כוהנת הבישול של העולם החרדי

רוב הקוראות המעריצות של סופרת הבישול אביגיל מייזליק, הכוכב התורן של עולם המתכונים החרדי, לא יודעות איך היא נראית, מה שלא מפריע להן להתקשר אליה הביתה כמעט בלי הפסקה, בקצב של כ-20 פניות טלפוניות ליום. "הטלפון נגיש בינתיים, לעילוי נשמתה של אמא שלי", היא מחייכת בשלווה אופיינית ומסבירה את הקשר אל האם המנוחה. "כשהתחילו להתקשר אלי הייתי מזועזעת. בארבע אחר-הצהרים של יום שישי, בשבע בבוקר כשאני באמבטיה. מצלצלים ומבקשים מתכונים".

"אמא שלי היתה בשלנית מעולה. אמרתי, זה אעשה לעילוי נשמתה. ואני עונה על כל שאלה, אפילו שחלקן אבסורדיות. מתקשרת אשה: 'לפני שלוש שנים פרסמת מתכון כל-כך טוב לעוף'. איך אדע למה מתכוונת הגברת? אולי 500 מתכונים פרסמתי מאז. היה לי טלפון חמוד של ילדה שהכינה הפתעה לאמא והסתבכה במתכון. השוקולד לא הצליח להינמס כראוי".

עזרת לה?

"בשמחה".

הציבור החרדי הצמיח מתוכו מספר כותבות ספרי בישול. בדרך כלל הן צומחות מתוך העתונות היומית ותמונותיהן לא מתפרסמות לעולם. מייזליק בהחלט יוצאת דופן. חוזרת בתשובה, שנשואה לאברך ומתגוררת בריכוז החרדי בבית-שמש. שפית במקצועה, שנטלה בתקופת לימודיה חלק בהכנת אחד מסיבובי החתונה של ליידי ספנסר, אמה של הנסיכה דיאנה, והיום אין לה אפילו מיקסר ראוי לשמו. את בצקי העוגות למשפחתה היא לשה במיקסר ידני.

יש אוכל שאת לא נוגעת בו?

"גפילטע-פיש. יש לי חסם נפשי נגד המאכל הזה, למרות שאמא שלי, על-פי הסיפורים, היתה מכינה גפילטע-פיש מופלא".

היו לה קשיים בחיים. מחצית מילדיה, למשל, נולדו בניתוחים קיסריים. "תדעי לך שאפשר לחיות גן-עדן בעולם הזה, רק שהגן-עדן הזה לא נמצא במקום שאנחנו מחפשים", היא אומרת. "אין אחד שלא עוברים עליו קשיים. את חושבת שלי אין קשיים? אבל גן-עדן זה לחפש בכל מקום ובכל מצב את נקודת האור. לא להקשיב לייאוש, לפחד ולתסכול. למה שנאמין דווקא להם? אני בוחרת להאמין בטוב. והקב"ה הוא טוב וכל מה שהוא עושה זה בשבילנו ולמעננו. וכך אפשר באמת לחיות גן-עדן".

בטון רגוע ונינוח היא מספרת איך "ילדה" את ספרה האחרון, בערב פסח. "שלושה שבועות לפני פסח אפיתי הכל בתוך תנור-טוסטר. כי היה לי תנור חדש שלא רציתי להפוך לחמץ. שבוע לפני פסח בדקתי את כל הספר. שלושה ימים לפני פסח גמרתי. פעם ראשונה שמנקות עשו לי את הפסח. לבעלי המאושר היה בית-מלון חמישה כוכבים. למרות שאחרי הצילומים הוא אמר שהוא לא רוצה לראות עוגת גבינה בשנתיים הקרובות".

למייזליק (37) אין גם כל בעיה להכניס את ארבעת ילדיה, בגילאי שנתיים עד שמונה, למטבח. עם הגדולה היא מתלבשת מדי יום חמישי על הכנת השבת. "היא מסוגלת לקלף ירקות, לחתוך פטריות, לעשות קניידעלעך, טחינה, דברים שהיא אוהבת", מספרת האם הגאה. "ילדים אוהבים לבשל כל דבר. איפה שהלב של אמא נמצא, הילדים הולכים אחריו. בישול הם יותר אוהבים מאשר לנקות. אם כי צריך גבולות. המטבח דורש משמעת. בתי בת הארבע מסוגלת להכניס פנימה עוד כוס קמח, שיהיה. כשחם במטבח, אני כל הזמן עומדת על המשמר, מבהירה שאני הטבח והם עוזרי טבח. ועוזר טבח שלא שומע בקול הטבח הראשי, יוצא מהמטבח".

את אהבת הבישול שלה היא מייחסת לבית שבו גדלה. "לבישול הגעתי, כמו בתי, בגלל אמא שלי. גדלתי בבית חילוני שמאלני אנטי דתי מאוד חזק. בקיבוץ גזית של השומר הצעיר. אמי היתה צרפתייה שחיה במנזר מגיל ארבע בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוריה היו פרטיזנים שנמלטו לדרום צרפת ואחרי השואה עברה המשפחה לארגנטינה. אבא יליד ארגנטינה. הם הכירו בארגנטינה, עלו ארצה והתחתנו.

"בקיבוץ יש חדר אוכל, לא יוצא כל-כך לאכול בבית. אבל אמא שלי, בשלנית מעולה, לא ויתרה. היא היתה עושה ארוחה משפחתית קבועה בשבת בצהרים, מה שהקים עליה את כל הקיבוץ. עוגות, בורקס, סלטים. אהבתי לעזור לה. היא נפטרה לפני חצי שנה. הספר 'אורחת לשבת' מוקדש לה".

בגיל 18 היא החלה למכור עוגות לפרנסתה תוך כדי שירותה הצבאי, כשכבר התגוררה בתל-אביב. אחרי הצבא, למדה במלון "דן" ובהמשך החלה לעבוד במסעדות כמו "קרן", ואחר-כך בחו"ל. במסעדת "וורמסלי" שליד העיר באת' באנגליה, למשל, היה לה הכבוד להאכיל את מלך מונאקו ואת הנסיכה דיאנה.

היית חשופה לציוד המטבחי הטוב שבעולם. איך את מכינה עוגות במיקסר יד ישן?

"אני אשת אברך. מיקסר היד הוא התולדה של המציאות. החזרה בתשובה אצלי היתה חזרה לשפיות. לא יכולתי להישאר בסגנון ההוא, שלא התאים לי. הקב"ה הראה לי שיש יופי בפשטות. אגב, גם במסעדה המפוארת, כל הטבחים אכלו ואהבו את האוכל הפשוט".

כשמייזליק חזרה לישראל היא הפעילה חברת קייטרינג יוקרתית בקיסריה. אחר-כך עצרה במסעדת "גרגנטוא", שם עבדה כשף שנה וחצי. "שם התחילה התשובה שלי. היה לי שם לא קל. הרבה לחץ. מצאתי את עצמי מתפללת. הייתי נוסעת על אופניים בתל-אביב ומדברת עם ה'. ואז חברה שלי חזרה בתשובה והצליחה אחרי שנה של נדנודים לסחוב אותי לשיעורים. הלכתי לשיעור של ארז דורון כדי שתעזוב אותי".

"הלכתי לעוד שיעור ועוד שיעור. לא העזתי לגלות להורים כשהתחלתי לשמור מצוות חצי בסתר. שנה וחצי הייתי מתארחת בבתים לשבת ואז פגשתי את בעלי במעין שידוך. אחרי שלוש פגישות החלטנו להתחתן. הוא גם בעל תשובה. ירושלמי, יוצא צנחנים, שהיה מדריך צלילה ועבד בעסק משפחתי קטן של הוריו".

את שומרת על קשר עם העולם של פעם?

"מהעולם הקודם, פרט לאותה חברה שחזרה בתשובה, התנתקו הקשרים. הרגשתי שרוצים להחזיר אותי בשאלה. לחתונה שלי הגיעו כדי לתת כתף להוריי, לא לשמוח בשמחתי. היה צלם שעבדתי איתו קודם שכל פעם כשהיה פוגש אותי היה מתחיל ב'אתם החרדים'. אני לא 'אתם החרדים'. אני אני הפרטי".

אילו מתכונים אוהבות הנשים החרדיות?

"עוגות עם מרגרינה ורצוי עם כמה שיותר שכבות. אני יודעת שאקבל הרבה ד"שים. בפעם האחרונה כתבו במתכון כזה במקום שש כפות סוכר, שש כוסות. קיבלתי מבול של 300 פניות טלפוניות".

חלומה של מייזליק הוא לכתוב ספר של אפייה בריאה, למרות שהמודעות לדיאטות בציבור החרדי עדיין נמוכה יחסית. "אוכלים המון פחמימות. פתיתים. סלטים עם הרבה מיונז או ירקות מטוגנים. מצד שני, יש מומחיות בעלות ידע עצום".

מה את הכי אוהבת להכין?

"חלות לשבת. אף פעם לא הייתי עושה חלות לפני שהתחתנתי וחזרתי בתשובה. פתאום גיליתי שזה כל-כך מיוחד. זה מרים את השבת. אני אוהבת להכין אוכל שהלכתי בשבילו לשוק. אני אוהבת את השוק. את מחנה יהודה. יש המון קדושה בשוק. אני קונה את הירקות המיוחדים שחרדים לא מכירים: במיה, שעועית רחבה, כל מיני חמוצים".

תחזרי לעבוד כשפית?

"לא. אני לא מעריכה את הדבר הזה במיוחד. לא שלא צריך את המקצוע. מדובר בעבודה מאוד קשה. הרבה רושם, מרפקים, יחסי ציבור, ומעט בעניין עצמו. אני נהנית לבשל לאורחים ולמשפחה שלי".

פיתה במולטי שף  

הכלים: מחבת רגילה גדולה ורחבה עם דפנות ישרות.

זמן הכנה: 20 דקות.

זמן התפחה: שעה ו-10 דקות.

החומרים ( 4-5 פיתות עבות, או 7-8 לאפות דקות או 10 פיתות קטנות):

1 ק"ג קמח מנופה

2 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כוס שמן

1/2 2  כוסות מים חמים

אופן ההכנה:

1. מערבבים את השמרים והקמח בקערה. מוסיפים מים ומלח ולשים לבצק רך. מוסיפים תוך כדי עיבוד את השמן ולשים עוד 2-3 דקות. מכסים במגבת ומתפיחים במקום חמים כשעה.
2. מחלקים את הבצק לכדורים שווים: לפיתה עבה – 4-5 כדורים, ללאפה – 7-8 כדורים, לפיתה בגודל רגיל – 10 כדורים. מרדדים את הכדורים לעלה: לפיתה עבה – קוטר 25 ס"מ ועובי ס"מ. ללאפה – קוטר 25 ס"מ ועובי 3 מ"מ. לפיתה רגילה – 15 ס"מ ועובי חצי ס"מ. מניחים לכעשר דקות.
3. מחממים את המחבת החשמלית לחום בינוני (170 מעלות). בעזרת מגבת נייר משמנים את המחבת מכל הצדדים. מעבירים בזהירות את עיגול הבצק המרודד למרכז המחבת ל-7 דקות מכל צד, עד להשחמה נאה. אחרי כל פיתה יש לשמן מחדש בעזרת מגבת נייר. פיתות קטנות אפשר לאפות 3 בכל פעם.