שתף קטע נבחר

דולר או יורו (1)

הפסגה של ראשי האיחוד האירופי התפזרה בשעות הערב המאוחרות של יום שישי שעבר בלא הסכמה על תקציב האיחוד לשנים 2007 עד 2013. מאז, ירד שערו של היורו בעוד כאחוז לעומת הדולר. לכאורה, הירידה מפתיעה: המסגרת התקציבית הקודמת של האיחוד האירופי אושרה ב-1999 והיא בתוקף עד סוף השנה הבאה. נותרו עוד חודשים רבים לפגישות פסגה נוספות לגיבוש התקציב החדש. תקציב האיחוד אף אינו גדול במיוחד: 106 מיליארד יורו השנה, כאחוז אחד בלבד מהתוצר המקומי המאוחד של המדינות החברות בו. בהשוואה לתקציבי הממשלות עצמן, זהו פסיק קטן. אך האופן בו קרסו השיחות, וחילופי ההאשמות הפומביים הנזעמים בין ראש ממשלת בריטניה בלייר לנשיא צרפת שיראק, מעידים על המשבר הקשה אליו נקלעה היבשת כולה.

 

שני סעיפי ההוצאה הבולטים בתקציב: הסובסידיות לחקלאי אירופה, כ-50 מיליארד יורו, והסיוע לאזורי הפיתוח הנחלשים, כ-40 מיליארד יורו. טוני בלייר, מעודד מהצלחת יוזמתו למחיקת החובות החיצוניים לארצות אפריקה העניות, הביא לפסגת בריסל הצעה לעסקת חבילה: בריטניה תסכים לשלם יותר כסף לקופת האיחוד, ובתמורה יסכימו המדינות האחרות להפחתה הדרגתית ומשמעותית בסובסידיות לחקלאות. את עשרות מיליארדי היורו שאנחנו נותנים בכל שנה לחקלאים אמידים, אמר בלייר, אנחנו צריכים להשקיע בעידוד הצמיחה, ביצירת תעסוקה, בהסבה מקצועית ובמחקר ופיתוח - כל התחומים בהם אירופה מפגרת, ומעמיקה את הפיגור, ביחס לארה"ב ואסיה הפורחת.

 

נשיא צרפת שיראק וקנצלר גרמניה שרודר התנגדו בתוקף לחיסול הסובסידיות לחקלאות, מהן נהנות האוכלוסיות הכפריות במדינותיהם. התנגדותם נובעת משיקולים פוליטיים אנוכיים: מיליוני האיכרים הנהנים מהסובסידיות יכולים להטות את הכף בבחירות הקרובות בגרמניה, והיותר-רחוקות בצרפת. האיכרות היא אחד המעוזים של השמרנות הפופוליסטית החדשה באירופה. פסגת בריסל התפזרה בהמולה של גידופים ואמירות על משבר סופני. אף על פי כן, היה בה חיוב רב. לראשונה התנגשו בפומבי שני חזונות של אירופה, השמרני והמתקדם. אם החזון של בלייר ינצח באירופה, רוצו לקנות יורו. אם החזון של שיראק ינצח, רוצו למכור יורו. נראה שרוב המשקיעים סבורים, עד כה, שידי שיראק על העליונה, ולכן היורו נופל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים