קריוקי על הכביש

"פינת הקריוקי תשודר בבקרים בכל ימות השבוע ותעניק לנהגים את ההזדמנות לשיר בקולי קולות בתוך המכונית הסגורה". כך נכתב בהודעה לעתונות ששלחה השבוע רשת טלוויזיית החוצות Street T.V, במטרה לבשר על תכנים חדשים בחוצות הכבישים. אכן, אין ספק שמדובר בהודעה חשובה לנהגים המשתעממים בבקרים בדרכם לעבודה, שבמקום להסתכל על הכביש יסתכלו על הטקסט של הקריוקי בטלוויזיית החוצות ו"ישירו בקולי קולות".  

ועכשיו ברצינות: לפני חצי שנה עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ רומן ברונפמן המרחיקה שלטים דיגיטליים פרסומיים למרחק של 250 מטר מנתיבי התחבורה. מאז לא קרה עם ההצעה הזו דבר. דנים עליה מדי פעם בוועדת הכלכלה ומכינים אותה לקריאה ראשונה, אבל בפועל יש יותר ויותר שלטי חוצות אלקטרוניים בצדי הכבישים בארץ שמציעים יותר ויותר תכנים.

שלטי החוצות האלקטרוניים משדרים פירסומות, חדשות ותוכניות - בדיוק כמו בטלוויזיה בבית. אבל בניגוד לטלוויזיה בבית, במקרים האלו מדובר במפגע בטיחותי המסיט את תשומת ליבו של הנהג.

אסור לדבר בסלולרי ללא דיבורית תוך כדי נהיגה, ובצדק. על פי החוק אסור גם להתגלח, לעשן ולאכול כשנוהגים. צריך ששתי הידיים יהיו על ההגה. אבל העיניים? זה כבר דבר אחר. בואו נחזור רגע להודעה של רפיד. ואני מצטט: "הסכם זה הוא ראשון ברשימת שיתופי הפעולה הנחתמים בימים אלו כחלק ממהלך כולל של העשרת תכני המדיום. חברת Street T.V הגדירה כמטרה להעניק לנהגים והנוסעים ברכב תכנים בידוריים ואינפורמטיבים כערך מוסף לתכנים המסחריים". ואין חוק נגד זה. לאכול אסור, לראות טלוויזיה מותר. הגיוני, לא?

תמונות נעות על בצידי הכביש, מה לעשות, גורמות להפרעת ריכוז. אולי עוד לא התרחשה תאונה בגלל זה - אבל למה צריך לחכות שהיא תקרה. חוכמה אחרי מעשה היא חוכמה קטנה מאוד, ולכן כדאי שאנשי ועדת הכלכלה יקחו את עצמם בידיים, ויעבירו כבר את הצעת החוק שתרחיק את טלוויזיות החוצות מהכביש. ואם אתם בכל זאת נורא רוצים לשיר קריוקי באוטו? תעצרו בצד וקחו משקפת...