שתף קטע נבחר

עלילת דם שמאלנית

על כל רוצח פוליטי התומך בהתיישבות, מאה רוצחים כדי להורסה. ההכללה ועלילת הדם כנגד המתנחלים נועדו לטהר את גירושם. תשובה ליוסי שריד

בעקבות הרצח בשפרעם, החל גל הסתה נוסף כנגד המתנחלים. שוב ושוב מוזכרים השמות: גולדשטיין, יגאל עמיר עמי פופר ועוד כמה אחדים. יוסי שריד, ברשעות אופיינית, סימן כאן את האות. הלוגיקה פשוטה: הרוצח דתי? כל הדתיים אשמים; הרוצח מתנחל (ואל תבלבלו אותנו עם העובדות על מגוריו)? כל המתנחלים גיבו; הרוצח מתנגד להתנתקות? התנגדות להתנתקות משמעה רצח והפקרות. אבותיו הרוחניים של שריד הוסיפו את הטענה כי בדמם של הנרצחים אנו אופים מצות. "הרוצחים מגיחים מימין", הסית שר החינוך לשעבר.

 

הבה נבדוק את המחנה הפוליטי של יוסי שריד. יש בו יהודים וערבים, כולם אזרחי ישראל. בעיני הח"כ המנהיג ממרצ, רע"מ, חד"ש תע"ל ובל"ד הן מפלגות לגיטימיות לכל דבר, גם כאשר הן תומכות ב"התנגדות לגיטימית", קרי: רצח חיילים ומתנחלים. המטרה הפוליטית האופרטיבית המשותפת למפלגות שמשמאל לעבודה היא הקמת מדינה פלסטינית, טיהורה מיהודים על-ידי גירוש רבבות ומאות אלפי יהודים הגרים בשטחים שכבשה ישראל מירדן, החזרתה של ישראל לגבולות 67' והפקרת הר-הבית, קודש הקודשים של העם היהודי, לרשות הפלסטינית. מאז הסכמי אוסלו נרצחו אלפי אנשים בשם אידיאולוגיה זו. הרוצחים מארגוני הטרור השונים, ובהם לא מעט אזרחי ישראל, פעלו כדי לגרש את היהודים מבתיהם ולהרוס, בשלב ראשון, את ההתנחלויות. תשאלו את הרוצח מרואן ברגותי והבוגד מרדכי ואנונו.

 

על כל רוצח פוליטי התומך בהתיישבות, מאה רוצחים כדי להורסה. אבל עלינו להיזהר משרידיזם. אסור להכליל כנגד קבוצות שלמות. אין לקבוע כי כל השמאל הישראלי תומך ברצח בגלל כמה מאות תפוחים רקובים במחנהו, כשם שאין לקבוע כי הימין תומך ברצח בגלל כמה עשרות שכאלו במחנהו. מאות המנוולים משמאל אינם צריכים למנוע מ"מחנה השלום" להאמין שהרס התנחלויות ישכנע את הטרוריסטים שמעשיהם אינם משתלמים, כשם שעשרות המנוולים מימין אסור שישתיקו את טיעוני ה"מחנה הלאומי" כי פרס לטרוריסטים רק יעודד אותם להמשיך בדרכם. העמדות צריכות להיבחן לגופן. אין לפסול מחנות פוליטיים שלמים, ודאי לא מגזרים בעם בישראל.

 

אבל המחנות הפוליטיים השונים, מימין ומשמאל, צריכים להיבחן ביחסם אל הרוצחים, ודווקא מכיוונם הפוליטי. לשמחתי, אינני מכיר מנהיגי מפלגות מימין אשר מתייחסים בסלחנות לטיפוסים כרוצח משפרעם. לדאבוני, מנהיגים חשובים בשמאל הישראלי דווקא כן מגלים יחס סלחני למעשי רצח מכיוונם הפוליטי. רון פונדק לא נזרק ממרכז פרס לשלום בגלל דברי הנבלה בשבחו של ברגותי: "מהיכרותי איתך, אני בטוח שהסורגים והשלשלאות אינם יכולים להחליש את אמונתך ואישיותך בדרך השלום". על מי שהורשע בחמישה מעשי רצח כתב "איש השלום": "העם הפלסטיני זקוק יותר מבכל זמן אחר להנהגה צעירה שתוביל אותו". מרצ לא באה חשבון עם האם המייסדת שולמית אלוני, שגיבתה את החשודה בסיוע לרוצחים טלי פחימה. וחמור מכל, בשמאל הישראלי גילו יחס סלחני ואף אהדה לגדול רוצחי היהודים במחצית השנייה של המאה הקודמת, יאסר ערפאת.

 

אבל הימין חייב לגלות יחס אחר כלפי הרוצח משפרעם ומנוולים שכמותו. אסור לנו להבחין בינו לבין ערפאת, ברגותי או מוחמד דחלאן. רצח הוא רצח הוא רצח. עלינו להדגיש את התיעוב המוסרי כלפי מעשים אלו, ולא ללמוד מאחינו בשמאל ולהבין, בחוסר תבונה, את הטרוריסטים. מטרתה של ההסתה והדה-לגיטימציה, שיוסי שריד מסמן את ראשיתה בהשתלחותו הפרועה, היא סתימת פיותיהם של מתנגדי הממשלה. אבל לא ניטוש את אחינו בגוש קטיף בגלל עלילת הדם המתרקמת נגדנו. נשתמש בכל אמצעי לגיטימי ורק נוסיף ונגביר את מאמצינו למחות כנגד ההתנתקות מהמציאות והכניעה לטרור. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים