותו האזור. טורנו אף טען כי נתקל בקשיים להשכיר את היחידה שהושכרה לשגרירות ארה"ב וכי נאלץ להוריד את מחיר השכירות.

 

אקי"ם טענה כי החוסים מתגוררים במקום באופן ארעי בלבד עד שתסתיים בניית מבנה קבע עבורם וכי הבניין אינו עונה להגדרת בניין מגורים ולפיכך אין מניעה לאכלס בו יותר משישה חוסים. בנושא בור הספיגה התחייבה העמותה לערוך ביקורת מדי חצי שנה ולהבטיח שימוש נאות ותקין בבור הספיגה.

 

ההחלטה: "היחס אל החוסים צריך להיות כמו לאדם רגיל" 

 

השופטת, אירית מני-גור, דחתה כאמור את בקשת הדיירים וקבעה כי "המחוקק ביקש להתאים את מספר החוסים בדירה למספרה של משפחה גרעינית רגילה, ולפיכך הגביל לשישה חוסים ביחידת דיור. לא כך שאנו מדברים על יחידת דיור צמודת קרקע שאין לה רכוש משותף רב עם יחידת הדיור הצמודה אליה. במקרה כזה סבורני שלא צריכה להיות הגבלה של שישה במספר בהתאם לחוק".

 

השופטת הוסיפה כי תכלית החקיקה היא לסייע לחוסים להשתלב בקהילה והעומס על הרכוש המשותף בשלושת הקוטג'ים אינו דומה לשימוש ברכוש המשותף שעושים דיירים בבניין משותף. השופטת דחתה גם את הטענה בנושא המקלט וקבעה כי השימוש במקלט לגבי החוסים אינו ישים במילא מכיוון שאינם יכולים להגיע אליו תוך שלוש דקות כמתחייב בהוראות פיקוד העורף. בנושא ירידת הערך קבעה השופטת כי לא הובאה בפניה ראיה על ירידת הערך עקב מספרם של החוסים, "מדוע ערכו של הבית יירד יותר אם מספר החוסים ישתנה מ-6 ל-14? הרי מי שיגלה אי נוחות לגור ליד החוסים אין זה מעניינו האם מה מספרם", נכתב בהחלטה.

 

השופטת הוסיפה וכתבה: "האם אותה התנגדות הייתה קיימת במקרה בו הייתה מתגוררת משפחה גרעינית רגילה מרובת ילדים? מסופקני. היחס אל החוסים המשתלבים בקהילה צריך שיהיה כאל כל אדם רגיל, וזאת מתוך הנחת יסוד כי מגוריהם לא גורמים למטרד לסביבה באופן החורג ממגורים רגילים."

 

השופטת אף חייבה את התובעים לשלם לאקי"ם הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל כהן
(צילום אילוסטרציה)
צילום: טל כהן
מומלצים