שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מדריך: איך ממירים קלטת וידאו לפורמט דיגיטלי?

    נתקפתם בחשק עז לערוך את סרט הבר מצווה שלכם, שצולם על קלטת VHS? או גרוע מכך, אתם רוצים להעביר למחשב את החתונה של ההורים, שצולמה במצלמת 8 מ"מ? איך מעבירים את העבר האנלוגי להווה הדיגיטלי?

    המדיה האנלוגית סובלת מאורך חיים מוגבל ורגישות לתנאים סביבתיים כמו חום, קרינת שמש, שדות מגנטיים, אבק ושריטות. כל מדיה אנלוגית דוהה עם הזמן, נשחקת ומאבדת מאיכותה. לעומתה, המדיה הדיגיטלית (קובץ או תקליטור) רגישה הרבה פחות.

     

    לכן, הצורך לשמר את העבר נעשה דחוף יותר ככל שהזמן עובר. הדרך הנוחה והיעילה לשמר את הסרטים הישנים היא להמירם לפורמט דיגיטלי. ההבדל בין וידאו אנלוגי לוידאו דיגיטלי דומה מאוד להבדל בין מצלמת פילם (אנלוגי) למצלמה דיגיטלית.

     

    המצלמה "הרגילה" יוצרת תמונה על גבי מדיה אנלוגית (פילם נגטיב, שקופית וכדו'), ועל מנת להעביר את התמונה אל המחשב, יש להשתמש בסורק.

     

    מצלמת הווידאו האנלוגית, יוצרת את הסרט על גבי קלטות וידאו או על סרטי פילם. על מנת לערוך את הסרטים באמצעות מחשב, יש להמירם למדיה דיגיטלית באמצעות ציוד לכידה מתאים שיוצר רצף של תמונות קטנות שגודלן זהה. מכאן כבר סלולה הדרך אל תוכנת העריכה במחשב שלכם.

     

    מכשיר הווידאו

     

    ברוב מכשירי הווידאו הסטנדרטיים משולבות יציאות הנקראות Composite Video. חיבור שכזה נראה בדיוק כמו החיבורים המוכרים במערכות הסטריאו (חיבורים

    קטנים בצבעים לבן ואדום, או לבן ושחור או בשמם המקצועי RCA). לרוב, חיבור הווידאו יסומן בצבע צהוב.

     

    במכשירי וידאו מתקדמים יותר ניתן למצוא גם יציאת S-Video (חיבור עגול עם ארבעה פיני מתכת לווידאו ופין פלסטיק להידוק החיבור). חיבור מסוג כזה איכותי יותר, אך דורש שימוש בכבלים מיוחדים. אם קיים אחד כזה, מומלץ להשתמש בו. בכל מקרה, בכל מכשירי הווידאו ניתן למצוא יציאות אודיו סטנדרטיות ואפילו סטריאופוניות.

     

    פתרונות לחובבים 

     

    יש  הרבה אפשרויות ללכידת וידאו. נתחיל מפתרונות המיועדים ליצור סרט המיועד לצפיה במחשב, ב-VCD וברמה ביתית:

     

    קופסה חיצונית - ניתן למצוא בשוק מספר רב של מוצרים המשתמשים בחיבור USB. במקרים רבים מדובר בקופסה חיצונית בעלת כניסות וידאו ואודיו שונות, המתחברת למחשב עם כבל USB פשוט (שאלו את המוכר). חלק מהמוצרים מגיעים עם מקלט טלוויזיה מובנה. רובם משתמשים בחיבור USB 1, והם דוגמים לפורמט MPEG1, באיכות שדומה לקלטת VHS מעט משומשת.

     

    המכשירים היקרים יותר תומכים בחיבור USB2, ואלה יידגמו לפורמט MPEG2 באיכות המתאימה ליצירת DVD. אבל מכיוון שמדובר בפורמט MPEG, מומלץ להשתמש בהמרה כזו בעיקר על סרטים "מוכנים" ולא על כאלה שדורשים עריכה נוספת בתוכנה.

     

    כרטיסי טלוויזיה וכרטיסי מסך - ככלל, תפקידם העיקרי של כרטיסים אלו הוא לאפשר הצגת שידורי טלוויזיה על גבי המחשב. לעיתים, ניתן למצוא בהם גם כניסת וידאו (חיבור RCA עגול) או חיבור S-Video, ואז ניתן לדגום את הווידאו אל המחשב בדיוק כמו עם קופסה חיצונית. 

     

    ניתן למצוא גם כרטיסי מסך עם יציאות וידאו, או בשמם המקצועי VIVO (קיצור למילים Video In, Video Out). כרטיס כזה מאפשר להציג את התמונות במחשב או על מכשיר הטלוויזיה, ולחבר אליהם ציוד וידאו.

     

    באמצעות כל אחד משלושת המוצרים (הקופסה, כרטיס הטלוויזיה וכרטיס המסך) ניתן ללכוד וידאו אל המחשב, אלא שברוב המקרים איכות הוידאו שתתקבל תהיה נמוכה, עלולות להופיע "קפיצות" מרגיזות והפורמט שאליו יומר הסרט עלול להיות ייעודי לתוכנות מסויימות ולא מוכר בתוכנת העריכה שלכם.

     

    כך שאם המטרה היא לשמר את החומר הישן - זה יספיק, אבל אם תרצו להמשיך ולערוך את החומרים או לצרבם על DVD - התוצאה עלולה לאכזב.

     

    פתרונות למשקיענים

     

    הנה כמה הצעות למי שמעונין להשקיע קצת יותר, ואולי אפילו להפוך את המטלה החד פעמית לתחביב:

     

    • חיבור Firewire - לשימושים מקצועיים יותר, מומלץ להשתמש בתקן Firewire. תקן המיועד לא רק לחיבור מצלמות DV או דיסקים חיצוניים, אלא גם להעברת מידע דיגיטלי. ישנם כרטיסי קול מקצועיים ויקרים, העובדים עם חיבור שכזה. ישנם גם מכשירים (ממירי DV) המסוגלים להמיר אות וידאו אנלוגי לפורמט DV, מצד אחד חיבורים אנלוגיים (RCA בשלושה צבעים או S-Video), ומהצד השני חיבור Firewire. 

      ממירים כאלה דוגמים את האות האנלוגי לפורמט DV, אותו ניתן לערוך באמצעות רוב תוכנות העריכה. החל מ-iMovie או MovieMaker החינמיות, ועד למערכות Final Cut, Avid או Premiere היקרות ביותר. למעשה, רוב התוכנות הללו יזהו את הממיר כאילו הוא מצלמת DV המחוברת באמצעות Firewire, ויאפשרו לדגום ישירות לתוכנה. 

      לממירים הללו יתרון נוסף: הם דו כיווניים, ולכן ניתן להמיר גם בכיוון ההפוך, ולהוציא וידאו מהמחשב אל מסך טלוויזיה או להקלטה על מכשיר וידאו. כך, לאחר העריכה תוכלו להעביר את הסרט בחזרה לפורמט אנלוגי כמו VHS - אבל לא חייבים להתעקש.

    • מצלמת מיני DV - אם יש לכם מצלמת מיני DV, ייתכן ולא תצטרכו בכלל ממיר. לרוב המצלמות הללו יש חיבור אנלוגי, המאפשר הצגת התמונה מהמצלמה על גבי טלוויזיה. חלקן מאפשרות פעולה הפוכה - דגימת וידאו ממקור אנלוגי חיצוני אל הקלטת, במקום מעדשת המצלמה - ורובן יעבירו את אות הווידאו לא רק לקלטת אלא גם ליציאת הFirewire שלהן, ממש כמו ממיר.

      אם יש לכם מצלמה כזאת, חסכתם הרבה כסף. נציין שבעבר אפשרויות אלו היו קיימות רק במצלמות המקצועיות יותר; היום ניתן למצוא אותן גם במצלמות זולות יחסית.

       
    • כרטיס לכידה מקצועי - למי שהפרוטה מצויה בכיסו מוצע הפיתרון היקר מכולם: כרטיסי לכידה מקצועיים, כמו אלה המשמשים בעמדות עריכה כבדות, המיועדות לעבודה מקצועית עם חומר לא דחוס. למעשה, כך עבדו עד שפותחה שיטת ה-DV, וכך עדיין עושים עם פורמטים מקצועיים כמו Beta.

      כרטיס שכזה יעשה את העבודה בצורה טובה מאוד ואיכות התוצאה הסופית תהיה גבוהה במיוחד - גבוהה יותר גם מ-DV. אבל זכרו שרכישת כרטיס כזה רק לצורך המרה מ-VHS שקולה לנסיון להרוג זבוב עם טיל בליסטי. הדבר מומלץ רק אם באמתחתכם עשרות או מאות קלטות Beta (הקלטות הקטנות שהיו פעם ונעלמו לטובת קלטות ה-VHS המוכרות), ורק אם יש לכם מערכת חזקה מספיק לעבודה עם וידאו לא דחוס.

     

    הרבה עבודה לפנינו

     

    לסיכום, כמו שישנם סוגים שונים ומגוונים של וידאו אנלוגי, כך ישנן שיטות שונות ומגוונות לא פחות ללכוד ולהמיר חומר אנלוגי לדיגטלי. הבחירה תלויה באיכות המקור, הפורמט הסופי הרצוי ובסופו של דבר - בתקציב. ככל שתרצו דברים מתקדמים יותר - לכידה איכותית, עריכה מורכבת ומוצר סופי ראוי לצפייה - תזדקקו לפתרון מורכב יותר.

     

    ברגע שהמרנו את הווידאו לקובץ מחשב, ניתן יהיה לבצע בו שינויים, "חיתוכים", להפעיל על הסרטון מניפולציות שונות וכדומה. לעיתים, בגלל איכותו הנמוכה של המקור, ייתכן שנצטרך להפעיל גם פילטר או שניים, לבצע תיקוני צבע וגם לטפל באיכותו של הסאונד. הרבה עבודה, אבל במקרה של סרט חשוב ויקר, במובן הסנטימנטלי, העסק שווה.

     

    המרה מפילם

     

    עד כה הצענו פתרונות להתמודדות עם וידאו, אבל מה קורה כשהסרטים ישנים יותר? ובכן, סרטים שצולמו בפילם (8 מילימטר הוא הנפוץ ביותר) מציבים בפנינו אתגר מעניין. היות שלמצלמות הללו אין שום יציאת וידאו או יציאה אחרת והסרט הוצג על מסך חיצוני, אין דרך לדגום את התמונה המקורית.

     

    במקרה שכזה, יש לשבת ולסרוק את הפריימים של הסרט אחד לאחד ולאחר מכן "לאחדם" לסרט שלם. התהליך הנפוץ ביותר נקרא טלסינה. היות ובמקרים רבים מדובר במספר לא מבוטל של פרייימים (1,500 תמונות לכל דקת סרטון), זוהי פעולה ממושכת, מסובכת, הדורשת ציוד יקר, הרבה סבלנות וכסף.

     

    עובדה זו גורמת לרוב המשתמשים לוותר על העניין לגמרי, אבל למרבה המזל, יש פתרון יצירתי, שבהתחלה אולי שמע מעט טיפשי, אך בהמשך, כשמבינים כמה זמן וכסף הוא יכול לחסוך - משתכנעים.

     

    מקמו את המקרנה בחדר חשוך מול מסך מתאים. לצידה, על גבי חצובה, מקמו מצלמת וידיאו דיגיטלית איכותית. כוונו את מצלמת הווידאו כך שהפריים יחפוף את הפריים המקורי. כעת הפעילו את ההקלטה במצלמה הדיגיטלית והקרינו את הסרט.

     

    חשוב להקפיד על חדר חשוך, לבטל את כל ההגדרות האוטומטיות במצלמה (פוקוס אוטומטי, איזון צבע וכדומה), לשחק עם מהירות הצמצם ולהשתמש במיקרופון חיצוני איכותי. בסופו של התהליך (שיכלול בוודאי כמה נסיונות) תקבלו סרטון דיגיטלי לכל דבר.

     

    הערה למשתמשים שאוהבים חיים קלים: חלק מחנויות ה-DVD מציעות לבצע את הליך ההמרה עבורכם עבור כמה עשרות שקלים.

     

    מתוך גיליון 5 של זמן דיגיטלי , מגזין ברזולוציה אחרת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עריכה דיגיטלית. יש דרכים רבות להעביר את הסרט למחשב
    צילום: נט מגזין
    מתוך גיליון 5 של זמן דיגיטלי, מגזין ברזולוציה אחרת. שער המגזין
    שער המגזין
    מומלצים