הפורשים בדמעה: השוק כבר לא מחכה לפורשי צה"ל

אל"מ (מיל.) בנצי נחל, מנהל רשות התעסוקה בארגון גמלאי צה"ל, "צוות", מצר על הפיחות הגדול שחל במעמדם של פורשי צה"ל לעומת שנות השישים והשבעים, ימי מפא"י העליזים, ומסביר שזהו חלק בלתי נפרד מהשינויים הערכיים העצומים שהתחוללו במדינה מאז מלחמת לבנון. "בעקרון, המדינה היום חשה מחויבות ברמה של אלופים, אבל גם זה לא לכולם. כל בעל דרגה שמתחת לאלוף, צריך להתמודד בכוחות עצמו עם המציאות החדשה שנוצרה כי היחס לצבא השתנה ב-20 פלוס השנים האחרונות", אומר נחל.

מוכרחים לעשות פשרה

כל שנה עוזבים את שורות הצבא כאלף איש, 60% מהם נגדים, 33% קצינים בדרגת עד סא"ל וכ-7% מהקצונה הבכירה. בסקר תעסוקה שערכה מחלקת פרישה מצה"ל בקרב פורשי 2004 עולה, כי 66% מועסקים ברובם במגזר הפרטי, 10% מצויים בשלב ההסבה, 3% בשלבי מו"מ והשאר הצהירו שאינם יכולים או אינם מעוניינים לעבוד מסיבות שונות.

למעט בעלי מקצועות מבוקשים בעיקר בתחום הטכנולוגי-רפואי שנחטפים לא אחת בטרם פשטו את המדים, רוב הפורשים שיוצאים עם ותק של כ-25-15 שנה, נאלצים לעבור דרך חתחתים ולעשות פשרה משמעותית על מנת להיקלט בשוק האזרחי.

מסלול היציאה לאזרחות של מסיימי שירות קבע מתחיל במחלקת הפרישה של הצבא. המחלקה מלווה את הפורשים ונותנת להם הכוונה וסיוע נקודתי במעבר לחיים האזרחיים, כולל הכנה פרקטית ומנטלית.

הטיפול מתחיל לרוב כשנה לפני מועד השחרור ונמשך כשנה לאחריו. במקביל מלווה אותם "צוות" מיום שחרורם ועד בכלל, ומגיש להם סיוע נרחב בכל הנוגע להשתלבות בפרק ב' של הקריירה. בנוסף, מחזיקה מחלקת הפרישה של הצבא במשרדי איתור תעסוקה באיגוד לשכות המסחר ובהתאחדות התעשיינים. מאז שנת 1991 ועד היום, נקלטו בתעשייה כ-2,350 נגדים וקצינים שפרשו מצה"ל.

יותר מדי "מבוגרים"

פרק הזמן הממוצע למציאת תעסוקה עבור פורשי צה"ל הוא 8-6 חודשים מרגע שהתחילו לחפש ברצינות, נתון שאגב די דומה למה שקורה בקרב שאר בני גילם בשוק העבודה. אולם, חלקם גם אינו מוצא כלל עבודה או מתקשה להחזיק מעמד במקום העבודה לתקופה ממושכת.

אל"מ (מיל.) בנצי נחל מסביר, שבאופן טבעי ליוצאי צה"ל קשה יותר להסתדר בעבודה. "איש הצבא 'אולף' במשך עשרות שנים להיות שכיר, להיות במערכת מאוד מאורגנת וגם אינו יוצא לשטח רעב. יש לו משהו ביד ולכן הוא רוצה קודם לנוח טיפה, ואינו ממהר לקבל את מה שמוצע לו שבדרך כללל נמוך ממה שהיה לו בצבא".

פרויקט הנגדים והקצינים של משרד התמ"ת הוקם ב-86' כדי לסייע ליוצאי זרועות הביטחון להיקלט בשוק האזרחי באמצעות ייעוץ, הדרכה והכוונה מקצועית. הפרויקט, שמתבצע בשיתוף פעולה עם מחלקת פרישה ו"צוות", מתפקד כחברת השמה לכל דבר. מנהל הפרויקט, אל"מ (מיל') מוטי שגיא, מסביר שגולת הכותרת של המיזם היא ההכשרות המקצועיות שעוברים הפורשים בתחום המחשוב, הוראה, אלקטרוניקה, מורי נהיגה, קציני בטיחות רכב, קציני בטיחות בעבודה, מינהל לוגיסטי, פחחות רכב ותחומים נוספים בהתאם לצורכי השוק.

"ההתנתקות מהצבא מלווה בקשיי פרידה"

ההתנתקות, מתברר, מעיבה גם על הפורשים משירות קבע. מאחר והמסגרת הצבאית מאוד מגוננת, מתקשים אנשי הקבע להיפרד מהמערכת ולוקים למעשה בהלם אזרחות. לדברי היועץ הארגוני דני וולקן, "אנשים ששירתו עשרות שנים במקום עבודה, חווים קשיי פרידה והדבר בולט במיוחד אצל הנגדים. אסור לשכוח שהחבר'ה האלה התגייסו בגיל 18 ומאז המערכת בדרך כלל מחליטה עבורם עד גיל 45-40. כלומר, המעברים שהיו להם במהלך השירות, התרחשו מבחינתם כמעט בלי שהם נקפו אצבע והם התרגלו לכך שהמערכת תארגן בשבילם הכל, ותפתור את בעיותיהם".

דבריו של וולקן זוכים לחיזוק ממנהל פרויקט הנגדים, מנהל הפרויקט, אל"מ (מיל') מוטי שגיא,  שמדווח על קשיי הסתגלות רבים: "שום דבר לא בוער להם והם לא רעבים מספיק בגלל הפנסיה. הם נתונים בהלם פרישה ולוקח לאסימון הרבה זמן לרדת: חצי שנה, שנה ואפילו 5 שנים או עד שהאישה זורקת אותם מהבית. מה גם שהם מתקשים לשווק את עצמם ונאלצים בהרבה מקרים להתמודד מול דורשי עבודה צעירים יותר אך מנוסים יותר".

הזמן שעובר בתקופת החיפושים פועל לרעת הנגדים והקצינים במילואים, כיוון שההערכה העצמית שלהם הולכת ויורדת, הסביבה הקרובה מגיבה בהתאם ואפילו המעסיקים הפוטנציאליים נרתעים מהחור שהולך וגדל בקורות החיים של המועמד.

מעבר לבעיות האובייקטיביות והסובייקטיביות בהם נתקלים יוצאי צה"ל, דומה שאבן הנגף העיקרית שעומדת בדרכם למציאת פרנסה, היא ההבדלים המנטליים העצומים בין העולם האזרחי לעולם הצבאי.

"המעבר לאזרחות הוא כמו מעבר מהציוויליזציה לג'ונגל עבור איש הקבע", אומר רס"ן (מיל') אבי לוי, מנכ"ל חברת בוב בטיחות וביטחון ואיש המערך הטכני לשעבר של חיל האוויר. "האזרחות היא תרבות ארגונית שונה לגמרי ואתה נדרש בבת אחת לעבור ממערכת שעוסקת בהוצאת כספים למערכת שמייצרת כספים. הקודים שונים לגמרי ומה הפלא שאתה מרגיש כמו טירון בגיל 40 פלוס?".

לוי שפרש מצה"ל ב-96', התקבל בתוך זמן קצר למשרת רכז הדרכה וסגן מנהל "מכללת עתיד" בתל אביב. לאחר  3 שנים חש לוי שמיצה את הנושא ועשה קורס למנהלי ביטחון בכירים במסגרת פרויקט הנגדים והקצינים. במשך כשנתיים, הוא היה מובטל ללא שכר עקב החוק שאוסר על מתן דמי אבטלה לפורשי צה"ל, ובתום הקורס פתח את "בוב", החברה העוסקת בשירותי בטיחות וגהות בעבודה.

לוי מפנה אצבע מאשימה למערכת, שבמקום לעודד את הפורשים למצוא תעסוקה, "מרפדת" אותם בכל מיני הטבות הגורמים להם לחשוב פעמיים אם בכלל כדאי לקחת עבודה בתנאים הרבה פחות טובים, בפרט שההכנסה נטו קטנה יותר מהפנסיה שהוא מקבל. "איש הקבע לשעבר, חייב להבין שכמה שהוא ישתחרר יותר מהר מההשוואות בין ההווה והעבר, הקליטה שלו תהיה קלה יותר", אומר לוי.

לא תמיד הבעיה נעוצה בפורשים אלא דווקא בצד השני של המתרס שלא אחת מסתכל עליהם בחשדנות ואפילו בזלזול מה, כפי שמגדיר את הבעיה אל"מ (מיל') מוטי שגיא: "אנחנו יודעים להכשיר את הפורשים לאזרחות, אבל אף אחד לא מכין את המעסיק לקליטת הפורשים ולהבין את היתרונות הטמונים בהם".

טירה: תמיד אעדיף להעסקי קצינים במילואים