חשיפה: מרכז פיענוח המודיעין המאוחד של צה"ל

התרעה מודיעינית על חוליית מחבלים המסתתרת באיזור הררי מתקבלת בצהל. המערכות הרלוונטיות נכנסות מייד לפעולה בניסיון לאתר את מיקומה המדוייק. בחיל המודיעין נשלף תצלום אוויר של האיזור. בחיל האוויר מתמקדים בתצלום לוויין באיכות דומה. מפקד הסיירת המובחרת המוזנקת לאיזור מחזיק במפה טופוגרפית של השטח.

מפקדיהן של שלוש היחידות האללו מנסים לתאם ביניהם את המידע שהתקבל אודות מיקומה האחרון של החוליה. משהו לא מסתדר. קנה המידה של המפה לא תואם את הצילום האווירי.

החישוב אורך זמן. הדקות חולפות: הלחץ אדיר ומסוקי הקרב כבר בדרכם למקום. לא מדובר בתסריט דמיוני. תהליכי תיאום והצלבה מן הסוג הזה הם עניין של יומיום במערכת המבצעית הצה"לית, ויש להם מחיר: הזמן והמשאבים שנדרשים להחלפת הנתונים ול"איפוס" המנגנונים השונים. 

בעיות מסוג זה בדיוק אמור לפתור המרפ"מ - מרכז פיענוח המודיעין המאוחד של צהל. זוהי החשיפה ראשונה של מרכז מודיעין לאומי, שבעולם יש מעטים כמוהו. הצורך במרכז כזה, שבא לפתור את בעיית "מגדל בבל" של עולם המודיעין, קיים כבר שנים. הבעיה נחשפה במלוא עוצמתה במסגרת התחקירים שנערכו אחרי מתקפת הטרור בניו-יורק ב-11 בספטמבר.

המרפ"מ ינקז את כל סוגי המודיעין

התברר, כי מודיעין גולמי התקבל, אבל בגלל הביזור האדיר של מערכות הביטחון האמריקניות, לא היו כלים של ממש להפיק ממנו את המידע הרלוונטי. בעיה דומה קיימת בכל העולם, אבל בעוד שברוב מדינות המערב נמשכים הדיונים איך לפתור אותה - בישראל התגבש הרעיון, התקבלה ההחלטה - והיא בוצעה. הטכנולוגיה הבשילה בשנים האחרונות, התקציב אושר ומי שהוטל עליה לממש את הרעיון היא אלתא, החברה-הבת של התעשייה האווירית.

"זה יהיה משהו אחר לגמרי. היכולות של המרכז הזה תהיינה עצומות", אומר ישראל ליבנת, מנכל אלתא. המרפ"מ אמור לנקז אליו את כל סוגי המודיעין המתקבלים בכלל צהל, ממקורות שונים. המידע - חזותי או אחר - יפוענח בו, וחשוב מכך, יתואם. ליבנת: "בצהל אין כיום גוף אחד, שיכול לחבר במהירות וביעילות מידע מודיעיני המתקבל מכמה מקורות. אבל לא רק לקבל, אלא לתת לכל המידע הזה מכנה משותף".

המידע המודיעני מתקבל כיום ממספר עצום של חיישנים ומקורות: צילומי אוויר ולוויין, ממערכות של איסוף מודיעין קשר, מטוסי סיור, מל"טים, חוליות מודיעין בשטח, ואפילו ממקורות אזרחיים, כמו רשתות טלוויזיה המשדרות מאזורי קרבות. וזו רק רשימה חלקית. כל המידע הזה מגיע בתצורות שונות, ולא באותם קני-מידה.

 "זה סלט גדול של מידע, וצריך מטבח משוכלל כדי להכין ממנו מנה אכילה ואפילו טעימה", אומר מומחה למודיעין.

יוצג חומר מעובד

המידע הרב שיזרום למרפ"מ יזכה, בראש ובראשונה, מיקום מדוייק. כל פיקסל של תצלום אוויר, תצלום לוויין, מפה או תמונת מכ"ם, יונחו על אותה רשת של קוארדינטות דיגיטליות. "זה ייעשה כבר בשלב הכניסה של המידע למחשבים. כל פרט ימוקם כך, שניתן יהיה להתאימו ולהצליבו עם מקורות המידע האחרים".

כל הרעיון במרפ"מ הוא מהירות. מלחמות מודרניות דורשות מודיעין בזמן אמת. האיסוף כיום הוא מהיר ומגוון בגלל כמות החיישנים העומדים לרשות אנשי המודיעין, אבל את המידע הזה צריך לעבד - ובמהירות. "מפענח מיומן של תצלומי אוויר זקוק כיום לכמה שעות כדי למזג חומר חזותי מכמה מקומות, לסנן אותו ולהוציא ממנו את המידע הרלוונטי על מטרות. המרפ"מ יאפשר לקצר את הזמן בצורה משמעותית", אומר ליבנת.

לצורך מיקום פריטי המידע הרבים פיתחה אלתא, בעזרת נס טכנולוגיות ורפא"ל, המועסקות כקבלניות משנה, אלגוריתמים מיוחדים. מה שיוצג למפקדים בכל הרמות הוא חומר מעובד, מתואם, שיכול להוות בסיס לפעולה צבאית מיידית. את החומר המעובד אפשר יהיה להעביר ל"צרכנים" שונים. הרמטכ"ל, למשל, יוכל לקבל את החומר שמעניין אותו, וכמוהו מפקד גדוד בגזרת לחימה ומפקד טייסת לפני משימה. "היכולות שהמרפ"מ יתן לצהל אדירות. זה עולם אחר לגמרי", אומר איש מודיעין מנוסה.

חדר המודיעין הסודי

מערכות המחשב של המרפ"מ יפעלו בצורה דומה לזו של דפדפני האינטרנט. כשם שאתרים מסויימים, שהגישה אליהם חוזרת שוב ושוב, נשמרים על-ידי הספקים בשרת "פרוקסי" מיוחד, שמאפשר גישה מהירה במיוחד לאתר הזה, כך יפעל גם המרפ"מ. אם "לקוח" יגלה עניין באיזור מסוים, הגישה אליו תהיה מהירה מאוד, שכן המערכת תשמור אותו ב"חשבון" מיוחד. ועוד תכונה חשובה: למרכז הזה יש יכולת גידול מובנית, שתאפשר לו להתאים עצמו בעתיד לקליטת מידע ממקורות נוספים, רבים ומגוונים.

במפעל אלתא באשדוד איפשרו לנו לבחון את "מדגים הטכנולוגיות" של המרפ"מ. בחדר גדול, שעל קירותיו מסכי פלזמה, מקרינים מידע מודיעיני חזותי מכמה מקורות. כאשר מביטים על התמונות והמפות השונות קשה לדעת מה שייך למה ואיך בכלל ייתכן קשר כלשהו בין אלמנט אחד למשנהו. אבל אז מתחילה המערכת את מלאכת ההתאמה. פתאום הופכים צילומי האוויר והמפות הדיגיטליות הנעות למטרות ברורות, אחידות.

רק כאן, בחדר הזה, ניתן להבין את תרומת המרכז החדש, שיחל לפעול במהלך השנה הבאה באחד מבסיסי חיל המודיעין. מפקדים בכל הרמות יהנו בעזרתו מחומר מעובד בזמן אמיתי, שיכול להוות בסיס לפעולה צבאית מיידית.

לראות דרך ערפל

חברת אלתא, שנבחרה להיות הקבלנית הראשית של המרפ"מ, מתמחה בייצור עיניים ואוזניים למודיעין. היא מייצרת גם מערכות מכם קרקעיות ואוויריות, ובימים אלה היא בונה את מערכת המכם שתותקן בתוך לוויין הריגול העתידי של ישראל. לוויני הריגול מסדרת אופק, ששוגרו עד היום, היו מצוידים במצלמה.

אבל כידוע מצלמה, ותהיה המשוכללת ביותר, יכולה לראות את הקרקע רק בתנאי ראות טובה. עננות, ערפל או עשן מעוורים אותה. כדי להתגבר על הבעיה בונים כיום באלתא מערכת מכם מדגם SAR. מכם זה מייצר תמונות הדומות מאוד לאלה המיוצרות על-ידי מצלמה אופטית. היכולות מדהימות: בלילה חשוך וסוער, המכם הזה יכול לראות ללא כל קושי. מערכת המכם שבונה אלתא תותקן על לוויין ריגול חדיש, שישוגר בשנים הקרובות. גם המידע שיגיע ממנו יזרום כמובן למרפ"מ ויוסיף מימד נוסף לתמונה המודיעין הכללית של צה"ל. 

שדה הקרב העתידי: שם המשחק אינטגרציה (שוקי גלילי)

מלחמת המפרץ השנייה סיפקה תצוגת תכלית מרשימה של שדה המערכה החדש. היא הכניסה לתודעה את הרעיון של מלחמת כפתורים - כזו שמתנהלת מאחורי מערכות שליטה ובקרה יותר מאשר בשטח. אבל היא גם חוללה מפנה באופן החשיבה של הקברניטים. הכל מסכימים היום: מלחמות העתיד לא יהיו דומות למה שהכרנו.

אבל ההילה הטכנולוגית של מלחמת המפרץ הסתירה תובנה חשובה וחריפה לא פחות, גם היא מן העת האחרונה: כישלון המודיעין האסטרטגי. ה-NSA, ארגון הביון הטכנולוגי המתקדם והמתוקצב כל-כך של ארה"ב, לא הצליח למנוע את אסון התאומים, למרות שהמידע הדרוש לכך היה בידיו. העובדה הזו מובילה למסקנה חשובה לא פחות: התפוצצות המידע הגיעה גם למחשבי המודיעין.

מדובר בתהליך מודרג: אם במלחמות המודרניות המודיעין והטכנולוגיה קיבלו תפקיד גדל והולך, והמהלך הקרקעי הפך בהדרגה משני בחשיבותו - מלחמת המפרץ השנייה כבר שינתה לחלוטין את צורת החשיבה. היא נוהלה מהאוויר ובחלל, באמצעות מודיעין לווייני, התראה מוקדמת ומטוסי ביון מאויישים, מזל"טים, מערכות לאיתור מטרות שנעזרו במכם קרקעי. וכמובן: טילי הטומהוק, שידיים אוחזות ג'ויסטיק שיגרו למטרות עמוקות בעורף האוייב.  

החלפה הדרגתית של אדם במכונה

ההצלחה של כוח קרקעי בן 500 טנקים בלבד להכריע את דביזיות השריון העיראקיות הוכיחה סופית את יתרונה של האש המדוייקת. כ-70 אחוזים מנפח האש בעיראק היו חימוש מדוייק, בהשוואה לכ-10 אחוזים בלבד במלחמה הקודמת. אבל ההצלחות הטקטיות לא פיצו על הכשלים המודיעיניים האסטרטגיים.

בסיכומו של עניין, בעיראק לא נמצא אפילו נשק להשמדה המונית. התופעה של עודף במידע מודיעיני גולמי, תוך חוסר אפשרות לארגן ולהצליב אותו ביעילות, היא גם זו שהכריעה בזמנו את המערכה בין ה-CIA לק-ג-ב. הסובייטים, כפי שנודע עם נפילת חומת הברזל, פשוט כרעו תחת נטל המידע שאספו בשנות המלחמה הקרה.

לכן, כחלק בלתי נפרד משדה המערכה העתידי, נראה לא רק החלפה הדרגתית של אדם במכונה ושל עין במצלמה, אלא גם שיפור איכותי בניהול הטקטי והאסטרטגי של המידע. לא רק שליטה ובקרה ממוחשבות, וקישור הדוק יותר בין מערכות הנשק למערכות המודיעין, אלא גם כלים משופרים לניהול ועיבוד של המידע המודיעיני - גם בזמן-אמת וגם לאורך זמן. 

אינטגרציה עם מערכות טכנולוגיות

צה"ל יהיה אחד הצבאות הראשונים ליישם את הגישה החדשה. בתחילת השנה חתם משרד הביטחון עם חברת אלביט על חוזה רב-שנתי להקמת ציד, צבא היבשה הדיגיטלי. בפרוייקט, שיערב גם את תדיראן, רפא"ל וחברות נוספות, יושם דגש על אינטגרציה של המערכות הטכנולוגיות הקיימות, באופן שיאפשר עיבוד והפצת מידע בזמן-אמת לכוח הלוחם, תוך תיאום ואספקת תמונת מצב לכוחות ולדרגים השונים.

הכוחות הקרקעיים ייעזרו במחשבי כף-יד, מקלטי GPS, טלפוניית VoIP, תקשורת מוצפנת עם שינוי דינמי של תדרים, ועוד כהנה וכהנה טכנולוגיות עדכניות. כל האמצעים האלה יקושרו למערכות מרכזיות, שיאפשרו סינכרוניזציה של הפעילות בחזית באמצעות אינטגרציה של המידע בעורף.