שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הלך לעולמו הסופר קלוד סימון

    זכה בפרס נובל ב-1985. "ליבת עבודתו מושתתת על דחיית קונבנציות ומקוריות", ספד לו שר התרבות הצרפתי

    חתן פרס נובל לספרות לשנת 1985, קלוד סימון, הלך לעולמו בשבוע שעבר בפריז. כך פורסם בסוף השבוע בצרפת.

     

    הסופר הצרפתי, ממייסדי תנועת "הרומן החדש" בצרפת, היה בן 91 במותו. ההודעה הרשמית על מותו פורסמה לאחר הלוויתו שהתקיימה במוצ"ש. בין הסופדים לסימון היה שר התרבות הצרפתי, רנו דונדיו דה ובר, שהגדיר את מחברם של הספרים "הרוח" ו"דרך פלנדרייה" כדמות מפתח בספרות המודרנית. "קלוד סימון מגלם את תחייתה של הספרות הצרפתית בתקופה שלאחר המלחמה", אמר השר, "ליבת עבודתו היתה מושתתת על דחיית קונבנציות או נכון יותר לומר על מקוריות פונדמנטלית שהיתה המקור ליצירתו".

     

     

    סימון נולד במדגסקר ולאחר מות אביו עבר עם אימו לצרפת. כשגדל למד בבתי הספר הטובים ביותר בפריז ובאנגליה. אחרי תקופה קצרה בה הבין כי לעולם לא יגשים את חלומו להיות צייר, החל סימון לחטוא בכתיבה. בשנת 1936 הוא יצא למסע בספרד ערב פרוץ מלחמת האזרחים. שלוש שנים מאוחר יותר הוא הצטרף לשורות הצבא הצרפתי ונלחם נגד הנאצים. בשנת 1940 הוא נפל בשבי הגרמני ונכלא במחנה שבויים בסאקס, ממנו נמלט והצטרף לשורות המחתרת.

     

    אחרי שחרור צרפת התפרסם הרומן הראשון שכתב, "Le tricheur" שאת כתיבתו החל עוד לפני המלחמה. שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1947, יצא לאור ספרו השני, "La Corde Raide" ואחר כך פורסמו "גוליבר", "Le Sacre Du Printemps" ו"l'herbe".

     

    למרות ההשפעה הניכרת על כתביו מצד כותבים כמו וויליאם פולקנר, מרסל פרוסט וג'יימס ג'ויס, יצירתו של סימון מבוססת ברובה על ניסיונו האישי. "הכל אוטוביוגרפי, גם הבדייה", הוא נהג לומר.

     

    בשנות החמישים הוא הצטרף לקבוצת סופרים ובהם אלאן רוב-גרייה, נטלי סרוט, סמואל בקט וז'אן ריקרדו אולייר, וביחד הם ייסדו את תנועת "הרומן החדש" אליה הצטרפו מאוחר יותר גם כותבים נוספים ובהם מישל בוטו ומרגריט דHדיראס.

     

    בסוף שנות החמישים יצא לאור הספר "דרך פלנדרייה", שהכתיר את סימון כאחד הקולות הבולטים בספרות הצרפתית וזיכה אותו בין היתר בפרס "הגל החדש" בשנת 1960. "דרך פלנדרייה" היה זה שפילס לסימון את הדרך לקהל קוראים גם מחוץ לגבולות צרפת.

     

    בשנת 1967 זכה ספרו "היסטוריה", שמשלב בין מציאות, זכרון וחלום, בפרס מדיצ'יס. שני הספרים הללו לצדו של "Palace", שיצא לאור בשנת 1962 ועוסק במלחמת האזרחים בספרד, הם מעין טרילוגיה בה השתמש המחבר בזכרונות מתוך הביוגרפיה שלו עצמו.

     

    בשנת 1981 יוצא לאור "Les Georgiques" כתיבה בין פואמה לרומן שמביאה דרך נקודת מבטן של שלוש דמויות את המלחמה הנפרשת על שתי מאות. ארבע שנים מאוחר יותר החליטה ועדת פרס נובל להעניק לסימון את הפרס היוקרתי ביותר בתחום הספרות על מכלול עבודתו. בניגוד לצרפתי אחר, ז'אן-פול סארטר, שהחליט לוותר על הכבוד 20 שנה קודם לכן, סימון נענה לו. על הענקת הפרס לסימון כתבה הוועדה: "בספריו הוא משלב מהיצירתיות המצויה במשורר ובצייר, כל זאת תוך מודעות עמוקה לזמן ולתיאור המצב האנושי".

     

    בהודעה לעיתונות ספד ראש ממשלת צרפת, דומיניק דה וילפאן, לסופר המנוח אותו הגדיר "יורשו של מרסל פרוסט". "קלוד סימון יישאר בזכרוננו כאחד מגדולי הסופרים של הזכרון האינטימי והקולקטיבי", אמר דה וילפאן והוסיף, "מעבר לדרכם הייחודית לספר סיפור, ספריו של סימון מביאים ראיה אישית ומטלטלת של אירועי המאה שעברה ואת חזונו של אדם שהושפע באופן עמוק מהמלחמה והאלימות לאורך ההיסטוריה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי אף פי
    סימון. ממיסדי הרומן החדש
    צילום: איי אף פי
    לאתר ההטבות
    מומלצים