נא להכיר: סודוקו

המו"לים של העיתונים הגדולים בבריטניה בכלל – ושל הטיימס בפרט – משוכנעים שהתפוצה שלהם עולה בחודשים האחרונים. לא משום שהחדשות יותר מעניינות, אלא בזכות 81 ריבועים קטנים, שהכניסו את הבריטים לטירוף. חובבי תשבצים יקרים, קבלו אותו: סודוקו.

משחק ההיגיון היפאני שכבש את בריטניה ומדינות רבות ברחבי העולם, הוא הלהיט הממכר הבא של חובבי שעשועי החשיבה. משמעות המילה ביפאנית, אגב, היא "מספר" ו"יחיד". מדובר, למעשה, בפאזל מספרים פשוט וידידותי, המורכב מתבנית בעלת תשע שורות ותשעה טורים, המחולקת לתשע קוביות פנימיות. התבנית אמנם בנויה מספרות, אך לא נדרשת כל חשיבה מתמטית. אין צורך לחסר, להוסיף או לסכם את הספרות.

עם זאת, אל יקל הדבר בעיניכם: אין זה עוד אחד מריבועי הקסם המוכרים לנו, אלא מדובר בעולם אינסופי של חשיבה מעמיקה ויצירתיות.

שעשוע וסיפוק

כללי הסודוקו פשוטים למדי: בכל שורה ובכל טור בתבנית יש לשבץ את כל הספרות בין 1 ל-9, ללא כל סדר מתמטי קבוע. המטרה: למנוע מצב שבו תופיע ספרה זהה פעמיים באותה שורה או באותו טור, והדבר אמור גם לגבי תשעת הריבועים המודגשים, כל אחד כ"בלוק" בפני עצמו.

מיקום הספרות החשופות מראש כדי להקל על הפותר, אינו מקרי. מיקומיהן של הספרות אמנם משתנים מתבנית לתבנית, אך הם נבחרים על מנת לאפשר לפותרים להסיק היקשים למילוי המשבצות הריקות. מספר הצירופים של הסודוקו הוא עצום, ולכן אפשר ליהנות ממנו בכל פעם מחדש. הסודוקו מופיע בדרגות קושי שונות: ככל שנחשפות פחות ספרות בתבנית, כך גדלה מן הסתם רמת הקושי. אמנם שם המשחק הוא לוגיקה, אבל לא מן הנמנע שברמות קושי גבוהות נדרשים גם ניסוי וטעייה, המהווים חלק בלתי נפרד מן השעשוע.

קדחת הסודוקו

קדחת הסודוקו הפכה את הבריטים למכורים. ספר הסודוקו שהוציא הטיימס, ושמכיל רק תשבצי סודוקו, כבר כבש את פיסגת רשימת רבי-המכר של בריטניה. באתר האינטרנט אמזון, ספר הסודוקו של הדיילי טלגראף כבר מאיים לכבוש את המקום הראשון מדן בראון וצופן דה וינצ'י.

הטיימס והדיילי מייל מתנצחים בשבועות האחרונים סביב השאלה מי מביניהם היה הראשון שהציג את הסודוקו לבריטניה, אבל כיום כל עיתון שמכבד את עצמו בממלכה כבר מדפיס סודוקו יומי. אפילו הצהובון סאן, שקוראיו אינם ידועים דווקא בסבלנות הגדולה שלהם, כבר מדפיס שני סודוקו מדי יום, תחת הלוגו המתחכם "סאנדוקו".

בריטניה, אומרים הפרשנים, מעולם לא נכבשה על-ידי זרים, עד שהגיע הסודוקו, שנמצא עתה בכל מקום, בכל עיר, ברכבות, בכל משרד. אפילו לתוכנית הלימודים בבתי-הספר הוא נכנס. הסודוקו ממכר יותר מהקובייה ההונגרית ולפי הדיווחים, אפילו המלכה, חובבת הימורי הסוסים, לא מתעצלת ופותחת את היום עם סודוקו אחד כאחרון נתיניה.

מה הופך את הסודוקו לאובססיה? כפי הנראה השעשוע והסיפוק האינטלקטואלי שהוא טומן בחובו. זר כי ייקלע למשחק בפעם הראשונה, עלול לחוש תחילה חוסר אונים לנוכח האתגר הלוגי, אך אט-אט הכל יתבהר לו והוא עשוי למצוא עצמו מכור ומשועבד כולו ל-81 המשבצות. המומחים הרבים שנדרשו לתופעה טוענים כי המשחק מתאים לעידן המודרני, בו האדם הממוצע הוא פחות "ספרותי" ויותר "מספרי". המשחק משקף גם את הגלובליזציה שמאפיינת את זמננו, משום שאין בו מלים הדורשות ידע מילוני או התמצאות בשפה כלשהי.

"הסודוקו הוא בדיוק מה שפאזל טוב צריך", אומר פרופ' מארק גריפית', פסיכולוג מהאוניברסיטה של נוטינגהאם. "זה נראה קל, אבל כדי להצליח צריך להשקיע מחשבה עמוקה. כל המשחקים הטובים, משח ועד ברידג', ניחנים באותם מאפיינים. הכללים פשוטים, אבל כר הפעולה הוא חסר גבולות. כשאתה פותר את החידה, ההרגשה מדהימה".

היסטריה והשתאות

הסודוקו הומצא לפני יותר מ-200 שנה על-ידי ליאונרד פולר, מתמטיקאי שווייצרי משועמם, תחת השם "משבצות לטיניות". פרופ' מרסל דנסי, מומחה לסמיוטיקה (תורת הסימנים) מאוניברסיטת טורונטו ומחבר הספר "אינסטינקט החידה", טוען שהיסטורית, שורשי הסודוקו הם במשחק ה"לו-שו", משחק חידה סיני עתיק. הסודוקו זכה לעדנה ביפאן בשנות השמונים, אבל לא הפך לשיחת היום כמו בבריטניה. את הטירוף הבריטי מייחסים לוויין גולד, שופט

פלילי בדימוס בן 59 ממוצא ניו-זילנדי, שאחרי שפרש מכס המשפט בהונג-קונג, התמסר בסוף שנות ה-90 לפיתוח תוכנה להפקת סודוקו, שמכניסה לכיסו כמיליון דולר בשנה. גולד גילה את הסודוקו במהלך ביקור בטוקיו ב-97', והשקיע שש שנים בפיתוח התוכנה. לפני מספר חודשים הציע אותה לטיימס הלונדוני ומאז מדובר בהיסט)ו(ריה. "אני חושב שיש משהו באישיות של הבריטי הממוצע, שהופך אותו למכור למשחקי תשבץ", מנסה גולד לפענח את השיגעון.

אפילו היפאנים השתאו מעוצמת המפגש של הסודוקו עם הציבור בבריטניה. נובוהיקו קאנמוטו, אחד המו"לים של מגזין הסודוקו, משתאה במיוחד: קאנמוטו היה זה שגילה בשנות ה-80 את המשחק שהמציא השווייצרי, ופיתח אותו תחת שמו העכשווי. "גולד אפילו לא פנה אלינו לבקש רשות להשתמש בשם. רשמנו זכויות יוצרים על השם 'סודוקו' ביפאן", הוא מספר, "אבל שכחנו לדאוג לרשום אותו גםבעולם הרחב.לא חלמנו שזה יגיע כל-כך רחוק".

ההתלהבות היא כה גדולה, שיש אפילו חוקרים שטוענים שפתירת סודוקו יומי עשויה להיות יעילה נגד אלצהיימר. הברונית פרופ' סוזאן גרינפילד,מדענית בעלת שם עולמי מאוניברסיטת אוקספורד, יזמה מחקר חדש בשם "המרצת מוחין", שבו התבקשו 160 משתתפים שסובלים מאלצהיימר ברמה נמוכה לשקוע בפתרון סודוקו. אחרי שישה חודשים הם ייבדקו מחדש, וההערכה של המדענית היא שמצבם ישתפר.

"כל אחד יודע שהמוח בנוי כדי שישתמשו בו או שיזרקו אותו. לכן רציתי לבדוק אם פתרון חידות עשוי לעצור את הרס תאי המוח. זה בהחלט יכול להיות טיפול חדש ולא פולשני לטיפול באלצהיימר", אמרה החוקרת. עמיתתה של הברונית, ד"ר קלסטה דה ייגר, מסכימה: "המחקר הוכיח שאם אתה קורא עיתון כל יום, הולך למוזיאון או משחק שח, זה יכול לעזור למוח לתפקד ביתר הצלחה. סודוקו מצריך מחשבה בשעה שבשאר תרבות הפנאי שלנו, שכוללת בעיקר צפייה בטלוויזיה, אנחנו בעיקר קולטים ולא משקיעים מחשבה".

המשחק,כפי שניתח האקונומיסט, הוא מכרה זהב למו"לים. בבריטניה, למשל, העיתונים מתחרים ביניהםבהצעות מפתות לקוראים, למלא סודוקו ולהשתתףבתחרות בה הפרסים מסתכמים גם באלף ליש"ט לפותר נכונה. העיתון אינדפנדנט אפילו הכריז על אליפות בריטניה הראשונה בסודוקו ותעשיית ספרי הסודוקו בעיצומה. בקרוב המשחק יגיע גם לטלוויזיה הבריטית, במסגרת שעשועון חדש שבו יצטרכו המשתתפים לפתורבזמן שיא את המשחק.

רוגע ופיצוי

הגרדיאן התעלה על עצמו כשפרסם לפני שבועיים, במקום את הסודוקו היומי, סודוקו בכל אחד מעמודי המוסף היומי שלו. מספר האינצ'ים שמקדישה עתה העיתונות לסודוקו, עולה בהרבה על זה שמקבלים טוני בלייר או כל נושא פוליטי אחר חשוב כשלעצמו בממלכה הבריטית.

את הכסף הגדול מרוויחים העיתונים באמצעות תחרויות נושאות פרסים ופרסום טיפים יומיים, אותם ניתן לשמוע בחיוג למספר מיוחד שהתשלום עליו גבוה וכולל את העמלה של המפרסם. השיגעון מחלחל בהדרגה גם לשאר העולם, מארצות-הברית ועד קרואטיה. לפי הדיווחים גם הניו-יורק טיימס עומד לפרסם סודוקו בגיליון סוף-השבוע שלו.

ועכשיו - סודוקו גם ב-ynet. לחצו כאן כדי לשחק !