קלאבמרקט: סיפור סינדרלה
הממונה על ההגבלים צריך לאשר את המיזוג; זה או דנקנר או אף אחד
שופרסל, רשת מרכולים בשליטתו ובבעלותו של נוחי דנקנר, מוכנה לשלם מיליארד שקלים ויותר תמורת רשת קלאבמרקט שהייתה בבעלות משפחת בורוביץ' עד שהובאה לכינוס נכסים ומונו לה נאמנים מטעם בית המשפט. הצעת המחיר של דנקנר-שופרסל כל כך גבוהה, שהנאמנים של קלאבמרקט התכוונו לשאת תפילת הודיה לקדוש-ברוך-הוא על התערבותו האלוהית במכרז.
בין אם אצבע אלוקים הייתה במכרז ובין אם לא, אין חולקים על כך שהמחיר שהציע נוחי דנקנר פנטסטי. זהו סיפור סינדרלה הישראלי: לסינדרלה ששמה "קלאבמרקט" לא היו מחזרים, עד שבעיני נוחי דנקנר היא נראתה לפתע כנסיכה בהסתר. רק הוא ראה את יופייה הפנימי מבעד לכיעורה החיצוני. מלבדו, איש לא חשק בה. אף איש עסקים ישראלי או זר לא הציע באמת לקנות את קלאבמרקט; אחד או שניים גילו נכונות לקבל אותה בחינם, בתנאי שהספקים, הנושים והעובדים יוותרו על כל זכויותיהם.
ומי עומד בדרכו של הנסיך אל סינדרלה בחירת ליבו? הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. שטרום חושש שמכירת רשת מרכולים אחת לאחרת תפגע ברווחת הצרכן הישראלי. החשש אמיתי ומבוסס, אבל מה הברירה?
המשק הישראלי מאופיין בתחרות חריפה בין עסקים מעטים: שתיים-שלוש חברות גדולות שולטות בשני שלישים מהשוק הרלוונטי. המבנה המיוחד הזה של משקנו מוכתב על ידי שילוב של יתרונות לגודלן של הפירמות עם החסרונות האופייניים למדינה קטנה. הוא מחייב רגולציה שתפעל לטובת הצרכן אך לא תנסה לשחק את האלוהים ולעשות את מה שאין בכוחה לעשות: להפוך את ישראל לאמריקה.
אם הממונה שטרום לא יאשר את הרכישה של קלאבמרקט על-ידי שופרסל, הרשת תתחסל. אלפי עובדיה (שהגיעו להסכם העסקה-מחדש עם שופרסל, בברכת ההסתדרות והנאמנים) ימצאו עצמם זרוקים לרחוב. נושיה יקבלו עשר אגורות על כל שקל חוב. כנ"ל ספקיה. והלקוחות המתוסכלים של קלאבמרקט ממילא יעברו לרשתות מרכולים מתחרות, שיזכו חינם-אין-כסף לתוספת ביקושים של מיליארדי שקלים.
הממונה על ההגבלים צריך לכן לאשר את המיזוג. הוא חייב להטיל מגבלות תחרותיות על נוחי נדקנר, כדי לרסן את הדחף הדורסני של שופרסל המורחבת. אך בחירתו של שטרום מצטמצמת במציאות לאחת: או דנקנר או אף אחד; או להביא לקריסת קלאבמרקט או לתת לדנקנר לנסות לנצח. בסופו של דבר, הנסיך והסינדרלה שלו חיו בעושר רב שנים ארוכות. לפחות כך מספרת האגדה.
