נוזלים לגוף: מי אמר שקפה לא נחשב?
ממצאים חדשים מפריכים חלק מהמיתוסים שפרחו סביב כמות הנוזלים היומית שעלינו לשתות כדי לשמור על מאזן נוזלים בריא בגוף. חובבי הקפה כבר מוזמנים להרתיח את המים
סביב נושא שתיית המים צפו ועלו הרבה אמיתות לא מוכחות שהשתרשו להן בנחת בעשורים האחרונים. עד שבא הפרופסור האמריקני היינץ וולטין, נפרולוג (רופא מומחה לכליות) מבית הספר לרפואה דארטמות' (Dartmouth) בניו-המפשייר, ארה"ב, שלף את הפקק ורוקן את אמבטיית המיתוסים.
וולטין, שחיפש אחר עדויות מחקריות להנחיות הקשורות לצריכת מים בספרות המדעית, פרסם את המסקנות שלו במאמר סקירה מפורסם ב-"American Journal of Physiology" באוגוסט 2002 שמאז עדיין מסעיר את המים התזונתיים ואפילו השפיע על אמות המידה הנחשבות: "המלצות התזונה היומית האמריקניות".
מיתוס מס' 1: חייבים לשתות לפחות שמונה כוסות מים ביום
המממ... תלוי ממה בדיוק ניזונים. בתור התחלה חיפש וולטין הוכחה מדעית להמלצה לשתות שמונה כוסות מים ביום. במשך יותר מעשרה חודשים נבר במאמרים, חיפש בספרות המקצועית ושאל תזונאים ומומחים למאזן הנוזלים באדם - ולא מצא את ההוכחה. עם זאת, הוא מצא מקור אפשרי להמלצה הזו בהבנה מוטעית של דו"ח ועדת המזון והתזונה של המועצה הלאומית האמריקנית למחקר מ-1945.
בדו"ח הוועדה נכתב: "צריכת המים המתאימה לרוב המבוגרים היא 2.5 ליטרים ביום. הסטנדרט הוא מיליליטר אחד של מים לכל קלוריה מהמזון. רוב הכמות הזו נמצאת במזון". מסיכומי הוועדה פשוט הושמט המשפט האחרון, וההמלצות פורשו בטעות כהנחיה לשתיית שמונה כוסות מדי יום. מעבר לדו"ח ועדה זו, לא מצא וולטין הוכחה מחקרית כלשהי לדרישה הידועה לשתות שמונה כוסות מים ביום.
מיתוס מס' 2: קפה לא נחשב
כן נחשב. גם התפיסה כאילו משקאות המכילים קפאין אינם נחשבים בספירת הנוזלים, התבררה כטעות. קפאין הוא אכן חומר משתן, אך ההשפעה שלו זמנית ולא גורמת לעלייה משמעותית בנפח השתן. לכן הוא אינו גורם בפועל להתייבשות.
יתרה מכך: הגוף שלנו מסתגל לקפאין. במילים אחרות, אנשים ששותים באופן קבוע משקאות כמו קפה, תה ומשקאות קלים המכילים קפאין (קולה לסוגיה, תה קר) - חסינים מפני ההשפעה של הקפאין ומסוגלים לשמור על הנוזלים שמקורם במשקאות האלה.
מיתוס מס' 3: אוכל זה עסק יבש
זה לא. המחשבה שרק מים טהורים (מינרליים או מהברז) יכולים לספק את דרישת הגוף לנוזלים גם כן אינה נכונה. למעשה, אנחנו מקבלים כמויות גדולות של מים מהמזון שאנו אוכלים.
בירקות ובפירות תכולת המים עומדת על 80%-95%. גם בבשר יש כמויות גדולות של מים, ואפילו בלחם ובגבינות יבשות יש כמעט 35% מים. ולכל אלה יש להוסיף את החלב, המיצים והמשקאות האחרים.
ההמלצות האמריקניות החדשות מתייחסות היום גם לנתונים אלה ומחשיבות גם משקאות המכילים קפאין וגם מזון כחלק מהמקור לכמות המים היומית שלה אנו זקוקים.
מיתוס מס' 4: מים מונעים רעב ועוזרים לירידה במשקל
לא בדיוק. בגדול, יש היגיון ברעיון הזה, כיוון שבמים אין קלוריות. הבעיה היא שהמים חומקים מהמנגנונים שמאותתים למוח על תחושת השובע, כך ששתיית כוס מים לבדה לא עושה כלום לרעב.
שתיית מים עם האוכל אכן גורמת לתחושת שובע מהירה יותר, ולכם מים יעילים כ"בולם רעב" כאשר הם חלק מהמזון.
לדוגמה: ד"ר ברברה רולס מאוניברסיטת פנסילבניה האמריקנית (Penn State) מצאה כי שתי ארוחות שמכילות בדיוק אותם המרכיבים, משפיעות באופן שונה על התיאבון. אכילת מרק עוף עם אורז גורמת לתחושת שובע ממושכת יותר ולהפחתת צריכת הקלוריות היומית יותר מאשר אכילת תבשיל עוף עם אורז ושתיית כוס מים ביחד עם האוכל.
מיתוס מס' 5: מנגנון הצימאון עשוי להטעות אותנו
לא מדויק. גם החשש שכאשר אנחנו מרגישים צמאים, אנחנו כבר נמצאים במצב של התייבשות, או קרוב לכך, אינו נכון לגבי רוב האנשים. אצל רובנו הצמא מופיע הרבה לפני שהתייבשנו.
המקרים שבהם תחושת הצמא עלולה להיפגע ולהטעות הם אלה:
- אצל ילדים ואנשים מבוגרים.
- אצל אנשים הנמצאים במאמץ פיזי ונפשי ניכרים (כמו למשל: רצי מרתון וחיילים באימונים שאינם קשובים לתחושת הצמא שלהם).
כלומר, בהחלט ניתן לסמוך על תחושת הצמא שתשמור עלינו מפני התייבשות.
חשיבות המים ב-64 מילים
מים מהווים כ-60% ממשקל הגוף, והם מעורבים בתפקודים רבים בכל מערכות הגוף. התייבשות, המתבטאת בירידה בכמות המים בגוף, מובילה לפגיעה בתפקוד התקין. גם ירידה זעומה של אחוז או שניים במשקל הגוף עשויה להתבטא בעייפות ובירידה באנרגיה. שינויים אלה מסוכנים יותר אצל ילדים וקשישים, אבל כל אחד יכול להיפגע. הסימנים העיקריים להתייבשות הם: צמא, עייפות, כאב ראש, יובש בפה, כמות שתן קטנה, חולשת שרירים וסחרחורת.
הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין האינטרנט "20 פלוס ", של שירותי בריאות כללית. מיכל גילאון היא דיאטנית קלינית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים מקבוצת שירותי בריאות כללית, ומחברת התוכנית "דיאטה אישית און-ליין".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
