שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נוהל חדש ב"מכבי": תרופה לבחירתך

    בקופת חולים מכבי החליטו על נוהל חדש: הרופא ירשום למטופל את התרופה הגנרית (הכימית) ויאפשר לו להחליט איזו תרופה מסחרית לרכוש. במכבי טוענים שכך ניתן יהיה להתגבר על הלחץ שמפעילות יצרניות התרופות על הרופאים. המתנגדים למהלך טוענים שלמטופלים אין מספיק מידע כדי להחליט לבד. בארה"ב פתרו את הבעיה כך: פרסומות לתרופות, ממש כמו למיץ תפוזים או לנעלי ספורט. האם זה יכול להתאים לנו?

    קלישאה שמסתובבת עשרות שנים בין הרופאים גורסת שמטופל שלא מקבל מרופאו מרשם לתרופה הוא מטופל לא מרוצה. מדי יום נרשמים בישראל אלפי מרשמים לתרופות, על פי שיקול דעתו של הרופא. בקופת חולים מכבי החליטו לשנות את הכללים: במקום לבחור עבור המטופל את התרופה המסחרית, קיבלו רופאי הקופה הנחיה שלפיה מעתה יהיה עליהם לרשום למטופל את השם הגנרי (הכימי) של התרופה, ולצידו פירוט כל התרופות המסחריות הרלוונטיות. כך תאפשר הקופה למטופל לבחור בעצמו את התרופה המסחרית המועדפת עליו.

     

    לכל תרופה בעולם ניתנים שני שמות: האחד הוא השם ה'גנרי', פירושו השם הכימי של התרופה, והשני ו'שם מסחרי', שאותו בחרה חברת התרופות שמייצרת את התרופה. כך, למשל, 'אמוקסיצילין' הוא שמה הגנרי (הכימי) של אחת האנטיביוטיקות הפופולריות בעולם, שנמכרת בין השאר תחת השמות המסחריים 'מוקסיפן' ו'מוקסיוויט'. לתרופה 'פרצטמול' יש כמה שמות מסחריים, בהם ניתן למנות את ה'אקמול' וה'דקסמול'. התרופות המסחריות זהות לרוב מבחינת השפעתן על הגוף ועל מהלך המחלה, אלא שכאן נכנס שיקול הדעת של הרופא, שבוחר את התרופה המסחרית המועדפת עליו.

     

    אבל שיקול דעתו של הרופא בבחירת תרופת המרשם הוא לא תמיד נקי משיקולים זרים: חלק מהרופאים הבכירים זוכים לתמלוגים מחברות התרופות, ובהם טיסות חינם לכנסים בחול, ספרים רפואיים יקרי ערך, ארוחות ערב, נופשים ועוד שלל תשורות וצ'ופרים. חברות תרופות רבות בוחנות את מספר המרשמים שנופקו על ידי הרופאים ודואגות לרופאים ש'דאגו' לה. מעגל הקסמים הזה בא לעיתים על חשבון החולה הנבוך, שלא מתמצא באלטרנטיבות הקיימות.

     

    "הרופא נתון ללחצים מצד חברות התרופות, והחולים נותרים מבולבלים", אומר פרופ' מנחם פיינרו, ראש חטיבת הבריאות במכבי. "פעם החולה מקבל קונברטין, פעם אנאלפריל ופעם אנאלדקס, למרות שכולן בעצם אותה תרופה לטיפול בלחץ דם, שמגיעה מחברות שונות, כלומר אותה גברת בשינוי אדרת. הכדורים נראים שונה, הצבע שונה, אבל הם עושים אותו דבר. לכן עלה הרעיון שהמטופל יראה על גבי המרשם את כל התרופות המסחריות שמתאימות ויבחר בעצמו על פי הרגליו והעדפותיו".

     

    - אם מדובר באותה תרופה, מה זה בעצם משנה?

    פיינרו: "יש להחלטה הזו משמעות אתית. אנחנו מאפשרים לחולה להיות שותף בהחלטות על בריאותו, וזו אחת מהן ו הוא, בשיתוף הרופא, קובעים את הטיפול התרופתי שלו. מעבר לכך, המרשם החדש יציג בפני החולה גם תרופות שלא הכיר עד עתה ומתאימות גם הן לטיפול בו. כך גם הרופא יהיה משוחרר משיקולים שהם מעבר ליעילות התרופה, כמו הבונוסים והתמריצים המפתים שנותנות לו חברות התרופות.

     

    - מה אם לחולה אין מספיק מידע או יכולת לבחור את התרופה בעצמו?

    פיינרו: "אם רופא מתעקש לרשום תרופה מסוימת, בשל רגישות של החולה לתרופות אחרות, או שהחולה לא סופג תרופות כמו שצריך, או פשוט משום שרק תרופה מסחרית מסוימת עוזרת לו, קיים סעיף על המרשמים החדשים שבהם הרופא מציין העדפה מודגשת לתרופה מסוימת. החולה לא נשאר אבוד בעולם התרופות, והוא תמיד יכול להתייעץ עם הרוקח".

     

    "למטופלים אין ידע"

     

    קופות החולים האחרות לא נבהלו מהמהלך החדש של מכבי. דוברת קופת חולים מאוחדת מסרה שבמאוחדת לא רואים כל היגיון במהלך: "על פי הרציונל, השינוי היחיד שמתקיים הוא שאם עד כה קיבל המטופל תרופה מסחרית מסוימת, בגלל השפעות זרות שהיו על הרופא, במתכונת החדשה הוא יקבל תרופה מסחרית אחרת בגלל השפעות לכאורה שעלולות להיות על הרוקח. בפועל הרי למטופל השכיח אין יכולת להבחין בין התרופות השונות".

     

    גם דוברת קופת חולים לאומית אומרת שהשארת בחירת התרופה בידי המבוטח לא בהכרח תיטיב איתו: "ללקוחות אין את הידע המלא אודות מרכיבי התרופות, ההבדלים ביניהן ותופעות הלוואי. בימים אלה בוחנת לאומית את האפשרות להוסיף את השם הגנרי לשמה המסחרי של התרופה, ובכך לעזור למי שירצה לקבל מידע נוסף. עם זאת, בכוונת קופת חולים לאומית להשאיר בידי הרוקחים והרופאים את ההחלטה בדבר התאמת התרופות למבוטח, מתוך אמונה שלהם הידע והניסיון בתחום. דוברת שירותי בריאות כללית, אתי שילינג, סירבה להגיב לשאלות 'ידיעות אחרונות'.

     

    כיצד אם כך יצליח המטופל לבחור את תרופת המרשם המתאימה לו מהאופציות שיפרוס בפניו המרשם החדש של מכבי? המשימה לא תהיה קלה: חוק משרד הבריאות לא מאפשר פרסום בתקשורת של תרופות המרשם בישראל. הדבר מונע מהמטופלים להכיר את מגוון תרופות המרשם, ובעצם משאיר בידי הרופאים את ההגמוניה בבחירת התרופה הנבחרת.

     

    בארה"ב מפרסמים בטלוויזיה

     

    בחודש ספטמבר 2002 נערך סקר בקרב 502 ישראלים, שממנו עלה שכמחצית מהמשתמשים בתרופות מרשם לא קיבלו כל מידע או שקיבלו מידע לא מספק מהרופא, כשרשם להם תרופה בפעם הראשונה. 59 אחוז מהמשתמשים בתרופות היו מעוניינים לדעת יותר על התרופות שהם לוקחים. 75 אחוז אמרו שחשוב לקבל מידע נוסף על תרופות חדשניות. 64 אחוז לא צורכים את מלוא הטיפול התרופתי שניתן להם. 70 אחוז מהנשאלים אמרו שהם תומכים בפרסום מידע לציבור על תרופות מרשם.

     

    בכנס שנערך אשתקד טענו חברות התרופות שהאיסור שמטיל משרד הבריאות על פרסום תרופות גורם לכך שהציבור לא מכיר את התרופות שאותן הוא צורך ולא מודע לאלטרנטיבות טיפוליות. בינתיים הן מצאו דרך לעקוף את איסור הפרסום הישיר לצרכן. כך, למשל, מפרסמת חברת פייזר את הוויאגרה תחת הסיסמה V לסקס טוב יותר, וחברת MSD מפרסמת את התרופה פרופסיה לעצירת נשירת שיער באמצעות הפניה לאתר האינטרנט 'קרחת נקודה קום', שם מופיע אזכור נרחב של התרופה.

     

    בארה"ב, לעומת זאת, יכולות חברות התרופות זה כבר כמה שנים לפרסם תרופות מרשם לציבור באמצעי התקשורת. בשנת 2002 נערך סקר בקרב רופאים אמריקאים, במטרה לעקוב אחרי השפעתו של אישור פרסום התרופות על מהלך הטיפול. רוב הרופאים דיווחו שמאז שהחלו לפרסם תרופות מרשם חלה עלייה בתדירות התעניינות של המטופלים ושאלותיהם לגבי הטיפול התרופתי.

     

    92 אחוז מהרופאים סיפרו שמטופליהם נוהגים להתחיל את הביקור בשאלה אודות פרסום שראו על תרופת מרשם. עם קבלת תוצאות הסקר הפיץ המכון הלאומי האמריקאי לתרופות דוח שבו הוא קובע שפרסום תרופות מרשם מעניק מידע בריאותי חשוב. "המחקרים מוכיחים שפרסום תרופות מרשם נותן למטופלים כלים להתמודד עם מחלתם", אומר הדוח. "הפרסום מעודד אותם לפעול דרך ביקור אצל הרופא, חיפוש מידע נוסף ותחקור. אלה משפרים את מצבם הבריאותי של החולים ומאפשרים להם להתמיד בטיפול התרופתי עד תומו. פרסום התרופות מחזק גם את הדו שיח של המטופל עם הצוות הרפואי, כל עוד הפרסום מתבצע באופן מאוזן ומדויק".

     

    אבל נראה שגם בארה"ב אין הסכמה מוחלטת על סוגיית פרסום התרופות. בתחילת החודש ערכה ההסתדרות הרפואית האמריקאית (AMA) שימוע בדבר הפרסום הישיר לצרכן של תרופות מרשם, ובמהלכו טענו נציגי ה-AMA שהפרסום בטלוויזיה יוצר לחץ של המטופלים על הרופאים. "אנחנו מאפשרים לטלוויזיה להפוך לרופא שלנו, ולאינטרנט להיות הרוקח שלנו, ובכך הפרסום הישיר לצרכן הוא לא אתי", אמרו.

     

    מנגד טענו נציגים של יצרני התרופות בארה"ב שלפרסום תרופות בטלוויזיה יש יתרון עצום לצרכן. לטענתם, הפרסומים הגדילו את מספר ביקורי הרופא בשנת 2005, ורק 13 אחוז מהמטופלים שצפו בפרסומת לתרופות קיבלו את המרשם לאותה תרופה. היתר נשמעו לבחירת הרופא. כלומר, הפרסום הטלוויזיוני לא יוצר לחץ על הרופא לרשום תרופה 'מפורסמת', כבקשת המטופל.

     

    הפתרון: מידע מסודר באינטרנט

     

    מדוע בעצם מתעקש משרד הבריאות למנוע מהציבור את המידע על תרופות המרשם? עו"ד יואל ליפשיץ, יועץ משפטי במשרד הבריאות, טוען את הטענות הרגילות: אי אפשר להעביר מידע על תרופה בפרסומת בטלוויזיה, ופרסום שכזה יגרום למטופלים לדרוש מהרופא לרשום תרופה מסוימת.

     

    - אבל בארצות הברית זה עובד.

    ליפשיץ: "ארצות הברית מאפשרת פרסום חופשי וטוטאלי של התרופות מסיבות תרבותיות. שם יותר מ-50 אחוז מהאוכלוסייה לא מבוטחים בקופת חולים, ואין לתושבים נגישות לרופא כמו בארץ. אבל גם ה-FDA שם לא אוהב את הרעיון, כיוון שבשורה התחתונה זה מבליט את הצד המסחרי, ולאו דווקא את האינפורמטיבי, שחשוב לבריאות המטופל.

     

    - ובכל זאת, לחלק מחברות התרופות, כמו במקרה של ויאגרה, אישרתם פרסום בכל אמצעי התקשורת.

    "אנחנו מאוד לא אוהבים את זה, ולכן ניסינו לתקן את זה בכנסת, אך חברי הכנסת פחדו שנפגע בחופש העיסוק העיתונאי. אנחנו מנסים לצמצם גם פרסומים כאלה כמו של ויאגרה ופועלים מול חברות שעוברות את הקו. בשאר הפרסומים לא מופיע שם התכשיר, והפרסומת קוראת לך לפנות לרופא. זה לא מצב רצוי מבחינתנו, אבל הוא חוקי".

     

    גם פרופ' אבינועם רכס, ראש המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי הדסה ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, מסכים עם עמדת משרד הבריאות: "יש הבדל אם המטופל מושך מידע מיוזמתו, מהאינטרנט למשל, או שהוא נתון ללחצים של מסע פרסום. האם נתחיל למכור עכשיו תרופה נגד אפילפסיה כמו שמוכרים חולצה בקסטרו? האם תהיה תפוזינה של אנטיביוטיקה? ואיך בכלל ייראו הפרסומות? כולנו הרי יודעים שסקס מוכר הרבה יותר. האם יראו תרופה בדימויים כאלה? אני רואה בזה זלזול במקצוע".

     

    האינטרנט הוא גם הפתרון של פרופ' רכס למחסור במידע תרופתי של המטופל. למטופל בהחלט מגיע לדעת על כל האופציות, ואני לא בעד להסתיר מידע, מצהיר פרופ' רכס. הפתרון הטוב ביותר לעניין הזה הוא הקמת אתר לאומי, שיכיל מאגר של כל התרופות בישראל, כתוב בשפה מובנת, ידידותי ונגיש לכל אדם. מי שיש לו פרקינסון יוכל להיכנס לאתר כזה, שבו רשומות 12 תרופות למחלה. הוא יראה תרופה מסוימת, יקליק עליה וימצא מידע אובייקטיבי ו עובדות מדעיות, חפות מכל פרסומת או מניעים של מסחר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    תרופות. במכבי המטופל יבחר
    צילום: איי פי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים