מחלה שאין לה הסבר

המתגייסים לצה"ל זוכים לביטוח גם עבור מחלות במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משלב], התשי"ט - 1959. התנאי הוא כמובן קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לתנאי השירות. תנאי זה לא תמיד קל להוכחה.

ח' התגייסה לצה"ל בריאה. בסיום הטירונות יצאה לחופשה קצרה, אך יומיים לאחר חזרתה לבסיס, התמוטטה והחלה לסבול משלשולים חריפים, הקאות, חום גבוה וכאבי בטן.

ח' אושפזה בבית החולים. שם אובחנה כסובלת ממחלה כרונית בשם Lymphocytic Colitis , והגישה תביעה להכיר בה כנכה צה"ל. קצין התגמולים דחה את תביעתה של ח', בטענה שלא הוכח כי המחלה קשורה לתנאי השירות.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה להכרעת בית המשפט המחוזי בירושלים, בפני הרכב השופטים דוד חשין, עזרא קמא ויהונתן עדיאל.

במשפט התברר כי עולם הרפואה עדיין לא זיהה בוודאות את הגורם למחלת ה-Lymphocytic Colitis. ד"ר יוסף ליסי, מבית החולים "הדסה", שהופיע במשפט מטעמה של ח' , הפנה למאמר שהתפרסם בכתב עת רפואי מכובד על ידי ארבעה חוקרים מדנמרק .

במאמר זה מתארים החוקרים מקרה של אישה שלקתה במחלה ומעריכים כי הגורם לה הוא חיידק כלשהו, שהאישה נדבקה בו. בהתבסס על מסקנות החוקרים, העלה ד"ר ליסי את הסברה, כי ח' נדבקה בחיידק עקב תנאי היגיינה ירודים בבסיסים הצבאיים בהם שהתה.

בפני בית המשפט המחוזי, ביקשה ח' להציג, מאמר נוסף, שפורסם בינתיים, בכתב עת רפואי מכובד, על ידי ארבעה חוקרים ישראליים. במאמר זה מתבססים החוקרים על המקרה של ח', כעדות לכך שהמחלה יכולה להיגרם מהחיידק.

קצין התגמולים ביטל את חשיבות המאמר וטען כי הוא אינו מהווה "אסכולה רפואית". מעבר לכך, לא הוכח שבבסיסים הצבאיים, בהם שהתה ח', שררו תנאים היגיינים ירודים.

אלא ששופטי ההרכב לא קיבלו טענה זו. הסתבר כי חיילות אחרות בבסיס סבלו עוד במהלך הטירונות מכאבי בטן ושלשולים - עובדה שיכולה להצביע על קיומם של תנאים היגיינים סביבתיים ירודים.

על חייל התובע את קצין התגמולים, מוטל נטל ראיה מופחת. בתחום זה זוכה החייל אם "מתקבל מאד על הדעת שקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה".

בהתחשב בזמן הדגירה של החיידק ובכך שהחיידק נמצא בתרבית שבוצעה, קבעו השופטים כי ח' הוכיחה כי מתקבל מאד על הדעת שהיא נדבקה בחיידק בזמן היותה במחנה הצבאי, וכי התנאים הסניטריים הירודים ששררו במחנה, הם שגרמו להדבקתה.

בהעדר אסכולה נגדית השוללת במפורש קיומו של קשר סיבתי בין החיידק למחלה, די לו לנכה להציג דעה של גורם רפואי בר-סמכא המאשר את קיומו של קשר סיבתי בין מחלה מסוימת לבין חבלה מסוימת (או לבין נסיבות אחרות הכרוכות בשירות הצבאי); במקרה שלפנינו-בין המחלה לחיידק.

הרכב השופטים המחוזיים, החזיר, אם כן את התיק אל ועדת הערעורים של קצין התגמולים, על מנת שזו תיתן דעתה האם שתי האסמכתאות (דהיינו, המאמר של החוקרים הדנים, והמאמר של החוקרים הישראליים) מהוות, בהתחשב במשקלן המצטבר, ראיה המלמדת שמתקבל מאד על הדעת שהחיידק גרם למחלתה של ח'.

הכותב הוא עורך דין