שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הולמס-קרוז שיק

    על הקודים בביצה, על זוגיות מפרה ועל הסלב-דאר. עוד שבוע מצוין עובר על כוחות הבלונדינית

    אחרי שני בקבוקי יין, ארבע שעות ארוכות מדי של שיחת נפש ואלרגיה שלו לסנופי שלי - הפציעה המסקנה: יש חיבור בסיסי!

    אחד היתרונות הגדולים בלהיות דמות ציבורית היא העובדה שכולם בביצה חברים שלך. טוב, לא ממש חברי נפש, אבל חברים על בסיס מטרות משותפת: לכבוש את השער הבא של "שבעה ימים", להשיג כמה שיותר "חינמים" ולהשיג עוד תפקידון. אבל מה שבאמת מייחד את עולמנו הצר, מעבר לעובדה שאנחנו נוהגים להשוויץ שאנחנו מכירים את כו-לם ("רקדתי אתמול בווקס עם סקעת", "בשנייה אני משיגה את המספר של עידן רייכל"), היא מערכת קודים ייחודית העוזרת לנו לתקשר, אפילו אם ההיכרות בינינו מסתכמת בקריאה הדדית אחד על חיי השני במדורי הרכילות. הקוד ההתנהגותי השולט בביצה הוא הקוד הנייטרלי. כלומר "שמעתי עלייך, קראתי עלייך, ריכלתי עלייך, למרות שמעולם לא נפגשנו". הוא מאופיין בהנהון ראש קליל וקריצה ואנחנו נוהגים להשתמש בו במפגשים אקראיים בעיר. קוד אחר, על תקן קוויקי, כולל מצמוץ עיניים מהיר ומשמעותו "פגשתי אותך כבר חמש פעמים באודישנים של מאירה". ויש גם קוד מגעיל שבא לידי ביטוי בפזילה קלה וכחכוך גרוני ופירושו "את יושבת לי על אותו טייפקאסט, גונבת לי את כל התפקידים ואני שונאת אותך!".

     

    מערכת ה"סלב-דאר" (פיתוח על של ה"גיי-דאר" שמאפשר להומואים לזהות אחד את השני ממרחק מבלי להחליף מילה) קיימת אצל כל כוכב מתחיל. אפילו אצל כונפות ריאליטי. זה כמו "כריזמה", או שיש לך את זה או שאין לך את זה. ואם אין לך אותו, בייבי, כנראה שאת לא באמת שייכת לשואוביז. אצלי המערכת הזאת כל כך רגישה שהיא מאפשרת לי לזהות גם ממרחק של 500 מטר ובתנאי ראות קשים את כל משתתפי "כוכב נולד 3", "רצים לדירה 2" ואת יאיר הניג. ה"סלב-דאר" שלי סיפק לי השבוע טוויסט מסעיר לחיים, אבל לזה עוד נגיע בהמשך. קודם לכן, תבונה.

     

    בתחילת השבוע ישבתי עם ה"פמילייה" בבראסרי ואחרי שטחנו עד עפר את הפרידה של עפר שכטר וטלי שרוני וניסינו לנחש מי זאת הסלבריטאית הסודית מ"פנאי פלוס" (אני! אני!) נשמע במוחי בום על-קולי ונחתה המסקנה המהממת שהדבר היחיד שיכול לשפר את חיי (אחרי שקיבלתי תפקיד בסדרה וצ'ק תמלוגים על תוכנית שהשתתפתי בה לפני כשנה) הוא בן זוג קבוע, מפורסם, חתיך ועתיר ממון. כן, גם אני רוצה להיות כמו יהודה ואפרת, נינט ורן, יב"ז וג"יז, לירון ונטלי. גם אני רוצה טום קרוז משלי שיקפץ מאושר על כורסאות הטלוויזיה של אודטה דנין ויצרח עד לב השמיים, "אני מאוהב". גם אני רוצה לקבל ראיון זוגי בראש השנה ולדפוק קופה בקמפיין זוגי לדירת ארבעה חדרים עם בידה בכל אסלה ב"סביוני חדרה".

     

    הסיבה שעד עכשיו לא הסתערתי על זה בכל הכוח היא שאני, לצערי, מודעת למחיר הכבד בביצוע גילוי עריות בעקבות יחסים אינטימיים עם שכפול גנטי שלי ממין זכר. ככה זה עם גברברי (ונשות) הביצה - או שהם מקטרים על זה שאין להם עבודה, או שהם עסוקים בבעיות הנפשיות שלהם או שהם מאוד מצליחים, וגורמים לי לרגשי נחיתות. בקיצור, לא תודה.

     

    זה לא שלא ניסיתי לצאת עם מפורסם. יצאתי עם "מיסטר ג'ל", כוכב, חתיך, שטחי וסטרילי, שמוטרד בעיקר מעמידות הקוצים שבשערו, שסקס איתו יותר סטרילי ממייקל ג'קסון ושהמקלחת שלו עמוסה ביותר קרמים מאשר בסניף הסופר-פארם הקרוב לביתו.

     

    בדקתי גם אופציות למימוש עם "מיסטר רגש", שחקן תיאטרון מוערך, מחוספס וכל כך עמוק אינטלקטואלית שכל שאלה פשוטה של "מה נשמע" ו"איך היו החזרות" גררה ממנו מונולוג שלא היה מבייש את שייקספיר. אז הפנמתי שלהתעסק עם הגברים בביצה זאת סכנה ברורה ומיידית, ואפילו לא הבטתי לעברו של "השרירי", סוג של שחקן-דוגמן מהליגה של קירות נתיבי איילון שחדר למתחם המסעדה. אבל מצד שני, כשמינוס ופלוס נפגשים, נוצר מיד מעגל חשמלי וה"סלב-דארים" שלנו אותתו אחד לשני: "כן, קראתי שאת/ה פנוי/ה ואשמח להיות לך לאייטם זוגי לתקופת ניסיון". באחווה חברית ששמורה רק לברנז'ה צורף מיידית "השרירי" לשולחן שלנו, על אף שמעולם איש מהסובבים לא החליף איתו יותר מהנהון ראשים במסיבות. בסופו של לילה מצאנו את עצמנו בסניף איקאה שבו אני גרה ואחרי שני בקבוקי יין, ארבע שעות ארוכות מדי של שיחת נפש ואלרגיה שלו לסנופי שלי (שהפכה אותו מתואם דודי בלסר לסוג של חיית בר מחרחרת) הפציעה המסקנה: יש חיבור בסיסי. ומכיוון ששרפתי עליו כמה שעות אני מוכנה לגבות את התשלום ולהתהדר כטווס ב"שרירי". זה מחיר התהילה ובשביל תהילה צריך לסבול. שלא לומר להתפשר. אז בינתיים אנחנו ביחד והחיים, לשם שינוי, ורודים מתמיד. יש לי תפקיד, 18 סצנות ליום הצילומים הקרוב וצמוד טרי ומפורסם. עכשיו אני רק מחכה שאיזה נובר אייטמים יגלה אותנו ויכתוב על זה, שלא לומר, יעניק לי שער אחורי ב"ידיעות אחרונות". אני מקווה שזה יקרה תוך 24 שעות כי אם לא איאלץ לשלוח "מייל צהוב" ל-YNET.

     

    נ.ב

    האם נדמה לי או שאושרי כהן מגיע בתקופה האחרונה לכל האירועים בעיר? הוא פנוי?

     

    כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.

     

    ani-celeb@pnaiplus.co.il

     

    לטור הקודם של הסלבריטאית

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים