שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: איי פי

    "הטרוריסטים לא התעסקו עם העיר הנכונה"

    איש ynet, גיא בניוביץ', הצליח להסתנן לזירת הפיגוע בכיכר ראסל בלונדון. הוא נתקל בשרידי האוטובוס המפוייח, בצוותי המשטרה, השיפוצניקים ואנשי הזיהוי הפלילי. כמה מאות מטר משם גילה שהחיים בלונדון נמשכים, והגישה השלטת ברחוב: "היה פיגוע קשה? רייט, עוד נתפוס את הבאסטרדס". בפינת אבל מאולתרת הוצב השלט: "הטרור בחר להתעסק עם העיר הלא נכונה; לונדון תמשיך הלאה"

    מחסומים משטרתיים? חומת ניילון גבוהה? אזור סגור לתנועה בעקבות מתקפת הטרור? דממת מוות שררה אתמול (יום ו') בכיכר ראסל. זו לא מטפורה לשום דבר. הדממה כמעט אבסולוטית, מופרעת רק על-ידי המסוק המשטרתי ממעל ולחישות ההולכים ושבים. אחרי כמה דקות אתה מבין למה: אין מכוניות כאן. כל האיזור, המוכר היטב לישראלים כאיזור מלונות הומה, נסגר לתנועה. רק כלי הרכב המשטרתיים מורשים לעבור. אוטובוס קו 30, שנחצה כמעט לשניים, עדיין היה מוטל בזירה, לצד כיכר טוויסטוק. המשטרה הקימה חומת ניילון בגובה של ארבעה עד חמישה מטרים וניסתה לחסום את כל הגישות לזירה, רק מי שמתמצא בסמטאות האחוריות של לונדון הצליח להגיע.

     

     

     

    לאחר מספר ויכוחים עם שוטרים בריטיים אדיבים אך נוקשים, הצלחתי להסתנן לזירה עצמה. המראה קשה - למרות שפינוי הנפגעים הסתיים מזה זמן רב. אוטובוס הקומותיים המוטל כך בלב לונדון הוא מראה מוזר לעיניים ישראליות, כמעט ערטילאי. הוא עדיין מוטל באמצע הכביש, שבתוכו וסביבו מרחפות דמויות עוטות פלסטיק לבן - חוקרי מעבדת הזיהוי הפלילי הבריטים, שאוספים עדויות וכל סימן שיסייע לפצח את מה שאירע, שיקשר לצעיר בעל המראה המזרח-תיכוני שהושיט את היד לתיק אתמול בבוקר והיה חלק ממזימה מאורגנת של אל-קאעידה.

     

    מאות שוטרים בשחור ובצהוב שומרים על המקום, חלקם משמש כמדריכי תיירים לרגע. הבכירים שבהם, אותם מפקחים המוכרים לנו כל-כך מסדרות המתח הבריטיות, נעים בחליפותיהם בעצבנות ומעשנים בשרשרת. צריך להביא תוצאות ומהר. "זה פשוט זירת פשע", אומרת אחת השוטרות לפני שהשליכה אותי מהמקום, אנחנו עדיין חוקרים. אתה צריך להבין את זה אם אתה מישראל".

     

    הבנתי. במקביל נעים כל העת בשטח השיפוצניקים, עובדים מעל ומתחת לאדמה. לא רחוק מאוד מכאן, בתחנת ליברפול סטריט, הייתה הבוקר אזעקה נוספת. נסעתי ברכבת כשקולו המוטרד של הנהג הודיע לפתע על חפץ חשוד בתחנה, שבעטיו הופנתה כל התנועה הרחק ממנה. ביום שאחרי, לא לוקחים סיכונים. אנשים בתחתית נעו באי שקט על מושביהם, אחד מהם פלט קללה.

     


    האוטובוס. עדיין מוטל באמצע הכביש (צילום: איי.אף.פי)

     

    הרי זהו אולי הסיפור הבריטי כולו. בעוד החקירה נמשכת והדם עוד טרי, גם הרגשות מאופקים. לא תמצאו כאן הפגנות סוערות בנוסח "מוות לערבים". אנשים לא חוששים לנסוע ברכבות ובאוטובוסים, גם הבוקר. הבריטי הממוצע ידוע בסתגלנותו המופלאה. "היה פיגוע קשה? רייט, עוד נתפוס את הבאסטרדס". זו הגישה השלטת ברחוב. כשאני עושה את דרכי החוצה מהזירה, חוקרת אותי קבוצת צעירים ונותנת לי כרוז עם תמונה של איש עסקים צעיר בשנות השלושים לחייו. האם במקרה ראיתי אותו? עניתי בראשי לשלילה. הם מחפשים אחריו כבר כמעט יממה, מפיצים כרוזים בכל האזור, עיניהם האדומות אומרות כי יש סיכוי רב שהוא בן מאות הפצועים, או גרוע מכך. כל אחד שעובר ברחוב לוקח. גם אני לוקח. 

     

    כשאתה נוסע ברחבי העיר אתה מגלה יותר שוטרים בתחנות ובפינות הרחובות, במיוחד במרכז ההומה. לרבים מהם ווסטים צהובים עם הכיתוב "סיוע לקהילה". זו העת לעודד ולהרגיע, יגידו כאן בלונדון, זה לא הזמן לפאניקה ולהצהרות מתלהמות. רק המסוק שחג כל העת מעל שרידו המפוייח של אוטובוס קו 30 והרוחות בלבן הנעות סביבו, מפרים את הדממה שסביב כיכר ראסל.

     

    סמוך מאוד למקום הפיצוץ באוטובוס, שוכנת כנסיית st. pancras chrish. לכאן אמורים להגיע כל הזרים של הציבור, מעין פינת אבל מאולתרת, לאחר שיפונה האוטובוס. השוטר החביב אשלי, שמלווה אותי לשם, מראה לי שלט שהציבו מבקרים אלמונים בצד מספר זרים ובו נכתב: "אתמול עזבנו את העיר הגדולה הזו, אבל היום אנחנו שבים לעיר אפילו גדולה יותר. על האנשים שעשו זאת לדעת שהם נכשלו. הם בחרו את העיר הלא נכונה להתעסק איתה. לונדון תמשיך הלאה".


    פורסם לראשונה 08/07/2005 14:41

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי אף פי
    הפיגוע אתמול
    צילום: איי אף פי
    צילום: איי פי
    האבל היום
    צילום: איי פי
    צילום: רויטרס
    והזיכרון
    צילום: רויטרס
    מומלצים