שתף קטע נבחר

תבוסה למקורבי הרב יוסף בתביעה נגד "הייד פארק"

השופטת, רות רונן, קיבלה את עמדת ההגנה, לפיה האינטרנט אינו אמצעי תקשורת כמשמעו בחוק איסור לשון הרע ולכן הנתבעים אינם "מוציאים לאור" שאחראים לפרסום הדברים

בית משפט השלום בתל אביב זיכה את ארנון שטלריד, אחד מהבעלים לשעבר של אתר הקהילות "הייד פארק", בתביעת לשון הרע שהגישו נגדו מקורבי הרב עובדיה יוסף.

  

התובעים, דובר ש"ס לשעבר, איציק סודרי, נכדו של הרב עובדיה יוסף, ציון בר שלום, כלתו של הרב, יהודית יוסף, מנהל אגף ההכשרים של ש"ס, "בד"ץ בית יוסף", גבי פרץ, ושלושה מקורבים נוספים טענו בכתב תביעה שהוגש ביולי 2003, באמצעות עורך הדין אלדד יניב, כי בעל האתר לשעבר איפשר לגולשים לפרסם עליהם עלילות שווא שהשפילו אותם ברבים והתעלם מדרישותיהם להפסיק את הפרסומים. הם דרשו מהנתבעים פיצויים בסך 120,000 שקל.

 

אתר "הייד פארק", שהושק בחודש מאי, 2000, מאפשר לכל אדם להקים פורום בנושא מסוים, מבלי שיזדקק לאישור מבעל האתר או כל גורם אחר. מנהל הפורום נהנה מאוטונומיה מלאה: ברצותו יתיר לכל גולש לפרסם הודעות או יגביל את הכתיבה רק לגולשים מורשים.

 

עו"ד אביב אילון ממשרד עורכי הדין אילון, אגרט ושות', טען בכתב ההגנה בשם בעל אתר "הייד פארק", ארנון שטלריד, כי האחראים הבלבדיים לפרסומים המשמיצים הם הגולשים שפירסמו אותם בפורומים של האתר. "התובעים בחרו לגלגל את האחריות לפתחם של הנתבעים, אשר אין דבר בינם לבין הפרסומים", נכתב בכתב ההגנה.

    

השופטת, רות רונן, קיבלה את עמדת ההגנה, לפיה האינטרנט אינו אמצעי תקשורת כמשמעו בחוק איסור לשון הרע ולכן הנתבעים אינם "מוציאים לאור" שאחראים לפרסום הדברים. "האם אתר האינטרנט דנן הוא אמצעי תקשורת, בהתאם להגדרת המונח בחוק?" שאלה רונן, "אני סבורה כי התשובה היא שלילית, וזאת לאור לשון החוק, ובעיקר לאור תכליתו".

 

"האתר דומה לכיכר גדולה"

 

"אינני סבורה כי יש לחייב את הנתבע כמי שפירסם את הפירסומים הפוגעים בעצמו", היא קבעה בפסק הדין (ת"א 37692/03), "ראשית, אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבע עצמו הוא מי שכתב וחיבר את הפרסומים הפוגעים...אם להשוות את האתר, הקיים בעולם הוירטואלי - לעולם המציאותי, הרי שהאתר דומה לכיכר גדולה.

 

"מקימי האתר אחראים להקמת הכיכר ולתחזוקתה. הם מאפשרים מבחינה טכנית לאחרים להקים בכיכר לוחות מודעות בנושאים כאלה ואחרים, לוחות שעליהם יכולים אנשים המעוניינים בכך לתלות פרסומים כאוות נפשם...הקושי באיתור ובזיהוי של המפרסמים עצמם, אינו הופך את הנתבע ל"מפרסם".

 

חשש מפגיעה בחופש הביטוי

 

השופטת דחתה את בקשת הנתבעים, להטיל על בעל האתר לנטר פרסומים פוגעים אודותיהם ולמחוק אותם באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת, או, לחילופין, לסגור את האתר.

 

במקרה כזה, היא קובעת, "האופציה לקיום רב שיח בין זרים, להחלפת דעות, תוך ניסיונות שכנוע במגוון נושאים, האפשרות לקיום קשר בין אנשים רחוקים תוך מתן תוכן אמיתי לחופש הביטוי, אפשרות המוקנית כיום באמצעות המכשיר של האינטרנט, לא תהיה קיימת עוד בצורתה הנוכחית. זהו מחיר חברתי גבוה מאוד, בהתחשב בערך שהחברה מייחסת לחופש הביטוי".

 

"לכן, כאשר אני שוקלת זה מול זה את הנזק שעשוי להיגרם למי שמתפרסמת לגביו ידיעה פוגעת כגון הפרסומים דנן, מול הנזק שבהטלת אחריות על הנתבע כבעל האתר, אני סבורה כי המדיניות המשפטית הנכונה צריכה להיות כי לא תוטל אחריות כזאת".  

 

על פי תקדים בורוכוב, על ספק שירותי אינטרנט מוטלת אחריות למחוק פרסומים פוגעים רק לאחר שהנפגע פנה והתריע. השופטת רונן חייבה את התובעים לשאת בהוצאות הנתבע בסך 12,000 שקלים. שטלריד מכר השנה את "הייד פארק" למפעילי אתר חבר'ה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הייד פארק. שטלריד לא נושא באחריות
מומלצים