בג"ץ פסק: בתי הכנסת ברצועה ייהרסו
ברוב של שני שופטים, אחד מהם חובש כיפה, החליט בג"ץ לדחות את העתירה שביקשה לשמר את בתי הכנסת ביישובים המפונים. חלקים מבתי הכנסת ההרוסים יועברו לשימור. להחלטה שני חריגים: בתי הכנסת בתל קטיפא ובשליו, שיועברו בשלמותם. את דעת המיעוט, כמו בפסיקה על חוק פינוי-פיצוי, כתב השופט אדמונד לוי שציין: יש לשמור את בתי הכנסת "כדי להזכיר עד דור אחרון את הקורבן שהקריבה מדינת ישראל"
פינוי היישובים הושלם, ועם סיומו החליט הערב (יום ג') בג"ץ לדחות את העתירה שבה ביקשו רב היישוב אלי-סיני ומומחה לבתי כנסת עתיקים למנוע את הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף.
העותרים, באמצעות עורך הדין גלעד קורינלדי, ביקשו להעתיק את בתי הכנסת בשלמותם או לפעול לשימורם באמצעות התערבות בינלאומית. לצורך כך אף גייסו חוות דעת ופסקי הלכה של רבנים שונים, בהם הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, יו"ר ועד רבני יש"ע דוב ליאור, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף.
השופט אליקים רובינשטיין הוא שכתב את דעת הרוב. הצטרפה אליו השופטת דורית בייניש ואת דעת המיעוט כתב השופט אדמונד לוי. כך מצאו את עצמם שני השופטים חובשי הכיפה בבית המשפט העליון - רובינשטיין ולוי - חולקים זה על זה בסוגיה הרגישה של בתי הכנסת.
"ההחלטה הייתה קשה עד שברון לב ודמע", כתב השופט רובינשטיין בהחלטתו, שבה הורה כי בתי הכנסת יפונו מכל תכולתם טרם הריסתם – דבר שהמדינה ממילא הצהירה שייעשה. מכל בית כנסת שייהרס יילקחו חלקים סמליים. חלקים אלה ישולבו ויורכבו בבתי כנסת חדשים שיוקמו ברחבי הארץ, ובייחוד ביישובים החדשים שבהם יייושבו מפוני ההתנתקות. להחלטה יש שני חריגים - בתי הכנסת בתל קטיפא ובשליו יפורקו בשלמותם ויועברו כפי שהם למקום אחר.
השופט אדמונד לוי, שכתב את דעת המיעוט וקיבל את העתירה, היה גם השופט היחידי בעמדתו בפסק הדין העקרוני בסוגיית חוקיות ההתנתקות וחוקיותו של חוק פינוי-פיצוי. לוי חלק על עשרת חבריו להרכב, שדחו את העתירה בנושא.
בפסק הדין הנוכחי כותב השופט לוי כי התברר שמדינת ישראל לא בדקה כלל אפשרות פנייה לרשות הפלסטינית בדבר בתי הכנסת "עובדה זו תמוהה בעיניי", ציין לוי והוסיף: "הרי שמירה על המקומות הקדושים צריכה להיות עניינה המובהק של הרשות הפלסטינית... לו הייתה נשמעת דעתי, היינו מורים למדינה לבחון עם הרשות הפלסטינית ועם גורמים בינלאומיים, להם יש עניין בקידומו של תהליך שלום באזורנו, את האפשרות לשמר את בתי הכנסת ולא כמעשה חסד אלא משום שזו חובתו של כל עם המבקש להתהדר בתואר 'נאור'".
לוי מוסיף כי יש לנהוג בבתי הכנסת שבגוש קטיף כשם שנוהגים בכנסיות ובמסגדים אותם אין הורסים גם כשהם שוממים: "בני העם הזה רשאים לדרוש כי ינהגו באותה דרך בבתי הכנסת שנותרו בגוש קטיף, לא רק משום קדושתם אלא גם כדי להזכיר עד דור אחרון את הקורבן שהקריבה מדינת ישראל, רק משנדמה היה כי מבליח זיק של תקווה להסדר מדיני באזורנו".
לוי כותב עוד כי לטעמו, מתן הכשר להריסת בתי כנסת עשוי ליצור מה שהוא מכנה "תקדים", שיפגע לא רק בקודשי היהדות כי אם גם בדתות אחרות.
_a.jpg "צילום: יעל גולן")
