שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האינטרנט: תא הווידויים היהודי

    סקס, פוליטיקה והרבה שאלות ביזאריות: ארבעה אתרים ברשת מציעים לגולשים דתיים (אך לא רק) להתקיל רבנים עם קושיות מחיי היום-יום. החל מחרדי נשוי ששואל איך נפטרים מנטייה הומוסקסואלית ועד שאלת השאלות: מה מברכים על נזלת שנכנסה בטעות לפה

    מדובר בתופעה: עשרות אלפי גולשים דתיים מציפים אתרי אינטרנט המאפשרים להם להציג שאלות לרבנים, חלקן בהחלט מבדרות, חלקן על תקן וידויים שערורייתיים. הרבנים – שמתפקדים על תקן ורדה רזיאל-ז'קונט בשביס – מנסים לכוון את המאמינים לדרך הישר, ובעיקר לתקוע אצבעות בסכר המצוות המתפרץ תחת האיום המתגבר של החיים המודרניים.

     

    אפרופו שאלות, בחורף שעבר, למשל, נזרקה לחלל אחד הפורומים השאלה: מה מברכים על נזלת שתעתה ומצאה את דרכה אל הפה? (התשובה, אגב, שסופקה על-ידי אחד הרבנים היא "לא כל מה שנכנס לפה מצריך ברכה. בוודאי לא דבר שאין בו הנאה. וגם אם הנך נהנה מכך, עדיין אין זו הגדרה של הנאה").

     

    "אל תתקרב בכלל למחשב!"

     

    לא פחות מארבעה אתרים גדולים פועלים בתחום – "מוריה" של קרן מורשת, "כיפה", המזוהה עם חוג רבני "צוהר", "ישיבה", שמפעילה ישיבת בית-אל ומזוהה עם הקו החרדי-לאומי של יש"ע, ו"מורשת", שמזוהה עם רבנים נטולי גוון פוליטי.

     

    כל אתר כזה מאפשר, כמובן,

    ליהודי המבולבל לפרסם בפורום שלו את שאלותיו ההלכתיות הבוערות באנונימיות גמורה. מי שמחפש מלודרמות אישיות קורעות-לב ובעיות הלכה שספק אם אפילו אלוהים האמין שיכולות להתקיים, כדאי שייכנס ל"מוריה". תפיסת העולם הפתוחה של האתר, הדוגלת מצד אחד בכתיבה כנה ואישית, ומצד שני בגישה חינוכית נלהבת, מביאה לכך שאחוז ניכר של השאלות באתר עוסקות במין, ולאו דווקא באגפיו הקונבנציונליים.

     

    כך, למשל, חושף גולש שמזדהה רק בכינוי "אברך דתי חרדי ונשוי" את עובדת היותו הומוסקסואל: "מחריד אותי לראות את ההגדרה הזו על עצמי, כי אני שונא את העובדה הזו שנאת מוות", הוא כותב, ולאחר מכן מפרט לפרטי-פרטים את מצבו הנפשי הירוד.

     

    הרב שמואל אליהו, בתגובה, מיהר לחבק אותו מצד אחד ולגנות את מעשיו מצד שני. "קראתי את מכתבך לפני כמה ימים ובכיתי יחד איתך", כותב הרב. "ידעתי שאי אפשר לשלוח דמעות בתור תשובה, לכן החלטתי להמתין כמה ימים, להרהר בתשובה ולכתוב לך בקיצור. הבעיה העיקרית שלך היא בראש. אם תפתור שם את הבעיה – תוכל לפתור את הבעיה עם הלב שלך. אלוקים לא מייצר אנשים עם תקלות! בני האדם מייצרים את התקלות וזורקים את האחריות לאלוקים".

     

    אין לצבוט בשבת

     

    גולש אחר ביקש את עזרת הרב בעניין חיבתו היתרה לכל הפיתויים שיש לאינטרנט להציע. "אני פונה אליך בתחינה נואשת שתעזור לי להציל את משפחתי", הוא כותב. "אני נשוי ואב לשניים. התמכרתי באופן מוחלט לאתרים פורנוגרפיים באינטרנט וכל נסיונותי לעמוד בפיתוי נכשלו".

     

    תשובתו של הרב אליהו לא מאחרת לבוא: "אתה חייב גדר הפרדה!", הוא עונה למכור הנואש.

    "אל תתקרב בכלל למחשב! אם עבודתך מהמחשב, גזור במספרים את החיבור לטלפון. אל תתן כלל אפשרות לגלוש לאתרים כאלה – שים מחסום פיזי!".

     

    לא כל הגולשים עוסקים בשאלות דרמטיות כל-כך, אבל גם מי שיש לו שאלה אזוטרית במיוחד לא ייצא מאוכזב: כחלק ממדיניות האתר, עונים הרבנים על כל שאלה – תמוהה ככל שתהיה. כך, למשל, גולשת אלמונית מעלה לדיון בעיה שמציקה לה: שיער הערווה.

     

    "יש לי הרבה וזה מציק", היא כותבת, "אבל חברות שלי אמרו לי שאסור להוריד כי זה מביא להרהורי חטא (מחשבות זימה על גברים, ח.ל.)". תשובתו של הרב משה עמיאל: "מותר להוריד, אבל אם הבחורה מרגישה הרהור מוקדם, אולי כדאי להימנע". גולש אחר הרגיש צורך עז לדעת, אם מותר לצבוט בשבת, והרב עמיאל השיב לו כי "בצביטה חזקה עלולים לצרור את הדם מתחת לעור, ודבר זה אסור בשבת".

     

    ונעבור להתנתקות

     

    תוכנית ההתנתקות, ששעת ביצועה הולכת וקרבה, הצטרפה לאחרונה אל הסוגיות ההלכתיות הנידונות באתרי השאלות והתשובות, והפורומים משמשים במה לפולמוסים סוערים בנוגע לגבולות המחאה. פעמים רבות מקבלות השאלות אופי מעשי, כשלפני מבצעים שונים שעורכים מתנגדי ההתנתקות – חסימת כביש, ענידת צמיד, השתתפות בהפגנה – יש מי שטורח לפנות לאחד האתרים ולבדוק מה דעת הרבנים.

     

    כך, למשל, כותבת-שואלת בחורה דתית, שבית-הספר אסר עליה להשתתף בחסימות צמתים: "אני תלמידה באולפנה (תיכון לבנות – ח.ל.) פנימייתית. אם האולפנה אוסרת עלי ללכת לחסום כבישים, האם זה כדין הורים שלא מרשים לעשות דברים"? זלמן ברוך מלמד, רב היישוב בית-אל, משיב כי "להפגין ולמחות כנגד עקירת היישובים זו מצווה, אך צריך לעשות אותה בצורה נכונה, כדי שלא תיפגם הצניעות". 

     

    הכה את המומחה

     

    מי שרוצה לשאול משהו את רבני הרשת, אבל פוחד שיצחקו עליו, יכול להירגע. להלן צמד שאלות הזויות שהחתום מטה שיגר לרבנים המתכתבים – וזכה במענה (שמות הרבנים נמחקו, בשם צנעת הפרט). 

     

    • שאלה: אני רוצה לדעת איך נראה זרע לבטלה. איך מבדילים בינו לבין שתן? מה צריך לעשות אחרי שיוצא זרע? וכל ההלכות הקשורות לעניין.
    • תשובת הרב: "שאלותיך בוגרות, רציניות וחשובות כדי להקפיד לא להיכשל חלילה באיסור חמור זה. 'איך נראה' – כוונתך ל'זרע' היוצא מהגוף כמו ריר לבן סמיך, השונה מאוד ממראה השתן. כשהוא יוצא שלא לשם פריון – הוא אסור כזרע לבטלה. וזה קורה או ממגע וחיכוך של האדם, או ממצבים העלולים לגרום לכך כמו הרהור אסור, בטן מלאה לאחר אכילה מרובה של חלבונים בארוחה, שינה על הגב או הבטן. כשחלילה נכשלים וזה קורה – צריך להתנקות ברחיצת הגוף היטב, ואת הבגדים והמצעים שנרטבו – לכבס". 

     

    • שאלה: האם מותר למבוגרים לעשות בועות סבון במשחק המיועד לכך? אם אסור, האם יש למנוע גם מהילדים לעשות כך?

     

    • תשובת הרב: "אין בבועות סבון כל איסור. ככלל, כל משחקי הילדים בשבת נועדו רק לילדים, ולמבוגרים יש בעיה לשחק בהם. יש משחקים שרצוי לא לגעת בהם ויש משחקים שילדים קטנים משחקים ולמבוגרים זה ממש מוקצה. כל טוב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פייר תורגמן
    רבנים מתחבטים בשאלות. כיצד נראה זרע לבטלה?
    צילום: פייר תורגמן
    מומלצים