שדרות רוטשילד: כרטיס הביקור של העיר

יש אנשים שהמחשבה על סיור מאורגן עושה להם רע. מעוררת בהם התנגדות או זעם כמו סמרטוט אדום שפורשים מול שור בועט ועצבני. במחשבה צלולה, הצדק איתם. כמה סבלנות אפשר לגלות כלפי אנשים זרים שנלחמים על זכותם לשאול שאלות מעצבנות ולקבל את כל תשומת הלב שמדריך אחד יכול לתת לקבוצה שלמה? מצד שני, מדריך טוב יכול להפוך מקום סתמי לאירוע מרתק. הזדמנות להכיר מראות וסיפורים שלבד לא תמיד פוגשים.

על התפר בין שתי האפשרויות יושב קרל ולטר, סוכן ביטוח בן שלושים ושמונה, שבין ביטוח חיים לפוליסת בריאות מדריך סיורים בתל אביב. פגישה תל אביבית פיוטית של סתירות פנימיות. פעם בחודש הוא מדריך סיור לשדרות רוטשילד בלילה. בחורף עוטף החושך את הרחוב בנימה מאופקת. מטריות רצות בגשם, אנשים

פסל הכסא. להסתכל על עצמכם בעיניים של הרחוב‏ (צילום: הילה טוב)

1

2

3

4

במעילים. לילה בסגנון אירופאי. בקיץ הוא מחזיר לשדרות את הבריזה הים-תיכונית שהחום והלחות מצליחים להכניע לאורך שעות היום.

שדרות רוטשילד הן כרטיס ביקור שמגדיר את תל אביב. זה שמספר את תולדות חייה של העיר שהעזה. יום אחד, לפני כמעט מאה שנה, החליטה קבוצה של יהודים לביית את דיונות החול הנודדות שנערמו מאחורי הבתים האחרונים של יפו. לצידם עמדה הרוח. רוח העיקשות והאמונה. מולם נהמה עוד רוח. זו שטורפת גלים ומהתלת בחול הלוך ושוב. מלחמת רוח ברוח.

תוך זמן קצר צמחה אגדה בין החולות. בבית הספר לקוסמים של הארי פוטר, היו מלמדים את הסיפור הזה בשיעור על מאגיה וכשפים מיוחדים. כוח הרצון כבש את כוחות הטבע. רוח אחת כבשה את השניה. החולות הפסיקו לנדוד. מה שהיה רגע קודם "שום מקום", הפך להיות הבולוורד העברי הראשון, שדרות רוטשילד. אגדה אורבאנית מכושפת. בסיור עם קרל פוגשים את הקסם. טועמים מהשיקוי הסודי של המצאת עיר. שילוב מדוד של חוויה עם לימוד. עירבוב של היסטוריה ופנטסיה. אם תתאהבו, תוכלו להחליט מה להמשיך ללמוד - על ההיסטוריה של העיר או על הקסם שרובץ עליה.

מפגש עם עצמכם

אחרי הסיור אפשר לחזור לפינת הרחובות רוטשילד ושד"ל. קצת לפני הצומת עומד כסא ירוק על מדרגות מוגבהות, באמצע השדרה. הכסא הוא חלק מפסל חוצות שייצר האמן בוקי שוורץ. החלק השני שלו עומד מעבר לכביש ליד בית ציון. שוורץ התכוון כפי הנראה להושיב אתכם על הכסא כדי שתשקיפו

אל המשך היצירה – הצצה דרך חלון פלדה אל מרכז העסקים של השדרה או אל כל מקום סימבולי אחר שרק תחליטו.

אבל הכסא הוא גם הזדמנות משעשעת ללמוד על עצמכם. להסתכל על עצמכם דרך העיניים של הרחוב. נסו לשבת על הכסא לאורך זמן. לבד, בלי שמישהו מוכר עומד לידכם. התצפית אל החלון יכולה לשמש תירוץ בשביל הדקות הראשונות. אחר כך תמשיכו לשבת בלי סיבה. פשוט כדי להיות שם. יש משהו חושף ותובעני בישיבה על גג העולם, ובתגובות שהישיבה הזו מזמינה מהרחוב. מפגש מצחיק ומביך. כל תנועה שתעשו תקבל משמעות נוספת, תתחדד.

ההזמנה לדיאלוג ביניכם לבין הפסל היא לא ברורה. צריך ליזום אותה, להמציא את המפגש. יש משהו שעלול להיות בהתחלה מאולץ או מלאכותי בניסיון לחבר בין האמנות לחיים. כשזה קורה, מתגלה הכוח שיש לאמנות הרחוב. לשפה שהיא מייצרת. אולי זה לא מקרי שהאפשרות הזו נוצרת דווקא בשדרות רוטשילד. רחוב שמאפשר להיות מה שמעיזים. למרות הסתירות הפנימיות.

מפגש עם רוזנת

לפני שהערב מחזיר את נשמתו והופך ללילה, ולפני שהשדרות נרדמות, אפשר לגנוב עוד רגע קסום של טעם מובחר. חנות המתנות והעוגיות של קפה גבריאל ברחוב מונטיפיורי. כדרכם של רוב הרגעים הקסומים, הכוח שלהם הוא תוצאה של מידת התלישות וחוסר השייכות שלהם לסביבה. קפה גבריאל, שמחזיק לצידו פילוספיית חיים רחבה וחנות מתנות בהתאם, הוא דרישת שלום אירופאית מגזוזסטראות החורף של רוזנות אנגליות

מפונקות. הרעיון שעומד בבסיס המקום הוא אווירה. חיבוק של חסד רך. אם תתאהבו, תוכלו לקנות את החלום או את הקסם שעומד שם באוויר. כלי ההגשה, העוגות, חליטות התה והקפה, הכדים של הפרחים, ובקרוב גם הפרחים עצמם.

מלבד כלי ההגשה והפריטים מבית הקפה, יש עוד מלאי של חפצים משלימי אווירה. מצעים לבנים שעוטפים ברכות חדר שינה אוהב, פמוטים לנרות. הכל תלוי במצב רוח שלכם, ובאופן שתחליטו לסיים את הערב.

החנות פתוחה עד שתיים עשרה בלילה. רגע לפני שכל המרכבות חוזרות להיות צפרדעים, ונסיכים מתאהבים עד מעל לראש. אם אתם בדרך לנסיך החלומות שלכם או שלובי זרוע עם רוזנת לעתיד, גבריאל הוא מקום נעים להתכרבל בו.

איך עושים את זה:

• סיור לילה ברוטשילד: קרל ולטר, דרך העמותה לתיירות של עיריית תל אביב, 03-5166188
• הפסל של בוקי שוורץ: שדרות רוטשילד פינת שד"ל (מול קפה מקס ברנר, שדרות רוטשילד 45)
• חנות המתנות וקפה גבריאל: רחוב מונטיפיורי 42, 03-5667020 
  

• לכתבות הקודמות בסדרה לחצו כאן