עכשיו זה מדעי: גברים מתקשים להקשיב לנשים

בשורה לגברים: אם האישה מאשימה אתכם שאתם אף פעם לא מקשיבים לה - מעכשיו יש לכם תירוץ מדעי. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי "NeuroImage", מראה כי לגברים יש קושי פיזיולוגי להקשיב לקול הנשי בגלל הבדלים במבנה המוח ובאופן פיענוח הקולות.

חוקרים מאוניברסיטת שפילד באנגליה גילו כי המוח האנושי מגיב באופן שונה לקול של גבר לעומת קול של אישה. לטענתם, הדבר מעיד על מנגנונים פיזיולוגיים, שעשויים ליצור קשיי תקשורת בין גברים לנשים, ולהסביר את ההבדלים המשמעותיים בין המינים בכל הקשור לתרבות השיח.

החוקרים השמיעו ל-12 גברים סוגים שונים של קולות, נשיים וגבריים, ובדקו את תגובותיהם ואת הפעילות המוחית בזמן שהקשיבו לצלילים. התוצאות הראו שישנו הבדל מהותי בין התגובה המוחית לקולות גבריים, לבין התגובה לקולות של נשים. 

הגברים התקשו להקשיב לקולות הנשים, בשל שינויים בניגון, בעוצמת הקול, ובקול עצמו. זאת ועוד - המחקר הראה כי בעוד שהמוח הגברי מעבד ומפענח את הקול הנשי באיזור המשמש לעיבוד ופענוח של מוזיקה, קולות של גברים פוענחו ועובדו באמצעות מנגנון מוחי פשוט יותר, הנמצא בחלקו האחורי של המוח.

לטענת מובילי המחקר, "הקול הנשי הוא מורכב יותר מקולם של הגברי, בשל ההבדלים בגודל ובצורה של מיתרי הקול ובגרון בין נשים לגברים. בנוסף," הם טוענים, "הקול הנשי הוא יותר 'מתנגן' ומוזיקלי, מקול גברי שנוטה להיות ישיר ופשוט מבחינת הרכב צליליו".

הפערים עשויים להסביר לא רק את הקושי של גברים להקשיב לנשים, אלא גם את חוסר ההבנה בין המינים. נראה כי הפערים בסגנון הקול מקשים על הבנת המסרים ועל פענוחם במוח, ואולי הם הגורם הראשון במריבות רבות בין בני זוג. 

החוקרים מוסיפים ואומרים, כי ייתכן וההזדהות של גברים עם קולות גבריים נובעת ממנגנון מוחי בלתי-מודע, בו משווה המוח בין קול הדובר, לבין קולו של האדם עצמו. הדימיון בין הקולות עשוי להביא להבנה הדדית טובה יותר ולפענוח מהיר ויעיל של המסרים. לעומת זאת, שיחה עם אישה מצריכה פעולת פענוח מורכבת יותר, הנובעת כאמור משינויים בניגון ובאופיו של הקול, ומלבד העובדה שהיא אורכת זמן רב יותר, היא גם מצריכה משאבים רבים יותר, ונתונה להשפעות של סמנטיקה וטעויות בהבנת המסר.

המוח אחראי לשורה ארוכה וחשובה של תהליכים המתרחשים בגוף, ולמעשה נהוג לראותו כמרכז הבקרה והניטור של הגוף. פעילויות המוח כוללות את תהליכי החשיבה, הזיכרון והלמידה, והוא מפקח על מנגנוני הוויסות הפנימי של הגוף ועל תהליכי בנייה, התחדשות ושיקום בו, מפעיל את המערכות השונות בגוף (לב-ריאה, עיכול, וכו'), ויוצר את הרגשות והתחושות השונות. 

בנוסף, המוח מנתח ומפענח את המידע והגירויים השונים, הנאספים מהחושים - ראייה, שמיעה, מישוש ועוד. פענוח המידע נעשה במספר מנגנונים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, שנחקרים במספר גישות. מחקר זה שייך לפרדיגמת המחקרים העוסקים בניתוח תהליכים חברתיים באמצעות כלים פיזיולוגיים, ובמתן הסבר מדעי-אורגני לתופעות שונות.

יש לציין כי המחקר הקיף מספר מצומצם של נבדקים - 12 במספר - ומבצעי המחקר הדגישו ואמרו כי יש צורך בעריכת מחקרים נוספים בנושא.