אייס קפה - מבחן טעימה קפוא

העובדה שרשימה זו נרשמה בצהרי יולי חמימים ולחים יש בה, כמובן, כדי לשבש משהו את כושר השיפוט ואת ההיגיון הבריא של האיש שמאחוריה, שגם בימים קרירים ויבשים, אתם יודעים, לא ממש מצטיין בפונקציות אלה. ועדיין, קשה להתווכח עם נקודת המוצא הרציונלית שלו לדיון: ידידו הטוב ביותר של האדם בקיץ הישראלי – בעיקר אם האדם הזה משוטט ברחוב המיוזע, או אפילו בקניון הממוזג – הוא קפה ברד.

מה שהאיטלקים קראו כבר לפני עידן ועידנים "גרניטה", ומה שאנחנו מוצאים תחת כל בית-קפה רענן או פיצוצייה שמחזיקה מעצמה, כשהוא מתערבל בסוטול ים-תיכוני בתוך בית זכוכית עגלגל ועושה לנו קולות של "תמצצו אותי בקשית ויהיה לכם קר ושמח במוח". המשקה, שבעיקרון הוא קפה (רצוי אספרסו) עם חלב וקרח, כתוש ומעורבל, זוכה לגרסאות שונות, למשחקים שונים של טעם, גוון ומרקם, לתוספות שונות ומשונות, ובאופן טבעי לשמות שונים (מיצירתיים ועד מגוחכים) ולמחירים שונים. המכנה המשותף – לפחות כשמדובר בצורת ההגשה של לקחת וללכת – הוא כוס הפלסטיק השקופה והחד-פעמית, והקשית שמזריקה את הנוזל לגוף ולנפש.

כיוון שקפה ברד הוא צו השעה, התגייס עבדכם הנאמן (אם תרצו, שותה הכפר) ללגימה סובייקטיבית, נהנתנית וקלת דעת של המשקה הראוי לתואר "מלך החופש הגדול" ברשתות הקפה המובילות בישראל. בכל המקרים, נלגם האובייקט בכוס גדולה של טייק-אוויי, בגרסה בסיסית, נטולת תוספות (להוציא תוסף אחד במקום אחד) ולא דיאטטית. כאילו, יש גבול: מתעקשים על דיאטה במשקה הקיץ המגניב שלכם? שתו מלפפון ברד.

הרציני

"אילנ'ס" – קרפוצ'ינו אפוף בדאווין האילנסי הנודע, מגדיר עצמו המשקה בעל השם המתחכם "קרפוצ'ינו" כך: "על בסיס קפה אמיתי ואיכותי, ללא אבקות וללא תמציות". ואכן, הוא קפאי למדי, ועם זאת, כלל לא כבד, אלא להפך: עדין ומינורי. המתקה קלה לא היתה הורגת אותו. זהו קפה ברד מדויק ומעט משעמם, שאחרי כמה דקות המתנה בכוס, טעמו משתבח קלות. אבל למי יש סבלנות לחכות.

• קהל יעד: תלמידי הנדסה וחננות בוגרות.
• מחיר: 19 שקל.
• ציון: 7.5

העליז

"קופי בין" – אייס בלנד על קפה הברד שלה, שבסיסו, כהצהרתה, "קפה וחלב דל-שומן", מרעיפה רשת "קופי בין" האמריקאית תוספים מכל המינים, שנותנים קונטרה מעניינת לדלות-השומן הנ"ל. נטעמה הגרסה המחוזקת בווניל, ונמצאה מתוקה, עליזה וילדותית – פשרה מעניינת בין קפה קר לדבר מתיקה. למרות שטעם הקפה פחות מובהק, מדובר, לחיכי, במשקה המוצלח והכיפי ביותר מאלה שנוסו בפרויקט שתייני זה.

• קהל יעד: מחניכי קייטנות למתבגרים ועד מתקרחנים בפסטיבלי קיץ.
• מחיר: 20 שקל.
• ציון: 9

היצוק

"ארומה" – אייס ארומה טוב, מי לא מכיר את אייס ארומה. קפה הקיץ הפופולרי ביותר של הרשת הפופולרית ביותר הוא מהכבדים, הסמיכים והמתוקים שבז'אנר. למעשה, זוהי חצי ארוחה בכוס. נוכחות הקפה היא לא העניין הדומיננטי בטעם, ולא נחטא לו אם נאמר, שהשיקוי הזה מילקשייקי ברוחו. מה שכן, הוא מלא חיים.

• קהל יעד: האוהבים לרקוד על בטן מלאה.
• מחיר: 15 שקל.
• ציון: 8.5

המעשי

"קפה ג'ו" – קפוא ג'ו בקולקציית הברד של "קפה ג'ו" אפשר למצוא גם את סדרת וירג'ין, לילדים, שכוללת יצירות מתוקות ועשירות ללא קפה. אבל רגע: למי אתם קוראים ילדים? וחמור מזה: למי אתם קוראים וירג'ין? לעומת זאת, הקפה ברד הבוגר, להלן קפוא ג'ו, הוא כזה שקשה לבוא אליו בטענות: מיינסטרימי, נעים ופונקציונלי מאוד – עושה את העבודה. מה הוא לא? מיוחד, מפתיע ומשעשע. סבא ימות עליו.

• קהל יעד: אלה שבחיים לא לוקחים סיכונים.
• מחיר: 16 שקל.
• ציון: 6.5

התינוקי

"קפה הלל" – אייס הלל "אייס הלל" הוא, למיטב שיפוטי, הקפה ברד התינוקי ביותר שבא אל פי: מוקאי באישיותו, מתוק, פחות מגורען ופחות ברדי במרקמו מהאחרים, חמוד, אולי חמוד מדי. טיפת אגרסיביות היתה עושה לו רק טוב. אחרי הכל, ברד או לא ברד: תהיה גבר, אתה קפה.

• קהל יעד: ילדים מה-זה טובים.
• מחיר: 15 שקל.
• ציון: 6.5

הבוגר

"ארקפה" – גרניטה לא מפתיע שדווקא "ארקפה", הרשת המסוגננת והאליטיסטית, קוראת לקפה הברד שלה בשמו האיטלקי, גרניטה. חבל שגם המשקה עצמו לא מפתיע. במרקם בינוני, במתיקות בינונית ובאפטר-טייסט (סיומת טעם) קליל, מגלם הברד הארקפאי את המבוגר השקול, המאופק והאחראי. שלא יהיו אי הבנות, הוא בסדר גמור, אבל מהבית הזה, כפי שאומרות מורות מחמירות, ציפיתי ליותר.

• קהל יעד: חובבי מותגים שלא מחפשים ריגושים.
• מחיר: 17.5 שקל.
• ציון: 7.5