מה מסתתר מאחורי הפירמידה?
אם הוזמנתם להצטרף למועדון החברים של חברת ספרינגסופט, שעוסק כביכול בשיווק מוצר לטיהור מים, אל תמהרו להצטרף. בית המשפט קבע כי מדובר במשחק פירמידה לכל דבר. משתתפת שנפלה במלכודת הפתאים הגישה תביעה לביהמ"ש וזכתה
קיבלתם הזמנה להצטרף למועדון החברים של ספרינגסופט? אל תמהרו להיענות לה. מועדון החברים הזה שעוסק כביכול במכירת מוצר לטיהור (ריכוך) מים בשיווק ישיר, הוא מהדורה מחודשת ומוסוות של משחק הפירמידה הידוע לשמצה, שפעל בארץ לפני מספר שנים והפיל ברשתו קורבנות רבים. השיטה היא אותה שיטה - בעלי "העסק" גובים מכל מצטרף סכום כסף נכבד ומבטיחים לו התעשרות קלה, כשהסיכוי היחיד שלו לקבל את כספו בחזרה הוא למשוך אחריו לאותה מלכודת פתאים קורבנות אחרים.
על פריחתו המחודשת של משחק הפירמידה ניתן ללמוד מתביעה כספית שהגישה לבית משפט השלום בהרצליה, אילונה בויטוב נגד יעקב פיגדור, עורך דין במקצועו. בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין דן שרזילי טענה התובעת, כי פיגדור גבה ממנה 9,000 שקל כדמי ההצטרפות למועדון החברים, בעוד שידע, לטענתה, כי מדובר בתרמית ובמשחק פירמידה בלתי חוקי. השופט, צבי דותן, שדן בתביעה קיבל אותה וחייב את עורך הדין פיגדור לשלם לתובעת 10,824 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ועוד 5,500 שקל הוצאות משפט. מעמדו של פיגדור בחברה, אגב, לא הובהר. הוא עצמו טען, כי שימש נאמן לחברה הונגרית בעלת החברה והוגדר כבית עסק, כדי שיוכל לבצע עסקאות קרדיט בכרטיסי אשראי לצורך פרויקט זה, אבל השופט קבע כי טענת הנאמנות של פגידור לא הוכחה.
התובעת סיפרה בבית המשפט, כי הכירה בנסיבות חברתיות את איש העסקים רוני האן, שהציג עצמו בפניה כנציג של חברת ספינגסופט העוסקת בשיווק ישיר של מוצר לטיהור מים. האן סיפר לה, לדבריה, כי החברה עוסקת בגיוס נרחב של סוכנים ואנשי שיווק והזמין אותה לערב מצגת רב משתתפים שערכה החברה במלון השרון בהרצליה.
בויטוב השתתפה במפגש והוזמנה להצטרף למועדון של החברה. נאמר לה, לדבריה, כי ההצטרפות כרוכה בתשלום חד פעמי שמקנה למצטרף זכות לרכוש את מוצרי החברה במחיר זול ולמכור אותם ללקוחות. לאחר מספר ימים היא חתמה על טופס "בקשת הצטרפות" למועדון החברים ובאותו מועד דרש ממנה אחד ממנהלי החברה, מוטי בלומנפלד, לשלם דמי הצטרפות בסך 16,500 שקל ולבסוף גבה ממנה 12,000 שקל בלבד.
לדבריה, ענייה נפקחו והיא עמדה על טיבו של מועדון החברים כשהשתתפה לאחר מספר ימים ב"קורס מנהלים" מטעם המועדון. אז היא הבינה, לטענתה, כי בניגוד למה שהוצג בפניה, מדובר במשחק פירמידה במתכונת של חבר מביא חבר, בעוד ששיווק מטהר המים היה רק אמתלה לצירופה במרמה למשחק, שכל מטרתו צירוף חברים חדשים לצורך גזילת כספם.
התובעת שלא חפצה להשתתף במשחק הודיעה באמצעות עורך הדין ירון שרזילי לחברה על ביטול הצטרפותה ודרשה להשיב לה את כספה. "ההסכם בין הצדדים", כתב פרקליטה במכתב ששיגר לחברה, "בטל מחמת אי חוקיותו ובהיותו נוגד את תקנות הציבור". הנתבע, עו"ד פיגדור, טען כנגד, כי אין מדובר במשחק פירמידה בלתי חוקי אלא ב"שיווק רשתי" שהיא, לדבריו, שיטת שיווק חוקית הנהוגה בארץ ובעולם.
האומנם מדובר בשיטת שיווק מיוחדת? שאל השופט וקבע, כי אין מדובר בשיטת שיווק של מוצרים לטיהור מים אלא במה שמכונה משחק פירמידה. "מטרת החברות במועדון", ציטט השופט את תקנון המועדון, "הינה הנאה חברתית לשם השעשוע בלבד, עם אפשרות לקבלת כספים, כאשר בפני החבר מוצב האתגר לשכנע כמה שיותר אנשים להצטרף כחברים למועדון, וזאת תוך זכאות לקבל במישרין כספים מחברים חדשים שהובאו על ידי אותו חבר או על ידי חבר אחר".
"המדובר", קבע השופט, "במשחק פירמידה לכל דבר. בתקנון כולו אין זכר למכשירים לריכוך מים ולא לשיווק מוצר כלשהו. האתגר המוצב בפני כל חבר הוא לשכנע כמה שיותר אנשים להצטרף כחברים למועדון. חבר מועדון מקבל על כל חבר חדש שהוא מביא סכומים של 1,500 שקל ועד ל-9,000 שקל, תלוי במעמדו בחברה". עוד כתב השופט בפסק הדין, כי "המשחק הוא לשכנע אנשים רבים ככל האפשר להצטרף כחברים למועדון. בכך ורק בכך, טמון הרווח הכספי הצפוי. מדובר בהעברת כספים מיד ליד ולא בשיווק של מוצר. כל עניין המוצר אינו אלא פעילות טפלה והסוואה למשחק הפירמידה".
המסקנה של השופט הייתה חד משמעית. "עסקינן במשחק פירמידה ולא בשיטת 'שיווק רשתי' של מרכך מים. 'הטריק' של הקמת מועדון חברים בעל שם מפתה כמסווה למשחק הפירמידה", ציטט השופט מפסק דין של השופט יצחק עמית, "הוא תרגיל נפוץ.. מדובר בדרך מתוחכמת שנועדה להסוות את עניין משחק הפירמידה תוך התחזות למועדון חברים".
"משחק הפירמידה", המשיך השופט לצטט מאותו פסק דין, "הורתו בתרמית וסופו בגזל הציבור. ככזה הוא פוגע בסדר החברתי כדי כך שיש לפסלו מחממת תקנת הציבור. ב'משחק' עצמו מספר קטן של אנשים מרוויח הרבה כסף בעוד רוב המשתתפים מוצאים עצמם בסופו של יום עם 'תפוח אדמה לוהט' בידיהם ומפסידים את כספם".
"סיכומו של דבר", הוסיף השופט, "משחק הפירמידה מבוסס על תרמית, על סוף ידוע מראש של הפסד למרבית המשתתפים ועל הצורך בגיוס אינסופי של מצטרפים חדשים לכן יש לראותו כנוגד את תקנות הציבור".
התביעה הוגשה גם נגד חברת כאל, שבאמצעות גבתה חברת ספרינגסופט את דמי ההצטרפות למועדון. "הודעתי לכאל", טענה התבועת, "על ביטול העסקה ואי קבלת כל תמורה ודרשתי לעצור את החיובים בגין עסקת האשראי. אבל כאל נהגה ברשלנות ובחוסר תום לב וחרף ידיעתה כי לא קיבלתי כל מוצר המשיכה לחייב את חשבוני", התלוננה. השופט קבע, כי לא הייתה לתובעת עילה חוקית לדרוש מכאל להפסיק את חיובה בגין העסקה. הוא דחה את התביעה נגד חברת האשראי, וקבע כי החוק קובע חריג אחד ויחיד שבו רשאי המנפיק להפסיק את חיוב הלקוח וטענות הטעייה או אי חוקיות אינן נכללות בו וחייב את התובעת לשלם לכאל הוצאות משפט בסך 5,500 שקל. (א 3893/03)
