מפוני תל קטיפא: אנחנו נופלים בין הכסאות
משפחות מפוני תל קטיפא שוכנו לאחר הפינוי באולפנת אבן שמואל, אולם מאחר שמדובר בהתנחלות לא מוכרת, עדיין לא ידוע לאיזה טיפול יזכו בתקופה הקרובה ממנהלת ההתנתקות. אחת המפונות אומרת: "רצחנו אותנו ואפילו לא דאגו לקבורתנו". דובר המנהלת: "הנושא ייבחן על ידי ועדה מיוחדת של הממשלה". גם במרכז שפירא ממתינות משפחות מפונות שאינן יודעות לאן ימשיכו בימים הקרובים
"רצחו אותנו ואפילו לא דאגו לקבורתנו", כך טוענים נציגי 27 המשפחות שהגיעו אתמול מתל קטיפא שבגוש קטיף, לאולפנת אבן שמואל של המועצה האזורית שפיר. לדברי המפונים, אף נציג ממנהלת ההתנתקות אינו יודע לומר להם להיכן יעברו בימים הקרובים וחמור מכך, איש גם לא שואל לשלומם.
תל קטיפא - בה גרו יחד בעשר השנים האחרונות דתיים וחילונים - היא התנחלות לא חוקית. מדובר בשטח מחלוקת מעבר לקו הירוק אולם במקביל, המדינה היא זו שפיתחה שם תשתיות, הקימה מוסדות ציבור ולמעשה סייעה לכל התושבים להקים את ביתם באמצעות כספי משכנתא.
רק שתי משפחות מהיישוב פנו למנהלת סל"ע כדי לברר את זכויותיהן לאחר הפינוי, אולם שם נאמר להם כי לא מגיע להם יותר מאשר פיצוי בגובה 50 אלף שקלים (הממוצע למשפחה עומד על 1.4 מיליון שקלים). אותן משפחות חזרו בהן בימים האחרונים והתאחדו עם יתר התושבים שלא ידעו עד הרגע האחרון לאן יתפנו.
"עד הרגע האחרון עוד השקיתי את הפרחים, שטפתי רצפות"
ארי אודס (29), נשוי ואב שישה ילדים ששימש כרכז ההדרכה במדרשה בתל קטיפא, סיפר לאחר הפינוי: "התכוננו למאבק ולקרב על הבית כדי לא לצאת ממנו מרצון. אתמול בבוקר התפללנו במשותף, עשינו את טקס קריעת הבגד ונכנסנו חזרה לבתים כדי שהחיילים יגיעו אלינו ויראו את החדרים של הילדים. הם היו בטוחים שיהיה פה קרב אולם אנחנו לא נלחמנו מולם, אלא לקחנו שקית עם בגדים ויצאנו".
למרות האמונה שהפינוי לא יתקיים, הכינו במזכירות היישוב חלופות ויצרו קשר עם מוסדות חינוך דתיים-ציוניים בכל הארץ שהסכימו לסייע בקליטת המפונים. אחת כזו, כאמור, היא אולפנת הבנות באבן שמואל שהסכימה להקצות את חדרי הפנימייה לטובת המשפחות. המקום נראה פסטורלי ורגוע ומכל מקום מגיעות תרומות למתיישבים המפונים. הילדים משחקים בחצר, נוסעים באופניים, ההורים קוראים עיתונים ומסתובבים בעצב ובני היישוב שבו נמצאת האולפנה מגיעים, מעודדים ומביאים ממתקים, עוגות ופירות.
שלומית אמיתי (24), חילונית נשואה ללא ילדים, גרה בתל קטיפא בשנה האחרונה. את גוש קטיף הכירה דווקא במהלך השירות הצבאית כששימשה רל"שית של סגן מפקד האוגדה, האלוף יאיר נווה. בעלה, אהרון, חווה פינוי בפעם השניה בחייו לאחר שבהיותו בן שלוש פונה עם משפחתו מעצמונה שבסיני. "ילדים נשארים עם טראומה כזאת לכל החיים", היא אומרת. "אני ובעלי היינו בטוחים שלא יפנו אותנו. עד הרגע האחרון עוד השקיתי את הפרחים בבית ושטפתי את הרצפות ואני עדיין מאמינה שנחזור לשם. אם לא אנחנו, אז ילדינו ובני ילדינו, כיוון שהטרור יחזור במלוא עוזו".
לשאלה האם התעניינה לגבי זכויותיה במינהלת ההתנתקות השיבה שלומית: "לא אתן את האקדח לאלה שמתכוונים לרצוח אותי". על השבת הראשונה מחוץ ליישוב הוסיפה: "מה שמחזיק אותנו זה הביחד. אנחנו רוצים גם להקים יישוב חדש ביחד, כל המשפחות, ולכן את השבת הזו אעשה עם חבריי, כאן באבן שמואל".
בני משפחותיהם של תושבי תל קטיפא התקשרו אתמול בדאגה כדי לדעת להיכן פונו ולתדהמתם אמרו להם שקרוביהם במלון "החוף הירוק" בנתניה. שלומית אמיתי: "במנהלת לא יודעים עד עכשיו איפה אנחנו ומה יעלה בגורלנו. כששאלנו את נהג האוטובוס לאן הוא מוביל אותנו, הוא אמר שמבחינתו הוא מוריד אותנו בתחנה המרכזית באשקלון ושנחפש את הדרך".
דובר מינהלת סל"ע, חיים אלטמן, אמר בתגובה להאשמות: "על-פי סיכום עם הנהגת היישוב הסכמנו להעבירם לאבן שמואל. שהייתם שם תמומן על ידי המדינה. לא זכורות לנו שיחות שבהן הודענו שהם נמצאים בבתי מלון בנתניה. נושא תל-קטיפא צריך להיבחן על ידי ועדה מיוחדת של הממשלה כיוון שמדובר ביישוב ללא סמל. לשם ההגינות הצענו לכולם שם סכום של 50 אלף שקלים לשם התחלה".
מרכז שפירא: קבלת פנים של גיבורים לבני הנוער מגוש קטיף
גם למרכז שפירא במועצה האזורית שפיר הגיעו 20 משפחות שפונו מגוש קטיף, ואינן יודעות מה יוליד יום. כמו כן הגיעו לשם בני נוער רבים שנטלו חלק בפעולות המחאה ובהתנגדות לפינוי בכל גוש קטיף. תושבי היישוב המתינו להם כבר בכניסה, הריעו ושרו לאוטובוסים שהביאו אותם וברחבת הישיבה "אור עציון" המתינו להם מזון ושתייה.
הגיבורים לרגע, שהגיעו מיוזעים, מאובקים ועייפים, אמרו כי מבחינתם אפשר לצאת לצמתים ברחבי הארץ ולהמשיך במחאה אולם במקום דווקא המתינו להם אוטובוסים של צה"ל כדי להשיבם לבתיהם ברחבי הארץ. מי שנשאר ונזקק לכך יוכל להשתמש בשירותי הצוותים הפסיכוליים במקום.
דובר מינהלת ס"לע, חיים אלטמן, מסביר: "כל אוטובוס שהגיע למחסום כיסופים קיבל הדרכה להיכן לקחת את המשפחות. לא ברור לנו כיצד הם הגיעו למרכז שפירא. מנהלת סל"ע אינה גורם מפנה, אלא קולט את המשפחות לאחר הגעתן למקומות שהסדרנו עבורן מבעוד מועד כמקום ארעי".
"700 משפחות הגיעו לבתי מלון ויכול להיות שהיו תקלות בדרך", מוסיף אלטמן. "500 משפחות גרות בדירות שכורות ו-650 דירות נוספות ממתינות ברצועת אשקלון-באר שבע למשפחות נוספות. בימים הקרובים ניפגש עם המשפחות ונציע להם אפשרויות להתחיל את חייהן מחדש".
