אושרו "חוק האינתיפאדה" ו"חוק האזרחות"

במושב האחרון של הכנסת לפני יציאתה לפגרה, אושרו אחר הצהריים (יום ד') שני חוקים שיקשו את החיים על הפלסטינים: חוק הנזיקין, הידוע כ"חוק האינתיפאדה" וחוק האזרחות, הידוע כ"חוק איחוד משפחות".

חוק הנזיקין עבר בכנסת ברוב של 54 בעד, 15 נגד ונמנע אחד. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, אמר עם אישור החוק כי "בניגוד לביקורות, החוק לא נותן כל אישור לבצע פעולות שיש בהן פגיעה ברכוש ובגוף. הפעולות צריכות להיעשות במסגרת החוק והוראות הצבא. עם זאת, מדינת ישראל לא תקבל את העובדה שמנסים לייחס לה אחריות על נזקים אזרחיים שנגרמו תוך כדי פעולה מלחמתית באזור עימות".

החוק קובע כי "אין המדינה אחראית בנזיקין לנזק שנגרם למי שהוא נתין של מדינה שהיא אויב, או למי שהוא פעיל ארגון מחבלים, וכן למי שניזוק בעת שפעל בשליחותו של אחד מהם, או מטעמו". החוק בעצם פוטר את הממשלה מתביעות של נזיקין מצד פלסטינים שנפגעו בפעולות צה"ל במהלך האינתיפאדה.

הצעת החוק מבוססת על הצעה שהוגשה בשנת 2003 תחת הרושם הקשה שהותירו אירועי חומת מגן, וגל התביעות שאיימו האירועים להביא עמם. זו גם הסיבה שהחוק זכה לביקורת רבה מצד מומחי משפט באקדמיה.

בעת הדיון בהצעה טענה המדינה כי בעת מאבק מזוין בין עמים, על כל צד לשאת בנזקיו ולטפל בנפגעיו. לאזרחי ישראל שנפגעו מאז פרוץ העימות, אין כידוע אפשרות מעשית לתבוע פיצויים על נזקיהם מאלה האחראים לפגיעתם. על כן הם זוכים לתגמולים מהמדינה כנפגעי פעולות איבה. הפלסטינים, מנגד, רשאים כיום להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה ואם הם זוכים, נושאת המדינה באחריות. כך נוצר מצב שבו אחראית המדינה הן לנזקים שנגרמים לאזרחי ישראל נפגעי האינתיפאדה, והן לנזקים שנגרמים לפלסטינים.

חוק האזרחות: הגבלות על איחוד המשפחות

הכנסת גם אישרה אחר הצהריים על "חוק האזרחות", ברוב של 59 תומכים, 12 מתנגדים וללא נמנעים. בכך הגיעו לסיומן שלוש שנות הקפאה, אינספור דיונים בדרגים הביטחוניים, המדיניים והמשפטיים הבכירים ביותר ולאחר התערבות ראש הממשלה מחד ובג"ץ מאידך. מדובר בחוק האזרחות והכניסה לישראל, העוסק בסעיף איחוד המשפחות.

"איחוד משפחות" הוא הסעיף שעל-פיו מעניקה המדינה היתרי שהייה ואף מעמד תושבות לפלסטינים או ערבים ממדינות שכנות, אשר נישאו כחוק לאזרחים ישראליים ומבקשים להתגורר עמם בשטחי ישראל. תהליך איחוד המשפחות מוביל בסיומו להענקת אזרחות ישראלית לבני הזוג ולילדיהם, ועניין זה מדיר לא מעט שינה מעיניהם של אנשי זרועות הביטחון ושל אלה החוששים מהנתונים הדמוגרפיים בארץ. 

סעיף איחוד המשפחות, שהכניס לישראל מאז שנת 94' כ-5,400 תושבים פלסטינים מתוך כעשרת אלפים בקשות שהוגשו, הוקפא בחודש מאי 2002. זאת, לאחר שורה של פיגועי טרור שבוצעו, בין השאר, על-ידי או בסיוע של פלסטינים שנכנסו לישראל במסגרת החוק. שנה לאחר מכן אישררה הממשלה את הוראת השעה ועד היום היא נותרה בעינה, ולמעשה נמנעה כל כניסה של בני זוג פלסטינים או ילדיהם לישראל. 

בחוק המתוקן, שעבר היום בכנסת, קבעו משרדי המשפטים והפנים ושירות הביטחון הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, נוסח חדש, המאפשר כניסה "מתונה" של מבקשי מעמד בישראל במסגרת החוק, תוך כמה הגבלות.

ההגבלה העיקרית היא מגבלת הגיל. על-פי החוק, גברים בגילאי 35 ומעלה ונשים בנות 25 ומעלה יוכלו לבקש היתר כניסה ושהייה בישראל מידי מפקד האזור, ויזכו לו אם אינם מהווים סיכון ביטחוני על-פי הערכות המודיעין. באשר לילדים נקבע טווח הגיל המקסימלי המתיר כניסה לישראל ועומד על 14 שנים. מעל לגיל זה, סבורה המדינה, מהווים הנערים סיכון ביטחוני גבוה. בין הגילאים 14 עד 25 לנשים ו-35 לגברים, לא יוכלו המבקשים להיכנס לארץ.

בכל מקרה, רשאים שר הפנים ומפקד האזור לאפשר או לאסור על כניסה לישראל של המבקשים בכך, גם אם הם עומדים במגבלות שקבע החוק. בעניין

זה יש לציין כי לשר הפנים ניתנת הסמכות לאפשר הענקת מעמד חוקי למבקש אשר "מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה". 

עוד יש לציין כי על-אף התנגדותם של ארגוני זכויות אדם ואזרח, ולמרות טענות רבות לקיפוח על רקע לאומי או דמוגרפי שנשמעו מטעם נציגי המיעוטים, טענו לכל אורך הדרך ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה כי הסיבות למגבלות שהוטלו אינן דמוגרפיות אלא ביטחוניות בלבד.

מנתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת הפנים של הכנסת עלה כי גברים עד גיל 35 ונשים עד גיל 25 מהווים כ-97% מן המעורבים בפיגועים בכל הדרגות. עמדת המדינה בנושא נקבעה לאחר שהבג"ץ חייב אותה להכריע בעניין ופסק כי האיסור הגורף על כניסת פלסטינים בני זוגם של ישראלים אינה חוקית ואינה עומדת במבחן ההגיון.