"הפולסא דנורא הולכת בין הטיפות, וזו בעיה"
הסתה לאלימות? לא בטוח. עורכת הדין טליה ששון, מי שעסקה רבות בימין הקיצוני בתפקידיה בפרקליטות המדינה, מסבירה ל-ynet את המורכבות שבעבירת ההסתה. לדבריה, הטיפול בקללת המוות שהוטלה על רה"מ הינו גבולי מבחינה משפטית. "האנשים הללו אינם קוראים למות שרון בידי אדם אלא בידי אלוהים. לא ברור אם יש בכך עידוד למעשי אלימות"
פולסא דנורא? "זה רע ופסול, אבל מבחינה משפטית זו סוגייה מאוד מורכבת". כך אומרת הערב (יום ג') ל-ynet עורכת הדין טליה ששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומי שעסקה רבות בטיפול בימין הקיצוני. לדבריה, קללת ה"פולסא דנורא" - אשר עלתה שוב לסדר היום - אינה תואמת במדוייק את הגדרה של עבירת ההסתה לאלימות.
"ראשית, צריך לקבוע עמדה האם די בטקס כזה כדי למלא אחר יסודות עבירת ההסתה לאלימות", אומר עו"ד ששון. "זו שאלה חשובה, כי עורכי הפולסא דנורא קוראים למותו של ראש הממשלה בידי אלוהים. מעבר לכך, גם אם יש כאן הסתה לאלימות, צריך לבדוק האם מתקיים המבחן ההסתברותי, האם זה אכן יקרה. צריך לזכור שיש מדיניות מאוד מרוסנת של היועץ המשפטי לממשלה בסוג כזה של עבירות".
עו"ד ששון מחזקת את הגישה בה דוגל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר תקופה ארוכה, לפיה גם אם יופעל הכלי הפלילי במקרה כזה, אין להסתפק בו כיוון שהוא משני לכלי העיקרי, שהוא הכלי הציבורי–חברתי.
"צריך לגנות התבטאויות כאלה והדרך הכי טובה להיאבק בזה היא בכך שאנשי ציבור ואנשים בעלי השפעה על הציבור יסתייגו מכאלה דברים", אומרת עו"ד ששון. "גם שתיקה במקרה הזה אומרת משהו. אבל אין ספק שזה מקרה בעייתי, מקרה שהולך בין הטיפות".
עו"ד ששון מאבחנת את הבעייתיות שבטיפול בטקס הקללה שערכו אנשי הימין הקיצוני: "האנשים הללו אינם קוראים למות ראש הממשלה בידי אדם והשאלה היא האם יש בזה עידוד למעשי אלימות בידי בני אדם. זו שאלה שצריך לשקול אותה במכלול השיקולים, בהם – היכן נאמרו הדברים, מתי הם נאמרו ולמי. במילים טמון סיכון ואחת הבעיות היא שההסתה הזו נועדה ליצור אווירה ציבורית שבנויה מאלפי מילים על הסף. לא אומרים בדיוק את המילים המפורשות אבל כולם יודעים למה מתכוונים וזה נועד להכשיר מעשה פסול, מעשה אלימות מהסוג הטרוריסטי.
"הפולסא דנורא צריכה להישקל בצורה רחבה. הסיטואציה כולה קשה היום – מחד, יש מי שמבקשים למחות וזו זכותם המלאה, אבל מצד שני צריך לשים גבול בין מחאה לגיטימית לבין סיכול ההחלטה של הממשלה והחוק. אחד אסור ואחד מותר והמעשה הזה הוא יותר בצד של הסיכול מאשר של המחאה. השאלה היא האם יש הצדקה לפתוח בחקירה ולאחר מכן – האם יש הצדקה להעמיד לדין. זו כבר שאלה שהיועץ המשפטי לממשלה צריך לשקול ואני בטוחה שיעשו זאת בזהירות ובקפדנות".
