פותחים עונה ב-NFL - דנבר ברונקוס

נראה שמייק שנהאן קצת מאבד את זה. מאז עזב ג'ון אלוויי את 'מייל היי', נשאר המאמן הוותיק עם שתי טבעות אליפות והרבה מאוד יוקרה שבאה איתן, אבל נראה שזו הולכת ונשכחת ואפילו נעלמת נוכח התנהלותו לאחרונה. לא ברור לאן חותר שנהאן ולמה הוא עושה את זה בדרך שהוא עושה את זה. נראה כי מדובר בביטחון עצמי מופרז שמקורו בקבוצת האליפות של סוף שנות התשעים. במילניום החדש הוא פסק מלגבות את עצמו בהצלחה. ניסיונות להסביר את הכשלונות יענו בדרך כלל בנזיפה טרחנית. בשנתו העשירית בדנבר נראה כי הוא באמת הגזים.

העונות האחרונות של הברונקוס נראות כמו ניסיונות נואשים לתפור טלאי על טלאי על טלאי, כדי לכסות על טעות, שכיסתה על טעות, שכיסתה על טעות. דוגמאות לא חסר: מג'ייק פלאמר המוערך הרבה יותר מדי, לוויתור על קלינטון פורטיס והקידום של הראנינג-בק הזעיר קווינטון גריפין, שהיה הצעצוע התורן של שנהאן בעונה שעברה ונשבר.

קחו את הצעצוע החדש, הראנינג-בק מוריס קלארט, השחקן השנוי ביותר במחלוקת בליגה, שאפילו לא היה חלק ממנה. שנהאן החליט לבזבז עליו בחירה דראפט, למרות בעיות המשמעת, למרות הבעיות המשפטיות שגרם לליגה, למרות החלודה שממלאת כל נים דם בגופו. קחו את שלושת הקורנרבקים שבחר בדראפט האחרון, אחרי שהתאמץ כל כך להצטייד בעונה שעברה בצ'אמפ ביילי (כחלק מעיסקת פורטיס).

אבל הצעד התמוה ביותר של שנהאן בן ה-53 השנה, צעד יוצא דופן לכל הדעות, הוא להעביר את קו ההגנה של קליבלנד בראונס בשלמותו ולהשתילו בדנבר. כמו בתהליך של העתקת מבנים לשימור ממקום למקום, כך הצליח שנהאן להביא העירה את קורטני בראון, ג'רארד וורן, אבנאזר אקובאן ומייקל מאיירס ולשלבם בהגנה. לא שמדובר בשחקנים שהרשימו מדי כפרטים או כיחידה אחת בקליבלנד. לא שחסר לו שחקנים בקו ההגנה המקורי שלו עם טרבור פרייס ולות'ר אליס. האם מדובר בגחמה נוספת של המאמן, שהוא גם קוסם? למרות הכל, בסוף הוא תמיד מצליח להביא את הברונקוס לפלייאוף. 

אשלי לאלי. הרסיבר הצעיר והמהיר ביותר בהתקפת הברונקוס (איי.פי)

באו והלכו

הגיעו: הדפנסיב-אנד'ס בראון ואקובאן (בראונס) וג'ון אנגלברגר (פורטי-ניינרס), הדפנסיב-טאקלים וורן ומאיירס (בראונס), הליינבקרים איאן גולד וקית' בארנס (בקאנירס), הרסיבר ג'רי רייס (סיהוקס), הראנינג-בק רון דיין (ג'איינטס), הטייט-אנד סטיבן אלכסנדר (ליונס), הגארד קמרון ספייקס והטאקל אנתוני קלמנט (קרדינלס) והפאנטר טוד סאורברון (פנת'רס). רוקיז בולטים: דארט וויליאמס (קורנרבק) ומוריס קלארט (ראנינג-בק).

עזבו: הראנינג-בקים רובן דרואנס (לבראונס) וגאריסון הרסט (שוחרר), הטאקל דן ניל (שוחרר), הדפנסיב-אנד רג'י הייוורד (לג'אגוארס), הדפנסיב-טאקל אליס ג'ונסון (שוחרר), הליינבקר דוני ספראגן (לדולפינס), הקורנרבקים ווילי מידלברוקס (לפורטי-ניינרס) וקלי הרנדון (לסיהוקס), הסייפטי קנוי קנדי (לליונס) והפאנטר ג'ייסון בייקר (לפנ'תרס)

התקפה

ג'ייק 'דה-סנייק' פלאמר הוא כפי שמשתמע קווטרבק חלקלק וערמומי, שיודע להכיש גם בלי אזהרה. אבל פלאמר, שנחשב באריזונה להבטחה גדולה כבר לא יהיה קווטרבק גדול. הוא עושה הרבה יותר מדי שטויות. אולי בגלל זה, הגיע ג'רי רייס הבלתי נלאה. הוא ורוד סמית' ינסו לצמצם את כמות הטעויות בעזרת הניסיון העצום שלהם. הברונקוס הם קבוצת ריצה, תלויית ראנינג-בקים וקו התקפה וכאלה יש הרבה בדנבר - מגריפין, רון דיין, טאטום בל, מייק אנדרסון ואולי אפילו עד קלארט. כולם ישגשגו כמו כל נושא כדור שמביא שנהאן לקולורדו. הסיבה: קו ההתקפה המנוסה והידוע לשמצה. 

הגנה

לברונקוס היה קו הגנה לא רע בעונה שעברה עם לות'ר אליס, מריו פוטאפמי, מרקו קולמן וטרבור פרייס ולמרות זאת הובאו בראון, וורן, אקובאן ומאיירס להשתלב ברוטציה המעובה, למרות שלא עשו מי יודע מה בקליבלנד. גולד חזר לדנבר אחרי גלות קצרה בטמפה ביי ויפגוש את אל ווילסון הוותיק ודי.ג'יי. וויליאמס הצעיר, שנבחר בדראפט לפני שנה כדי לרשת אותו בעמדת הליינבקר. ביילי, שאיכזב בעונה שעברה בעמדת הקורנרבק, ינסה להצדיק מעמדו כשומר האישי הטוב בליגה ולחנוך את לני וולס והרוקיז שהצטרפו. הסייפטי הדועך ג'ון לינץ' יעזור כשמרטף.

צ'אמפ ביילי. שומר אישי מעולה (איי.פי)

ספיישל טים

הברונקוס הביאו בטרייד את סאורברון, שנחשב לפאנטר הטוב בליגה, לפחות לפני שנחשף כי השתמש בעבר בסטרואידים. הוא מצטרף לג'ייסון אילם, הקיקר הוותיק והטוב, לצוות בועטים אמין במיוחד.

בנימה אישית

את הקרדיט על הצלחת משחק הריצה של הברונקוס (ולא משנה מיהו הראנינג-בק) נותנים כולם לשחקני קו ההגנה. ממאט לפסיס וטום ניילן הוותיקים לג'ורג' פוסטר הצעיר. זאת למרות שמדובר בשחקנים קטני מימדים יחסית לתפקידם. קטנים, קטנים אבל ממזרים. וממש לא סימפטים. יש להם מנהג המכוער להשתמש ב'קאט-בלוק' (חסימה בגובה הברך) כנשק לגיטימי לבלימת שחקני התקפה. מעבר לסכנות הבריאותיות ליריבים מדובר בצעד הרתעתי. אף אחד לא רוצה לגמור את העונה.

דיוני מנהלת הליגה לא הניבו איסור על ה'קאט בלוק', מהסיבה הפשוטה שכולם עושים זאת. ייתכן שזה אכן המצב, אבל הבחירה של שנהאן וצוותו לעשות מזה שיטה, אסטרטגיה שגרתית, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ומהלך בהחלט ראויה לגינוי. מצדי, מצד המאמנים ומצד בובי וויליאמס מסינסינאטי שגמר את העונה בעיצומה בגלל חסימה שכזאת מול הברונקוס. אני בכל אופן, לא מסוגל להתחבר לאנשים, שמפרקים אחרים בכוונת תחילה. 

לתגובות אישיות לכותב: saintsfan@zebras.ws