ח"כ אריאל: "יהיה מאבק מבית לבית, מחדר לחדר"

לפני כחצי שנה העתיק ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) את מקום מגוריו אל גוש קטיף, כדי להביע את תמיכתו בתושבים ולסייע להם במאבק הממושך בתכנית ההתנתקות. אחרי שישה חודשים של מגורים בכפר דרום, היישוב בו בחר, ולקראת רגע האמת בו יופיעו קציני צה"ל בבתי התושבים ויבקשו מהם להתפנות מרצון, הוא מכריז: "יהיה פה מאבק מבית לבית ומחדר לחדר".

ח"כ אריאל אינו מתכוון לנצל את היומיים הקרובים כדי לעזוב את ביתו מרצון ובראיון ל-ynet הוא מדגיש כי עדיין ניתן לעצור את תהליך ההתנתקות. "הכל תלוי עכשיו רק בנו", הוא אומר. "הכדור אצלנו והמפתח הוא בכמות הבאת האנשים לתוך הגוש ולמרחב כיסופים. מי שבודק מה היה בכותל ובהפגנה בתל אביב ומי שיראה מה יהיה בהפגנה האדירה שתהיה מחר מול משרד ראש הממשלה, מבין שאנשים לא נשארים אדישים בבית".

- יממה לפני שעת השי"ן, מהו מבחינתך קו הגבול של המאבק?

"עד לירי. אני מעריך שירי לא יהיה. אולי תהיה פרובוקציה מצד הרודן על מנת ליצור מצב כאילו אנו יורים וזאת כדי לאפשר לעשות נגדנו דברים יותר חריפים".

בימים האחרונים העריכו במערכת הביטחון כי היישוב כפר דרום נחשב לאחד המעוזים בהם יפגינו התושבים התנגדות חריפה ביותר. ח"כ אריאל, שכאמור מתגורר במקום, דוחה בביטול את האפשרות להתפנות ללא עימותים ומביא כדוגמה את היציאה מעצמונה לפני יותר מעשרים שנה, בעת פינוי חבל ימית. תושבי עצמונה בחרו לעזוב ללא עימות, לקחת עימם חלקים מבית הכנסת ולהעתיק את היישוב אל גוש קטיף. ח"כ אריאל טוען כי העובדה שהעזיבה לא לוותה במאבק, השכיחה למעשה את היישוב מהזיכרון הציבורי.

"לא תמצא בספרים שעצמונה התפנתה בשקט", הוא אומר. "זה לא נורמלי בעיני. אדם שלוקחים ממנו את הבית צריך לנהל מאבק, כמובן ללא כל אלימות. ביישובים כמו עצמונה אין בעיה. יש מאה אחוז שליטה. אם הרב יגיד שהולכים שעה לפני שהחיילים מגיעים אז כולם יילכו עד האחרון, אז למה הם לא יכולים לעשות מאבק על הבית? אני לא מבין את זה".

- מצד שני, ביציאה משותפת מהישוב יש הפגנה של עוצמה.

"לא בעיני. פה יהיה מאבק מבית לבית ומחדר לחדר. כמובן שכל אחד יעשה בביתו מה שהוא מבין. אחד יקבל את החיילים עם קפה חם ואחרים יסגרו את ביתם עד שיוציאו אותם בגרירה. היישוב הסכים כי לא תהיה אלימות אבל בסוף תמיד יכול להיות מישהו בודד שאף אחד לא יידע עליו ושיעשה משהו קיצוני".

- יש החלטה לעשות 'קריעה' בבית הכנסת, לקחת את ספרי התורה ולצאת?

"התקיימה ישיבה ובה הוחלט שיהיה מאבק. אחר כך, אם יוחלט שהולכים לבית הכנסת לעשות קריעה, לקחת את ספר התורה ולצאת - אז זה מה שיהיה. יש תמיד חשש מבודדים שהגיעו הנה. הרי אף אחד לא עבר פה סינון קפדני בכניסה. אני מעריך שהלחץ החברתי יכריע עוד הרבה לפני כניסת יחידות מיוחדות. אם אחד ישתגע לגמרי, אז מי אשם בזה?".

- אתה פוסל מצב של התבצרויות ומעשים קיצוניים של קבוצות קטנות?

"תבחן מה היה החל מההתכנסות בכפר מיימון והלאה ותראה שאף אחד לא נזקק אפילו לפלסטר - לא מכוחות צה"ל ולא מהחבר'ה שלנו. אין כאן תעודת ביטוח, צריך לעבוד על זה ואכן עובדים על זה כל הזמן ונותנים הנחיות ברורות. היישוב רכש שלושים מגאפונים כדי שתהיה פה שליטה. שאף אחד לא ירגיש לפתע שכל העולם נגדו".

- אתה אחראי להכנסת אלפי טון מזון לגוש. מה המטרה?

"היו דיבורים עם הצבא שהוא יביא את האוכל לכאן, אלא שאנו חששנו משתי בעיות עקריות: הראשונה של בירוקרטיה - פתאום משאית לא הגיעה, פתאום אין מספיק לכולם. הבעיה השנייה היא שמשאיות ייתקעו בבלאגן שיהיה בצירים. לכן ההחלטה היתה להכניס כמויות גדולות של אוכל לגוש קטיף שנקנו בסכומים גדולים .'המשובחים' (כינוי למסתננים לגוש קטיף - א.מ) הביאו עימם אוכל לימים ספורים ולכן יש לדאוג להם.

"יש הרבה תרומות והיענות גדולה. יש מי שתרם חצי טון בשר, אחר תרם משאית מלאה עוגות, מפעל אחר נתן מאות קילו של סלטים וחלק אנו קונים בעזרת אותן תרומות כספיות. אנו מתכננים אספקת אוכל לעשרה ימים, החל מיום שלישי עבור 6000 איש. תושבי הגוש עצמם אינם נלקחים בחשבון זה אלא רק 'המשובחים'. אני בטוח שבסוף כל האוכל ישמש למסיבת ההודיה".

- מה אתה רוצה שייצרב בתודעה לאחר הפינוי?

"אני רוצה שלא יהיה גירוש, אני רוצה שנעצור את זה. אם נביא מאה אלף איש (לתוך גוש קטיף - א.מ) לא יהיה גירוש".

- בעצם אתה רוצה לנצח את צה"ל?

"בפירוש לא. אני רוצה לנצח את שרון. צה"ל יכול אולי לבצע את המשימה אך יהיה עליו לחזור לממשלה ולומר כי הוראות הביצוע שניתנו לו אינן מספיקות והוא צריך הוראות חדשות - אולי להרביץ יותר חזק או להשתמש באלפ"ה (אמצעי לפיזור הפגנות). אי אפשר באמת לנצח את צה"ל במובן הכוחני, אבל ניתן לנצח את הממשלה כך שתבין שהמשמעויות של עקירת היהודים הם כאלה שלא מקובלים בחברה דמוקרטית".