8 אתרים ישראלים יהיו "אתרי מורשת עולמית"
האתרים שנבחרו על ידי אונסק"ו הם התילים המקראיים מגידו, חצור ובאר שבע, דרך הבשמים וערי המדבר עבדת, שבטה, חלוצה וממשית. בישראל מקווים: זה יעודד תיירות בינלאומית
שמונה אתרים ארכיאולוגיים בישראל הוכרזו אתמול (א') כאתרי מורשת עולמית בוועידת המורשת העולמית ה-29 של אונסק"ו. האתרים הם התילים המקראיים מגידו, חצור ובאר שבע, דרך הבשמים וערי המדבר עבדת, שבטה, חלוצה וממשית.
אתרים אלה הצטרפו אל שלושה אתרים שהוכרזו בשנים האחרונות כאתרי
מורשת עולמית: מצדה, העיר העתיקה של עכו ו"העיר הלבנה" בתל אביב.
אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם. רשימת אתרי המורשת העולמית היא אחד המפעלים החשובים של הארגון. מדובר באתרים הראויים לשימור בזכות חשיבותם למורשת המשותפת לאנושות. הגדרת מקומות בעולם כאתרי מורשת עולמית מגבירה את יוקרתם הבינלאומית והופכת אותם מוקדי משיכה לתיירים. הבחירה גם מחייבת את המדינה לשמור ולהשגיח על האתרים לדורי דורות. כיום מונה הרשימה 812 אתרים ברחבי העולם.
הוועדה הישראלית למורשת עולמית, בראשותו של פרופ' מייק טרנר, מחליטה בכל שנה אילו אתרים להגיש לאונסק"ו. ההליך של הגשת ההצעה של האתרים לאונסק"ו נמשך בין שנתיים לשלוש שנים. ועדה המורכבת בין השאר מאנשי משרדי החינוך, החוץ והתיירות, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות, מוסדות להשכלה גבוהה, פורום תיירות נגב ועוד מגבשת המלצות לאתרים נבחרים ומגישה אותן לארגון. בשנה שעברה, לדוגמה, נדחה תיק דרך הבשמים בטענה שיש להוסיף מידע, והשנה זכתה ישראל לשבחים על המידע שנאסף.
האתרים שהוכרזו נמצאים באחריות רשות הטבע והגנים אשר מטפלת בהם ושומרת עליהם.
התילים המקראיים: מגידו, חצור ומייצגים את הדוגמאות ההולמות ביותר של תל מקראי בישראל. תילים אלה נזכרו בתנ"ך פעמים רבות ונחפרו במשך עשרות עונות חפירה. בתילים נמצאו ממצאים חשובים ביותר השופכים אור על תולדות העמים בארץ ישראל בתקופת המקרא, ובעיקר אודות מלכות יהודה וישראל.
החפירות בתילים אלה חשפו ערים מתוכננות היטב, מבוצרות בחומות אדירות עם שערים מרשימים, ארמונות, מקדשים, מחסנים, אורוות סוסים ומפעלי מים.
התילים המקראיים מסמלים ערכים אנושיים שהתפתחו במזרח הקרוב והושפעו מתרבות מצרית והלניסטית קדומה. התילים הם עדות לתרבות שנעלמה, לתקופת הברונזה, ומהווים עדות מוחשית לסיפור המקראי ההיסטורי של העם.
דרך הבשמים וערי המדבר בנגב: דרך הבשמים הוליכה בשמים ומוטיבים דתיים, חברתיים ותרבותיים מתימן דרך ערב הסעודית וירדן אל הנגב והים התיכון ומשם לאירופה. בדרך, שאורכה כ-2,400 ק"מ, הועברו בעיקר בשמים כמו לבונה ומור, כמו גם תבלינים, תכשיטים, כסף, זהב ובדים יקרים. השימוש בדרך החל כבר במאה ה-3 לפני הספירה ונמשך לפחות עד המאה ה-3 לספירה.
הקטע המרשים ביותר של הדרך חוצה את הנגב באלכסון מאזור צופר שבערבה ועד אזור עובדת. לאורך קטע זה התגלו שרידים רבים ומרשימים של הדרך הכוללים חניוני לילה, מאגרי מים, מתקני רחצה, מגדלי שמירה, אתרי פולחן, סימון שולי הדרך באבנים, סימנים לפילוס הדרך ועוד. על הציר המרכזי של הדרך קמו ערים כמו ממשית, שבטה, עבדת וחלוצה.
שרת החינוך, לימור לבנת, המשמשת גם כנשיאת אונסק"ו ישראל, אמרה כי זהו הישג חסר תקדים לישראל.
לרגל ההכרזה תקיים רשות הטבע והגנים הלאומיים בשבת הקרובה (23 ביולי) סיורים ללא תשלום בתלים המקראיים: מגידו, חצור, באר שבע, ועבדת. הסיורים יצאו בשעות 11:00, 13:00, 15:00. פרטים נוספים במוקד המידע: 3639 *.
