השופטים המצטיינים: ג'ואד חאג'-יחיא ויעקב בכר

לשכת עורכי הדין השקיעה רבע מיליון שקלים במשוב השופטים, אך נראה שלא לתוצאה כזו קיוו בלשכה. 30,738 שאלונים נשלחו לכל עורכי הדין של הלשכה, אך רק 3,405 טרחו להגיב - זו ירידה של 25% במספר השאלונים שנענו לעומת השנה שעברה. רק 330 שופטים זכו להערכה מתוך יותר מ-800.  

השופטים שדורגו במקומות הראשונים הם עבד ג'ואד חאג' יחיא מבית משפט השלום בתל-אביב ויעקב בכר מבית המשפט לתעבורה בעכו - שגרפו שניהם את הציון המכובד של 4.9 נקודות מתוך חמש נקודות אפשריות.

בית משפט השלום בתל-אביב סיפק לא רק את בעל הציון הגבוה ביותר, אלא גם את בעלת הציון הנמוך ביותר - השופטת ורדינה סימון, עם 1.6 נקודות. מעט לפניה נמצאות השופטות רחל שלו-גרטל מהשלום בירושלים וסביונה רוטלוי מהמחוזי בתל-אביב, שתיהן עם הציון 1.7. מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט בועז אוקון, השיג את הציון המכובד של 4.4.

עם זאת, מהמשוב נעדרים שמותיהם של שני שופטים מעניינים - מבקר המדינה החדש, מיכה לינדנשטראוס, שפרש באחרונה מתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ויושבת ראש נציגות השופטים החדשה, יהודית צור, שהחליפה את לינדנשטראוס בנציגות. לשניהם לא ניתנו הערכות במשוב. בלשכה טוענים כי הדבר נובע מהעובדה שלגבי השניים לא מולאו 26 הערכות כנדרש, אך יש שיאמרו כי שמותיהם הושמטו במכוון מהמשוב במטרה להימנע מדירוגו של מבקר המדינה החדש, שפרש ממילא מתפקידו כשופט, ומדירוגה של מי שעומדת בראש הגוף המסוכסך קשות עם לשכת עורכי הדין.

לינדנשטראוס וצור אינם היחידים הנעדרים מהמשוב - השופטים הידועים ביותר בישראל, להם שמורה המילה האחרונה בכל סוגיה משפטית ואשר דנים בעניינים הבוערים ביותר - שופטי בית המשפט העליון - נחלצו גם הם מדירוג על-ידי עורכי הדין. בלשכה החליטו להסתפק הפעם במתן ציון כללי לביהמ"ש העליון - 3.4. לטענת ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן, ההחלטה שלא לדרג באופן פרטני את אהרון ברק, מישאל חשין, דורית בייניש וחבריהם בעליון, נובעת מהמלצת עורכי המשוב, לפיה "זמן החיכוך השיפוטי של עורך דין מול ההרכב, המונה בדרך כלל שלושה שופטים, אינו רב". כהן הוסיף כי נימוק נוסף הוא העובדה ששופטי העליון דנים בסוגיות אידאולוגיות, דבר העשוי להשפיע על דירוגם.

עם זאת דחה כהן את הטענה לפיה אי-הכללת שופטי העליון במשוב נובעת מרצונה של הלשכה להחריף את העימות עם אהרון ברק. לדבריו, "ההמלצה של עורכי המשוב נראית לנו הגיונית מאוד. זה לא נובע מהחשש שלנו להיגרר למחלוקת קשה עם ביהמ"ש העליון. כשיש לנו מחלוקת עם העליון אנו אומרים אותה בלי שום היסוס, אבל אנחנו לא מומחים לסטטיסטיקה". יצויין שבאופן דומה, לא דורגו במשוב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשו עומד הנשיא סטיב אדלר ובו עובדת השופטת אלישבע ברק, אשתו של נשיא ביהמ"ש העליון.

"מערכת המשפט זקוקה למשוב"

בלשכת עורכי הדין משוכנעים שהמשוב הוא הכלי האפקטיבי ביותר למתן ביקורת על השופטים וכי גם נציבת קבילות הציבור על השופטים אינה יכולה להוות לו תחליף. לדברי כהן, "המשוב הוא מכשיר שמערכת המשפט זקוקה לו כמו אוויר לנשימה ולכן מוטלת עלינו החובה לערוך אותו. הנציבה עוסקת בתלונה פרטנית. לכל אדם יש יום רע, גם לשופט. זו שאלה לגמרי אחרת ממה שאנחנו בודקים במשוב. אנחנו מתייחסים לסדרת פרמטרים, על-פני זמן רב".

כהן התייחס גם לטענות לפיהן המשוב גורם לנזק ביחסים שבין עורכי הדין לשופטים והבהיר כי התועלת שעולה מהמשוב גדולה יותר. לדבריו, "ברגע שברק הורה לשופטים לקיים קשרים מקצועיים עם עורכי הדין - לא נגרם שום נזק. העובדה ששופטים אינם באים לכנס השנתי של הלשכה מצערת אותנו מאוד. כן, נגרם נזק אך הוא אינו רב במיוחד. מערכת השיפוט היא המערכת הציבורית החשובה ביותר בישראל ואנחנו רוצים לעזור לה להשתפר. שופט מתמנה לכל החיים, מקבל כח אדיר וחייב לעמוד לבקרה ציבורית. נציגות השופטים פועלת כמו ועד עובדים בסיפור הזה".

בנוגע לכמה בעיות שמעורר המשוב, ובעיקרן התחושה שקבוצה המונה 26 עורכי דין יכולה להתאגד יחדיו במטרה להתנכל לשופט באמצעות מילוי הערכות נמוכות לגביו, אמר כהן כי "יש כאן הנחות שאינן מציאותיות. קחו משרד עורך דין שבו יש תחלופה, איזה עורך דין בכיר יקח את הסיכון שעורך דין אחר, שפעם עבד אצלו, יגיד שהוא היטה במכוון את המשוב? זה תמיד יפה לבנות תיאוריות קונספירציה, אך זה לא מתיישב עם המציאות. זה לא המקצוע שלנו".