היתרונות של לימוד בכיתות קטנות

זה מכבר התברר ממחקרים כי למספר מצומצם (פחות מ-20) של תלמידים בכיתת הלימוד בבית הספר היסודי יש השפעה חיובית על ההישגים הלימודיים של הלומדים בכיתות אלו.

האם ללימוד בכיתות קטנות תהיה השפעה גם בהמשך לימודיו של התלמיד במסגרות אחרות? על מנת לענות על שאלה זו ניהלו החוקרים ג'רמי פין, סוזן גרבר וג'יין בויד-זהריאס ( Finn, Gerber & Boyd-Zaharias) מחקר המתפרסם בגיליון מאי של כתב העת Journal of Educational Psychology שנועד לבחון אם תלמידים אשר למדו בכיתות קטנות במהלך גן-חובה עד כיתה ג' נשרו פחות מהלימודים בבית הספר התיכון מאשר חבריהם שלמדו בכיתות גדולות.

במחקר השתתפו 4948 תלמידים מ-165 בתי ספר במדינת טנסי שבארצות הברית. החוקרים עקבו אחר השגיו הלימודים של כל תלמיד החל מגן חובה ועד לסיום כיתה י"ב. עם כניסתו של התלמיד לגן החובה שובץ התלמיד באופן אקראי לכיתה קטנה (17-13 תלמידים) או לכיתה גדולה (26-22 תלמידים).

התלמידים נשארו בכיתות שאליהן שובצו עד לסיום כיתה ג'. בסיום כל שנה נבחן התלמיד במבחן מתמטיקה ובמבחן קריאה. כמו כן המשיכו החוקרים לעקוב אחר התלמיד כדי לוודא אם לא נשר במהלך לימודיו בבית הספר התיכון.

באופן לא מפתיע, מתוצאות המחקר עולה כי תלמידים בעלי השגים גבוהים במבחני הקריאה והמתמטיקה בכיתות הנמוכות נשרו פחות במהלך לימודיהם בבית הספר התיכון מאשר חבריהם בעלי ההשגים הנמוכים. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם תיאוריות המתייחסות לנשירה מבית הספר התיכון כתהליך המתחיל מהשגים נמוכים כבר בבית הספר היסודי. כמצופה, גם ההשגים של תלמידי הכיתות הקטנות במבחני מתמטיקה וקריאה היו גבוהים מהשגי חבריהם בכיתות הגדולות. לכן, ניתן היה לצפות כי הלומדים בכיתות הקטנות ינשרו פחות מבית הספר התיכון ואמנם, כך נמצא במחקר.

הממצא המעניין של המחקר הוא שמעבר להשגים הלימודיים, גורם מרכזי בקביעת סיכויי הנשירה מהתיכון הוא גודל כיתת הלימוד בבית הספר היסודי. כך שתלמידים בעלי השגים נמוכים בכיתות קטנות נטו פחות לנשור מבית הספר התיכון מאשר חבריהם בעלי השגים דומים בכיתות הגדולות. מתוצאות אלו ניתן להסיק שללימודים בכיתה קטנה יש ערך מוסף לטווח הארוך מעבר לשיפור המיידי בהשיגים בבית הספר היסודי.