שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צונחים על גביע העולם
    זיו כוכבא חלב פרות בניו זילנד למחייתו ובמקביל צבר אלפי צניחות. עמי בר-משיח משאיר את המשפחה מאחור בשבתות ורואה רק שמיים. עכשיו חולמים הסטודנט לביולוגיה ימית ומהנדס הבניין להגיע לתחרות גביע העולם בצניחה חופשית בסגנון 'פריסטייל'. גזית: "זה כמו התעמלות קרקע בלי הקרקע"

    פעם צנחן - תמיד ספורטאי. בתקופות קודמות של מדינת ישראל, ההקשר המיידי של צניחה היה צבאי: חטיבת החי"ר המהוללת, קרב המיתלה, הכותל, כומתה אדומה ונעליים בצבע תואם. בשנים האחרונות, צניחה היא ענף ספורט הולך ומתפתח. מטוסים קלים ממריאים מדי יום בצפון ובדרום כדי לפלוט מקרבם את המכורים לענף הספורט המדהים (והממכר) הזה.

     

    רבים מאלה שהתנסו בצניחה חופשית ממהרים להכריז כי הם חייבים, פשוט חייבים, לעשות זאת שוב וכאלו הם גם עמי בר-משיח וזיו כוכבא. השניים החליטו כבר מזמן שגם אחרי אלפי צניחות הם לא נותנים להתלהבות ולרמות האדרנלין בדם לצנוח, והולכים עם החופה עד הסוף. המשפחה, החברים, העבודה והפרנסה מחכים למטה.

     

    נכון לעכשיו, המטרה שעומדת לעיניהם של בר-משיח וכוכבא היא תחרות גביע העולם בצניחה חופשית בסגנון 'פריסטייל' שתיערך באריזונה שבארצות הברית בחודש אוקטובר, ואליפות העולם בשנה הבאה. בר-משיח וכוכבא מקווים להצטרף לזוג ישראלי נוסף, עדי גזית וארז ירון (בקטגוריית הנשים) ולהיכלל בין עשרה עד עשרים הזוגות שיתחרו בגביע העולם. על מנת שיוכלו להתאמן ולהגיע לתחרות בשיא הכושר, זקוקים השניים למימון מינימלי שייאפשר הכנות בראש שקט.

     

    "כבר כמה שנים אני חוסך כל מה שיש לי בשביל לצנוח", אומר זיו כוכבא. "חייתי חצי שנה בניו זילנד וכל מה שעשיתי שם זה לקום בחמש בבוקר, לחלוב פרות עד הצהריים למחייתי, ולצנוח עד הערב. בתחרויות באיטליה ישנתי באוהלים". הצניחה המשיכה ללוות את זיו גם בארץ: "אחרי שחזרתי קיפלתי מצנחים במשך שנה וחצי לפני שהפכתי למדריך צניחהבמועדון 'פרדייב'. שם פגשתי את עמי לפני שלוש שנים, ומאז אנחנו צמד. כמדריך אני למעשה גם מכשיר את מדריכי הצניחה של צה"ל".

     

    כשהוא לא באוויר, זיו מתעניין דווקא בעולם התת-מימי, כסטודנט לביולוגיה ימית. "מאוד קשה לשלב את זה, וגם אי אפשר לחסוך מספיק. גם אם כל ה-3,000 שקל שאני מרוויח ילכו להשקעה באימונים, זה ממש לא יספיק", הוא אומר בשיחת טלפון מהמילואים (צנחנים, אלא מה?) בגזרת הר דב. 

     

    בתחרויות הצניחה משמש זיו כצלם של עמי והוא זה שמנציח את הפעלולים שמבצע חברו. על הקרקע צופים בהקלטה, וחבר שופטים מעניק ניקוד לתרגילים, כאשר הצילום מהווה רבע מהציון הכללי. כוכבא צונח בסגנון 'פרי פליי' - נפילה עם הראש כלפי

     מטה, פיתוח חדש יחסית הדורש שליטה מלאה בגוף. עם המצלמה שצמודה לראשו במשך הנפילה, כוכבא חייב להיות צמוד לבר-משיח ולתעד באופן המרהיב ביותר את תרגילי האקרובטיקה שמבצע חברו. "ממש לא מפריע לי להיות מאחורי הקלעים", זיו מופתע מהשאלה. "כשאתה צונח ונופל חופשי זה לא יכול להיות מבאס".  

     

    מי שמבצע את פעלולי ה'פריסטייל' בגובה 13,000 רגל (כ-4,000 מטר) הוא כאמור עמי בר משיח, מהנדס בנין, שיוצא מהשבלונות והשרטוטים כדי לעשות סלטות במהירות 350 קמ"ש. "אחרי הצניחה הראשונה שלי הייתי שבוע בהיי והחלטתי שאני רוצה להתמקד בזה. אבל גם אחרי מאות צניחות, כשעולים לאוויר האדרנלין מגיע לרמות מטורפות", אומר מי שהחל כקיאקיסט, "ותמיד יש רגע של מתח כשצריך לפתוח את המצנח".

     

    בר משיח, שעוסק גם בקראטה, משלם מחיר אישי יקר על התחביב שלו: "אני בקושי נמצא עם אשתי ושלושת הילדים בסופי שבוע. אשתי קצת שמחה כשאני חולה ולא יכול לצנוח. גם מהעבודה אני נאלץ להיעדר המון".

     

    וגם אחרי כל הקשיים האישיים וההיעדרויות, נמצאים כוכבא ובר משיח בעמדת נחיתות ברורה מול מתחרים אחרים מהעולם. "מתחרים באליפות מבצעים כאלף צניחות הכנה. אנחנו מוכנים להסתפק במאתיים, אבל העלויות מקשות עלינו. אנחנו רוצים לבוא לשם עם דגל ישראל ולהביא כבוד", אומר כוכבא, שמקווה להשיג תמיכה כספית לעמותה אותה הקימו השניים, לצורך מימון הכנות צונחי 'פריסטייל' לתחרויות בחו"ל.

     

    בר-משיח משלים אותו וממשיך: "כל טיסה לצניחה עולה כסף, גם ציוד נוסף שהכרחי ברמות הגבוהות, וכמובן כרטיסי הטיסה לתחרויות. עד היום הוצאתי מכספי לפחות 30 אלף דולר, בלי לכלול את הפסד ימי העבודה, הדלק וכו'. האיגוד הישראלי אמור לממן רק את הכניסה לתחרות". איגוד הצניחה הישראלי הוא גוף התנדבותי המאוגד כעמותה רשומה ואינו נתמך בכספי מדינה. התייחסות האיגוד טרם התקבלה, לאור שהייתם של מרבית חברי הוועד בתחרות ברוסיה.

     

    בגביע העולם באוקטובר מקווה הצמד להצטרף לעדי גזית, שתתחרה בין הנשים יחד עם הצלם הנלווה אליה, ארז ירון. גם גזית, עיתונאית בת 24,  מנסה כבר זמן רב לגייס ספונסרים ומציגה הצעה אטרקטיבית למפרסמים: "המצנחים שלנו פרושים הרבה מעל כביש החוף בסופי שבוע". גזית וירון זכו לאחרונה במקום החמישי המכובד באליפות אירופה ברוסיה, למרות שביצעו באימוני ההכנה מידי שבוע כמות צניחות שביצעו המתחרות ביומיים.

     

    "אני נוהגת בחיפושית, גרה אצל ההורים ומשקיעה אלפי שקלים בחודש בצניחה", אומרת גזית. "במחלקה לקידום ספורט נשי של משרד החינוך התרבות והספורט לא הסכימו להעניק תמיכה כי הספורט עדיין אינו אולימפי. השוק הישראלי מפספס פה ענף מדהים, ועם קצת השקעה הייתי יכולה להגיע להישגים הרבה יותר גבוהים.

     

    "מדובר גם בספורט בטוח הרבה יותר ממה שמשערים. אומרים שזה מסוכן ואקסטרימי, אבל אם רואים אותי ברחוב לא חושבים שזה מה שאני עושה. אני בחורה רגילה לגמרי", מנסה גזית לעורר את הישראלים לנסות. "כששואלים אותי מה זה ה'פריסטייל' אני עונה שזה כמו התעמלות קרקע, רק בלי הקרקע".

     

    בר משיח שואף גם הוא לקדם את ספורט הצניחה, שעשוי אף להיחשב בעתיד כענף אולימפי: "אני מאמין שהענף שלנו בתנופה, ואם

     נביא הישגים זה יכול להקפיץ אותו יותר. מי בארץ שמע על הג'ודו לפני המדליות של יעל ארד ואורן סמדג'ה באולימפיאדת ברצלונה?"

     

    צמד הבנים מקווים שמה שקרה להם באחת מאליפויות ישראל לא יחזור בגביע העולם. "איך שהתחלנו לעוף שמתי לב שמשהו לא בסדר עם זיו", משחזר בר-משיח, "וכשהגענו לקרקע ראיתי שהוא מדמם". מסתבר שבעת היציאה מהמטוס, חטף כוכבא מכה מחברו, שגרמה לדמו לנזול על עדשת המצלמה. "אבל זיו לא הרגיש כלום, רק אמר שהעדשה עכורה. ככה זה, מרוב אדרנלין והתרגשות בצניחה אתה יכול אפילו לשבור יד ולא להרגיש".

     

    כל חלום מתחיל בצעד קטן, והתקווה שווה את הסיכון וההשקעה. בר-משיח: "הייתי כבר במחנה אימון בהדרכת אלופת העולם ב'פריסטייל', ואני מקווה שזה יקדם אותי ויניב פירות גם לדור הבא של הצונחים". אז אחרי שגל פרידמן ניצח בים ו'התקווה' נוגנה באולימפיאדה, אולי עוד עשר שנים צנחנים ישראלים ידווחו מהאוויר: "הזהב בידינו". זה לא בשמיים.

     

    עריכת וידאו: אורי קופר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות מועדון "פרדייב"
    צניחה חופשית. השמיים הם הגבול
    באדיבות מועדון "פרדייב"
    מומלצים