מדריך: מהו אמצעי המניעה הנכון ביותר עבורכם?

שרה, גרפיקאית בת 36, אם לשתי בנות שנולדו בהפרש של 15 חודשים זו מזו, התחילה לחשוב על תכנון המשפחה רק לאחרונה. "פגשתי את בעלי כשהייתי בת 28", היא מספרת. "התאהבנו מעל הראש. היה ברור לשנינו שמתחתנים ושחסר לנו רק ילד כדי להשלים את תמונת האושר. הפסקתי מיד לקחת גלולות, הריתי, ונולדה הבת הבכורה.

"לא ממש השגחנו אחר כך על אמצעי מניעה. חזרתי לזמן קצר לגלולות למניעת הריון, אבל היו לי בחילות – והפסקתי. ניסיתי דיאפרגמה, אבל תהליך ההחדרה היה מסובך מדי, מה גם שלפעמים שכחתי איפה הנחתי אותה. עברנו לקונדום, וזה לא היה תענוג גדול. כעבור שנה ושלושה חודשים נולדה הבת השנייה. רק עכשיו התחלנו לקלוט שללא התאמה של אמצעי מניעה, חיי המשפחה וחיי המין שלנו יינזקו. אנחנו רוצים עוד ילד או שניים, אבל לא כרגע. לא יהיו לנו יותר ילדים לא מתוכננים".

שרה לא מעוניינת לחזור ליטול גלולות למניעת הריון. היא עדיין זוכרת את הבחילות הקשות שהן גרמו לה וגם חוששת מעלייה במשקל. בשנה האחרונה היא ובעלה משתמשים בקונדום או בשיטת המשגל הנסוג. "אני יודעת שאנחנו משחקים ברולטה רוסית", היא מודה במבוכה.

להתחשב במספר הפרטנרים המזדמנים 

זוגות רבים, מתברר, מתחבטים בסוגיה דומה. סקר אמריקאי שנערך לאחרונה בקרב מדגם מייצג של 500 נשים בגיל הפוריות (18-44) מצא שחלקן הגדול מתלבטות בשאלת אמצעי המניעה הנכון עבורן. רבות מהן טענו שהן חוששות ליטול גלולה נגד הריון, בשל חשש מהתפתחות מחלת סרטן עתידית או עלייה במשקל. כולן אמרו שהרופא שלהן לא מספיק מעודכן בנושא של אמצעי מניעה חדשים, בעיקר לנשים אחרי גיל 35.

ד"ר רונן גולד, גינקולוג בכיר מבית החולים ליולדות ליס, פוסל על הסף את מה שהוא מכנה "מיתוסים שקשורים לנטילת גלולות נגד הריון": "לסיפורים על סרטן, השמנת יתר ושיעור בפנים בעקבות נטילת גלולות אין הוכחה מדעית", הוא טוען.

ומה קורה בישראל? "מחצית מהישראליות בגילאים 20 עד 30 נוטלות גלולות כדי להתגונן מהריון לא רצוי. חלקן גם עושות את זה להסדרת המחזור החודשי", אומר ד"ר גולד. "אחרי הגיל הזה הן מתחילות להתלבט. בכל מקרה, אנחנו ממליצים לנשים מעשנות מעל גיל 35 לא ליטול גלולות, בשל העלייה בשכיחות קרישי דם והסיכון לשבץ מוחי.

"בעיקרון, אני מציע לכל אישה שמגיעה אליי 'לתפור' לעצמה אמצעי מניעה שמתאים לה ספציפית. לפני כן היא חייבת לעבור בדיקות כדי לאתר נטייה לקרישתיות יתר, לעודף כולסטרול וליתר לחץ דם. כמו כן יש לבדוק אם לתרופות שהיא נוטלת יש השפעה על פעולת התכשיר למניעת הריון. אם היא רווקה, יש להתחשב לפני התאמת התכשיר גם במספר הפרטנרים המזדמנים שיש לה, כדי ליצור במקביל הגנה מפני הידבקות במחלת מין".

שיטות למניעה ויעילותן

ביקשנו מד"ר גולד לסקור עבורנו את אמצעי המניעה הקיימים בשוק ולחוות דעה עליהם. הנה השיטות והאמצעים שנחשבים לשכיחים ביותר.

• קוטלי זרע – חומרים שפוגעים בתנועתיות הזרע ומופיעים בצורת קצף, קרם, ג'ל או פתילות. קוטל הזרע מוחדר לנרתיק האישה מיד אחרי השפיכה ומשמש בדרך כלל בשילוב עם אמצעי מניעה חוצצים (קונדום, דיאפרגמה, ספוגית). קוטלי הזרע הנפוצים בארץ הם נונוקסינול-9, שמצוי ברוב הקונדומים, בנזלקוניום ואוקטוקסינול. ספוגית שמכילה קוטל זרע מוחדרת כמו טמפון לתוך הנרתיק. יתרון נוסף של קוטלי הזרע: הם תוקפים גם חיידקים ונגיפים שמועברים במגע מיני, כגון זיבה, הרפס וקלמידיה, ומחסלים אותם. לקוטל נונוקסינול-9 יש גם יכולת לפגוע בנגיף האיידס.
  

• מדבקה – תכשיר למניעת הריון שנספג דרך העור. המדבקה מוצמדת לעור באזור הבטן התחתונה ומשחררת את ההורמון אסטרוגן. הפיתוח החדשני: מדבקה שמשחררת גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון ברמות שקיימות בגלולות. היתרון – השגת יעילות דומה לזו של הגלולות, ללא צורך בנטילה יומיומית.
  

• ספוגית – ספוגית דמויית טבעת שמכילה קוטל זרע ומוחדרת למעלה הנרתיק. עיקר השפעתה נובע מפעילות קוטל הזרע, שהספוגית מבטיחה פיזור טוב ויעיל שלו. בנוסף, מושגת מידה של חציצה בין צוואר הרחם לתאי
  אזהרה אחרונה

  המדבקה למניעת הריון מגבירה הסיכון להתקף לב

  איתי גל

  מינהל המזון והתרופות האמריקני הודיע כי המדבקה למניעת הריון "אורתו-אוורה" משחררת כמויות גבוהות מדי של אסטרוגן. התוצאה: סיכון מוגבר להתקף לב ושבץ מוחי, במיוחד לנשים מעשנות

  המדבקה למניעת הריון מגבירה הסיכון להתקף לב
  הזרע שנוטים להיספח אל הספוגית. הספוגית שייכת לקבוצת תכשירי הדיאפרגמה והקונדום. אין צורך כמעט בהדרכה רפואית, ההחדרה פשוטה והמחיר זול ביותר. הישראליות נמנעות בדרך כלל מלהשתמש בספוגית.
  

• נוברינג – לולאה פנימית שמוחדרת לנרתיק ומשחררת באיטיות הורמונים. הלולאה עובדת על בסיס מחזור בן ארבעה שבועות, כמו הגלולה נגד הריון והמדבקה ההורמונלית. האישה מחדירה את הלולאה לנרתיק למשך שלושה שבועות ומוציאה אותה בשבוע הרביעי, כשהיא מקבלת וסת. בסוף השבוע הרביעי, אחרי תום המחזור החודשי, היא מחדירה לולאה חדשה. ההגנה נחשבת לגבוהה ביותר.
  

• נורפלנט – תכשיר שמשמש תחליף לנטילה יומיומית של גלולות ומורכב משישה גלילים זעירים, כמו גפרורים, שמוחדרים בהרדמה מקומית מתחת לעור הזרוע של האישה ומשחררים חומר כימי סינתטי דמוי פרוגסטרון. התכשיר טוב לחמש שנים וחוסך מהאישה את הצורך לזכור לקחת גלולה. מדובר בפרוצדורה כירורגית שצריך לעבור אצל רופא מומחה. הסיכון: דימום, ובמקרים מסוימים היעלמות המחזור החודשי.
  

• סיזונל – הגלולה המתקדמת שנוטלים אותה באופן רצוף במשך שלושה חודשים, מה שאומר שהמחזור החודשי מופיע רק ארבע פעמים בשנה, במקום בכל חודש. תופעות הלוואי הן כמו בנטילת גלולה רגילה נגד הריון. השיטה יעילה ומומלצת.
  

• התקן תוך רחמי – מתקן עשוי חומר פלסטי דמוי האות T או בצורת פרסה, שמוחדר דרך צוואר הרחם לחלל הרחם ויעיל למשך שלוש עד חמש שנים. קיימים גם התקנים שמכילים את ההורמון פרוגסטרון, כגון מירנה. מדובר בהתקן מתקדם, שכולל חוטי נחושת מסביב לבסיס הפלסטי, שמספק הגנה ממושכת יותר נגד הריון ומפחית גם את דימום המחזור החודשי. יש נשים שמתלוננות שהמחזור שלהן ארוך וכבד יותר בגלל ההתקן התוך רחמי, אחרות מתלוננות שקשה להן עם גוף זר ש'מסתובב' להן ברחם, ויש נשים שחושבות שזו שיטה מצוינת שהופכת את המחזור החודשי לאירוע קל וכמעט בלתי מורגש.
  

• דפו-פרוורה – זריקה שמכילה פרוגסטרון שרופא גינקולוג מזריק לאישה ארבע פעמים בשנה, כדי לעכב את הביוץ. משחררת מדאגה יומיומית למניעת הריון ומקצרת מאוד את תקופת המחזור החודשי. מותר לקבל את הזריקה במשך שנתיים רצופות. הזריקה מתאימה לנשים מעל גיל 25, כיוון שהתרכובת הכימית שלה עלולה לגרום לירידה בצפיפות עצמות השלד ולא מתאימה למי שעדיין לא סיימה את תהליך הגדילה.
  

• עיקור האישה – השיטה הזו מחייבת שיקול דעת של בני הזוג לגבי רצונם בילד נוסף. עד השנים האחרונות היה צורך לבצע קשירת חצוצרות בניתוח שהיה כרוך בפתיחת הבטן. היום מבצעים את העיקור באמצעות לפרוסקופיה. הרופא הגינקולוג מחדיר קטטר טלסקופי דרך הוואגינה והרחם עד שהוא מגיע לפתח צינור השחלה, כשהוא עוקב אחרי התהליך באמצעות מסך המוניטור. כשהוא מגיע לפתח החצוצרה, הוא משחרר התקן תוך רחמי זעיר ש'סותם' את המקום. בשלושת החודשים הבאים מתפתחת רקמה צלקתית סביב ההתקן וסותמת לחלוטין את מעבר הזרע לביצית. כמו בטיפול הכירורגי של קשירת החצוצרות, גם השיטה הזו בלתי הפיכה.
  

• עיקור הגבר – ואזקטומי, נחשבת לשיטה הבטוחה, הפשוטה והזולה מכל השיטות למניעת הריון. יש לה גם פן נוסף ומשמעותי: הגבר נוטל על עצמו אחריות לתכנון המשפחה. מדובר בחיתוך דו צדדי של הצינור שמוביל את הזרע, הליך שנעשה תחת הרדמה מקומית ונמשך פחות מחצי שעה. העיקור לא פוגע בזירמה, ולא מרגישים בהבדל בכמות הנוזל שמופרש בפליטה לפני ואחרי הניתוח. גם השיטה הזו היא בלתי הפיכה. בישראל, אולי בגלל דעות קדומות ותנאים חברתיים, היא לא מקובלת במיוחד. באירופה ובארה"ב היא מתבצעת באופן שכיח ואפילו בקליניקה של רופא המשפחה. עשר דקות של הרדמה מקומית, חיתוך הצינור, שעה השגחה – והביתה.