ספריה קטנה-גדולה

גינא ובארט יוצאים לחופשה קייצית בכפר דייגים קטן בריברייה הצרפתית. הם שוכרים מקום ממאדאם ברמון המקומית

ומתמקמים להם בנינוחות היאה למקום ולשעה ולמעמד, מול הים. את הימים הם מעבירים ברחצה ושיזוף ואכילה ושתייה והתקשקשות חברתית, נעימה, לא מחייבת, עם מגוון של טיפוסים שונים הממלאים את הכפר ואת דפי הנובלה היפה הזאת, "נוכח הים".

המחויבות היחידה של גינא ובארט ב"נוכח הים" היא לעצמם, להנאה שלהם, להתרגעות שלהם, לחופשת החלומות שלהם. והחופשה מצדה מילאה את חלקה והפתיעה אותם, תפסה אותם לא מוכנים. בסופו של דבר היא לא היתה כמו שחשבו שתהיה. לחופשות יש לפעמים את העניין הזה, שהן תופסות כיוון עצמאי משלהן, בלי שנתבקשו לעשות זאת. משהו קרה להם שם, לכל אחד מבני הזוג בנפרד, על החוף מול הים. השמש והאור והאנשים והיין, כל מה שבתחילת החופשה הקסים אותם, הצעיר והתסיס אותם, הכל נשאר אותו הדבר אבל גם לגמרי אחרת, משובש. 

חופשה מהספרים

בכתבים שהשאיר אחריו פוגל יש משהו מהנס של הספרות העברית. איש צעיר, אירופאי, יהודי, הכותב בשפה שהיא לא שפת אמו ולא השפה של ארצו וגם לא ממש, בשנים ההם, שפה מדוברת. הוא בוחר לכתוב בשפה שכמעט אף אחד לא מבין, לא קורא, ועושה את זה כל-כך נפלא. הנס הוא שגם היום, בתרבות הלא-זוכרת-כלום שלנו, הטקסט הזה חי וקיים.

"הספריה החדשה" - להחזיר טקסטים קלאסיים לסדר היום הספרותי, לשיח התרבותי, למדפים. יש משהו על גבול הנואש בניסיון הזה. במציאות של בין 300 ל-400 ספרים חדשים בחודש, אין מפנים זרקור? איך מבדילים בין המוץ לתבן? ואיך מייצרים סדר יום? הדפסה מחדש היא אחת האפשרויות.

בסדרה החדשה, "הקטנה", יתפרסמו 12 ספרים בשנה, כולם הדפסות חוזרות של יצירות שראו אור בעבר, חלקם עבריים חלקם מתורגמים. במחלקה העברית יצא "נוכח הים" של פוגל ו"מומיק" של דויד גרוסמן, ועוד יראו אור מקבץ סיפורי חיפה של יהודית קציר, ארבעה סיפורי אהבה של עמליה כהנא כרמון ו"מן המיצר" של י.ח. ברנר. באגף הלועזיים יצאה הנובלה המקסימה והעצובה של נטליה גינצבורג, "ככה זה קרה". בעתיד הקרוב צפוי להגיע "מוות בוונציה " של תומס מן ועוד.