שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צייר לי כבשה. ואפשר גם אוטובוס?
    "ספר המאיירים הגדול", שכולל מפגש עב כרס עם 35 מאיירים זוכי פרס האיור לספר ילדים של מוזיאון ישראל, מאפשר הצצה מלאת קסם לעולמם המופלא של האנשים שלצד המילים. מומלץ

    "אני עומדת מול הדלת. דופקת שלוש דפיקות חלושות ואחר מצלצלת צלצול חטוף בפעמון. פיק ברכיים, התרגשות קלה. אני אוהבת את ההרגשה הזאת – לעמוד על מפתנו של מאייר... מאיירים הם אנשים של מילה וקו – הם אוהבים לקרוא ספרים ואוהבים לצייר ציורים, ולפעמים לא ברור מה הם אוהבים יותר".

     

    איור: דוד פולונסקי

    בגילוי הלב הזה חושפת מיכל בוננו את התחושה שליוותה אותה בכל פעם מחדש לקראת כל אחד מ-35 המפגשים שלה עם מאיירים, זוכי פרס האיור לספר ילדים של מוזיאון ישראל ע"ש בן יצחק בשנים 1978-2004, מפגשים שמקובצים ב"ספר המאיירים הגדול", שרואה אור בימים אלה על-ידי מוזיאון ישראל והוצאת "עם עובד".

     

    בשבוע שבו רבים מאיתנו מקדישים כמה שעות פנאי של אחר-צהריים או ערב לטובת הספר העברי,  יוצא לאור הספר הזה, ספר שהוא גם סוג של תערוכה של ממש. בואו נודה: כקוראי ספרות הילדים לדורותיה אנחנו לא תמיד זוכרים ומזכירים את תרומתם של האנשים מאחורי האיורים, אלו שסייעו לסיפור המעשה שנמתח לו לאיטו בין דפי הספר לקרום עור וגידים. והנה בא הספר הזה ומשלם את חובנו לאנשים שמאחורי הדמויות שכבר מזמן אימצנו גם אנחנו לעצמנו, ובה בעת מציע לנו את האפשרות לפשפש ולהתענג שוב על זיכרונות נושנים ומתקתקים של ילדות.

     

    הספר נפתח במבוא המגולל את קורות האיור העברי לאורך חמישים שנה. יכול להיות שבפרק הזה תיווכחו כי הוריכם חסכו מכם איזה ספר או שניים מן הקנון הספרותי לילד, ואתם כמובן מוזמנים להשלים פערים – כן, אף פעם לא מאוחר מדי.

     

    לאחר הסקירה ההיסטורית מגיע הדבר האמיתי – 35 פרקים שהם למעשה מפגשים עם המאיירים הזוכים. סדרת המפגשים המצטברת היא כמו ביקור בגלריה חלומית, מלאת חדרים, עד שנדמה שחלליה – דפים צבעוניים ומלאי קסם – הם המקום המושלם עבור המאיירים ויצירותיהם.

     

    בלתי נמנע כמעט שהדפדוף בספר ילווה גם ברגשות התרפקות ונוסטלגיה. היות שהפרקים ערוכים שלא בסדר כרונולוגי אלא לקסיקוגרפי, לפי שמות המאיירים, הכיסופים של כל אחד מאיתנו מפציעים בו במפתיע. בין מאיירים ובין ספרים שטרם התוודענו אליהם, אנו פוגשים פתאום באיורים הוותיקים והזכורים משעת השינה שלנו, שמתחברים מיד לחיבוק ולנשיקת לילה טוב.

     

    ביקור בילדות

     

    בסיור בהדרכתה המסורה של מיכל בוננו, מאיירת בזכות עצמה, אנו פוגשים את הדמויות האנושיות שמאחורי האיורים (הדמויות הפיקטיביות) באמצעות צילום דיוקן וגם ריאיון אישי. לצד האיורים והשיחה מציגים היוצרים גם תמונת ילדות שלהם, ולצדה איור מאותה תקופה ממש. אם תקדישו לאיור הזה יותר מכמה שניות, בדרך כלל תגיעו לתובנה כי היה בו כדי לנבא את העיסוק העתידי של אותו אדם.

     

    אין ספק שבוננו ידעה מה לשאול את עמיתיה, והצליחה לחשוף משהו מהמתרחש מאחורי הקלעים של המאיירים. היא חקרה אם קיים רקע משפחתי, מהו איור, איך הוא נתפש, מיהם המאיירים והאמנים האהובים, מהם הספרים שהיו בעלי השפעה, מהן הטכניקות הרווחות, האם יש למאייר סדר יום, עד כמה עזה אהבת האיור ומדוע, וגם על מה חולמים מאיירים. הרבה הרבה חלומות.

     

    דני קרמן למשל רצה להיות ספורטאי ורצוי אלוף העולם בהדיפת כדור ברזל. מישל קישקה רצה להיות צייר, והיה משוגע על בוקרים. דוד פולנסקי צייר ג'וקים, שנא אגדות, מתגעגע "געגועים ביולוגיים" לקייב שבה הוא נזכר כשהוא מריח שלג, וחולם להתמסר לפיסול. מושיק לין היה הצייר של הכיתה. תרצה ולד רצתה להיות תופרת ואח"כ גם רקדנית, פסנתרנית ואדריכלית. רותו מודן חולמת לאייר ספר שהיא גם תכתוב.

     

    כולנו אוהבים, מוקירים ומתגעגעים לספרי הילדים. אם יש כאלה שנשכחו מלב או שפשוט מזמן לא הוצאתם אותם לסיור מן המדף, אפשר שהספר הזה יזכיר לכם נשכחות. זוהי גם הזדמנות יוצאת דופן להציץ פנימה אל תוך חדרו של המאייר ואל חלקת האלוהים הקטנה שלו, שלנו.

     

    "ספר המאיירים הגדול", מוזיאון ישראל והוצאת עם עובד, 340 עמ'.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך "ירח נודניק"
    איור: בתיה קולטון
    מתוך הספר
    איור: רעיה בר אדון
    הטבות למנויים
    מומלצים